השמאי שיקר לבית המשפט, כי הרכב היה בבעלות החברה שלו

הגורם שנדרש לאמוד את גובה הנזק וירידת הערך שנגרמים בעקבות תאונת דרכים הוא שמאי הרכב – גורם אובייקטיבי שמחויב לספק חוות דעת שחפה לכאורה מכל שיקול ואינטרס. וכך, במסגרת דיון בשאלת גובה הנזק בתאונה בה פגע רכב המבוטח בחברת אילון ברכב שנמצא בבעלות של חברת עדי - אסף השקעות בע"מ, הוצגה לבית המשפט חוות דעת שמאית מטעם החברה, שכוללת רכיב ירידת ערך בשיעור גבוה מאוד –25% - נתון המשקף ירידת ערך בסכום של 23,250 שקלים .

ההסבר שסיפק השמאי לשיעור ירידת הערך: "מאחר ומדובר בתאונה קשה יחסית לשלדת המרכב - דבר המחייב דיווח מלא לרוכש הפוטנציאלי, ומהטעם כי מכירת הרכב לא תהיה קלה ולשם אפשרות מכירתו - תידרש הפחתה מהותית במחירו".

במסגרת הדיון בבית המשפט נחקר השמאי על חוות דעתו. לדבריו "שיעור ירידת הערך הגבוה שהוא קבע, במקרה הנדון, נקבע על יסוד ממצאים אובייקטיבים ומכוח שיקולים מסחריים (להבדיל משמאים אחרים שנוהגים לתת פירוט מדויק של אחוזים לגבי כל פריט ופריט שניזוק ברכב), זאת מהטעם שהוא לא כפוף לתכתיבים של חברות הביטוח".

כמו כן, הסביר השמאי כי הוא קבע שיעור ירידת ערך מסחרית גבוה באופן יחסי משום שמדובר ברכב היברידי שניזוק באופן קשה בשלדת המרכב של רכב התובעת. במצב זה, לגישתו של השמאי, קשה יהיה למכור את הרכב לאדם פרטי (להבדיל מסוחרי רכבים) כיוון שיירתע מרכישת רכב עם פגם בשלדת המרכב, ולכן אם בעליו של הרכב ירצה למכרו, הרי שהוא ייאלץ למכור אותו לסוחרי רכבים, שיהיו מוכנים לרכוש את הרכב תמורת הורדה משמעותית ממחירו של הרכב.

השמאי טרח לחזור בתשובותיו פעם אחר פעם כי "דעתו המובאת בחוות דעתו היא חופשיה ונטולת כל לחצים מחברות הביטוח ודווקא חוות דעות אחרות הנקבעות על ידי מרבית השמאים אינן אובייקטיביות. האומנם כך?

בבדיקה מעמיקה שנערכה ע"י בא כוחה של חברת הביטוח איילון – עורכי הדין תומר נחמני וד"ר אסף ורשה נמצא פרט קטן שהשמאי שכח לספר לבית המשפט: הוא בעל השליטה של חברת עדי - אסף השקעות בע"מ ומכהן בה כדירקטור . עד כמה זה חמור? כב' השופט נצר סמארה כתב "כי מדובר במראית עין בלבד שניסה השמאי להציג לבית המשפט, שכן מסתבר כי מדובר בשמאי בלתי אובייקטיבי בעליל, שהינו בעל השליטה בתובעת ודירקטור בה. לא רק שמדובר בחוות דעת בלתי אובייקטיבית בעליל הרי שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב של התובעת ושל השמאי מטעמה. ברור כי בית המשפט רואה התנהלות זו בחומרה רבה והדבר פועל לחובתה של התובעת.

במסגרת הביקורת הנוקבות שכתב השופט, ציין למשל כי השמאי " שכח" להתייחס למספר הקילומטראז' שהרכב צבר - דבר שלדבריו " לכל הדעות מהווה פרמטר חשוב להערכת שוויו של הרכב. זאת למרות, שהשמאי מעיד כי אלה נאגרו "בתשעת החודשים שהרכב "מצוי על הכביש". כאשר נשאל השמאי לגבי הקילומטראז' הגבוה שהרכב עבר בתוך 9 חודשים בחר השמאי להשיב "אני עושה יותר" על מנת להראות כביכול כי אין מדובר בקילומטראז' גבוה.

השופט אף דחה מכל וכל את הסברו התמוה של השמאי על פיו הוא לא מעיין במחירון לוי יצחק וכי הוא מתבסס על "קריטריון שאול שגיא" (השמאי) והוא עושה סקר שוק ספציפי לגבי כל רכב לפני שהוא מוציא חוות דעת. "מדובר בתשובה מיתממת והיא נאמרה על מנת להדוף ניסיונות מצד ב"כ הנתבעים להראות כי חוות דעתו חסרה", כתב השופט.

בסופו של דבר, דחה השופט את הבקשה להכרה בירידת הערך וכתב כי " אני מוצא את חוות דעתו של השמאי כחסרת בסיס עובדתי, בלתי אובייקטיבית ומוטית באופן גס לטובת התובעת שהיא בבעלותו. כך שברור כי בעת הכנת חוות דעתו עמד לנגד עיניו של השמאי האינטרס הכלכלי מסחרי של החברה שבבעלותו. לכך בית המשפט לא ייתן יד. כפועל יוצא של התנהלותו המבישה של השמאי, קבע השופט כי חברת עדי - אסף השקעות בע"מ , או למעשה הוא, ישלמו לנתבעים שכ"ט עו"ד בשיעור גבוה של 11.8% מסכום ירידת הערך.

עו"ד וד"ר אסף ורשה: "מדובר בזלזול משווע של השמאי באמון שבית המשפט נותן לחוות דעת שמאיות ולעצם המעמד של מתן עדות כמומחה בתיק. התנהלותו של השמאי משולה למקרה בו רופא ייקבע לעצמו את שיעור הנכות ממנה הוא סובל".