וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העובד ישלם השתתפות עצמית?

עו"ד אילן קמינצקי

8.4.2011 / 8:41

מי נדרש לשלם דמי השתתפות עצמית במקרה תאונת דרכים עם רכב חברה, העובד או המעביד? לפני שאתם מוצאים עצמכם במצב לא נעים, כדאי שתקראו

דוד התקבל לעבוד בחברה גדולה המספקת שירותי תיקון למוצרי חשמל. בשל תפקידו, קיבל לידיו טנדרון מסחרי חדש. לפני כחצי שנה, בעודו ממתין לאור הירוק ברמזור שייחלץ אותו מהפקק האימתני בו הוא נתקע, פגע ברכבו הרכב שעמד מאחוריו והדף אותו כלפי הרכב שעמד מלפניו. במקרה הנדון, בשל העובדה כי לנהג הרכב מאחור לא היתה פוליסה צד ג' אשר מכסה את אחריותו כלפי נזקים שהוא גורם לרכוש של אחרים, הוא התעקש כי ראשית כל, דוד פגע ברכב שעמד מלפניו ורק לאחר מכן הוא פגע בחלקו האחורי.

דוד לא התרגש מהגרסה השקרית של הנהג, אולם קצין הרכב בחברה בה הוא עובד דווקא ייחס חשיבות לכך וקבע כי עליו לשלם את ההשתתפות העצמית בסך 1,500 שקלים, שנוכו ממשכורתו. קצין הרכב ניצל את הפירצה שהייתה בחוזה ההעסקה עליו חתם דוד בו לא הייתה כל התייחסות לסוגיית תשלום ההשתתפות העצמית. "מילא כי הייתי אשם בתאונה, אבל לחלוטין הרשלנות מוטלת על מישהו אחר", אמר לקצין הרכב שמצידו השיב "תשאיר לי את ההחלטה, אתה תתרכז בלעבוד ולהבא, תנהג בזהירות".

חוזה ההעסקה שאינו כולל סעיף השתתפות עצמית

המקרה של דוד אינו מקרה פרטי. ישנם בישראל לא מעט עובדים אשר נוסעים על רכב חברה, בלא שסוגיית תשלום ההשתתפות העצמית הוסדרה בחוזה ההעסקה עליו הם חתמו. פרצה זו מאפשרת על פי תפישת המעביד לחייב את העובד לשלם את ההשתתפות העצמית בכל מקרה של תאונה, בלא שהוא יבחן ראשית כל את התנהגותו של העובד.

על פי החוק והפסיקה, במקרה בו אין התייחסות מפורשת לנושא ההשתתפות העצמית בחוזה העבודה, אין המעביד יכול לקבוע באופן שרירותי כי על העובד לשלם את ההשתתפות העצמית אלא הוא מחויב לבחון את התנהגותו של העובד ורק לאחר מכן, משהובררו נסיבות התאונה, ניתן לבחון האם קיימת הצדקה לחייב את העובד בתשלום.

חיוב תשלום ההשתתפות אינו יכול להיעשות באופן אוטומטי

לא אחת, וכפי שקרה במקרה של דוד, נצמד המעביד לעובדה כי ההתקשרות החוזית עם העובד מטילה על האחרון את החובה לנהוג כלפי רכוש החברה בזהירות, אולם נוח לו לשכוח כי הטלת החיוב לשאת בחובת תשלום ההשתתפות העצמית אינה יכולה להיעשות באופן אוטומטי, תוך ניצול חולשתו של העובד. אמנם העובד נדרש לנהוג בזהירות, אך גם המעביד צריך לפעול בזהירות יתרה בטרם הוא מחליט לנכות משכרו של העובד אלפי שקלים. המצב בו המעביד מחליט באופן שרירותי הינו בלתי נסבל שכן במקרים רבים, כל שכן כשמדובר ברכבים מסחריים, גובה ההשתתפות העצמית יכול להגיע לכדי 2,500 שקלים ואף יותר, סכומים גבוהים ביחס למשכורת הממוצעת.

המעביד צריך לקחת בחשבון כי הוא נוטל על עצמו סיכון מסוים בעת שהוא מפקיד בידי עובדיו כלי רכב לצורך מילוי עבודתו. לפיכך, על העובד והמעביד כאחד לדעת, שכאשר התאונה התרחשה בתום לב, אף כשמדובר ברשלנות של העובד, לא יוכל המעביד באופן אוטומטי להטיל על העובד את החובה לשאת בהשתתפות העצמית או בנזק. החוק והפסיקה מאפשרים למעביד לחייב את העובד לשאת בחובת תשלום ההשתתפות העצמית, אם הוברר לאחר בדיקת מעמיקה של נסיבות התאונה, כי מדובר "ברשלנות פושעת" - רשלנות שחורגת באופן משמעותי מגבולות ההתנהגות הסבירה.

כך למשל, אם מדובר בתאונה שנגרמה תוך כדי החלקה על שלולית שמן שעל הכביש, אם יוברר כי העובד נהג במהירות מותרת אך בכל זאת, בשל חוסר תשומת לב או כשל בתפעול הרכב, החליק על גבי השלולית ופגע ברכב נוסף וגרם לשניהם נזק, אזי אין למעביד גושפנקא לחייב את העובד בתשלום ההשתתפות העצמית. כך גם במצב בו העובד, ברגע של חוסר תשומת לב, לא הבחין ברכב שעמד לפניו בפקק ופגע בחלקו האחורי עם חזית רכבו. המדובר אומנם ברשלנות, אך לא רשלנות פושעת שחורגת באופן מהותי מהתנהגות של נהג סביר.

אין נוסחה קבועה להגדרת רשלנות רבתי

עיניכם הרואות כי לא מדובר בנוסחה קבועה המאפשרת לקבוע באופן חד משמעי מהי רשלנות רבתי, אולם שורת הדוגמאות הבאה כוללת מקרים בהם רשלנותו של הנהג זועקת ומשכך, כלל אין ספק כי המעביד יכול לחייב את העובד לשלם את מלוא תשלום ההשתתפות.

ככל שהעובד מצא לנכון לחצות קו הפרדה רצוף, או לא עצר בתמרור עצור וגרם לתאונה, מובן כי המעביד יחייבו ובצדק בתשלום ההשתתפות העצמית. גם במקרה בו העובד גרם לתאונה ונמצא כי בדמו היה ריכוז אלכוהול שגבוה מהמותר, שאז סביר להניח כי המעביד יהיה רשאי לקזז משכרו של העובד את ההשתתפות העצמית.

מעבר לאמור, הרי ששני הצדדים צריכים לדעת, כי ניכוי תשלום ההשתתפות העצמית, אף במקרה של רשלנות פושעת, אינו יכול להיעשות מבלי שהעובד יסכים לכך. ככל שהעובד מסרב, יאלץ המעביד לפנות לבית המשפט על מנת להגיש תביעה כנגד העובד, פעולה אשר ללא ספק תעכיר את מערכת היחסים בין הצדדים ותביא במוקדם או במאוחר, לניתוק יחסי העובד מעביד.

שונה הדבר במקרה בו ישנה התייחסות מפורשת בחוזה העסקה לגבי המקרים בהם מוסכם כי העובד ישא בעלות ההשתתפות העצמית. במקרים אלו ובהנחה והתנאים לגבי עלות ההשתתפות העצמית היו מוסכמים ונקבעו מראש, יטה בית המשפט לכבד את התנאים האמורים בחוזה העסקה אף שמובן שיש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

בטרם אסיים, אדגיש כי הדברים האמורים אינם רלוונטיים באשר להסכם ליסינג פרטי שכן סוגיית ההשתתפות העצמית מעוגנת באופן מפורש בחוזה בין הצדדים ככתוב בפוליסה שהופקה לצורך ביטוח הרכב בכיסוי מסוג מקיף.


* הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני עבודה

הצעה שאסור לפספס

תתחדשו לחג עם סדרת tami4edge וקבלו סחלב חגיגי מתנה

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully