יורדים לכביש: מה מותר ומה אסור לעשות עם אופניים חשמליים?

החל ב-1 במאי כל רוכב שייתפס לאחר שביצע עבירה של רכיבה על גבי המדרכה, צפוי להיפרד מ-250 שקלים. משמעות הדבר היא, כי האכיפה תפנה לעבר הכביש אלפי רוכבים שיאלצו להשתלב בתנועה, תוך ציות לחוק ולתקנות הרלוונטיות. אלא ששיטוט קצר ברחובות תל אביב, מלמד כי שיעור ניכר מהרוכבים בכביש מתעלם מהחוק, ביודעין או בשל חוסר מודעות. לפיכך, נדמה שהעיתוי הנכון ללמדם מה מצפה מהם החוק הוא בימים אלו, ממש טרם כניסת החוק לתוקפו.

התועלת שתצמח מהפנמת החוק גדולה, שכן מלבד שמירה על חייהם והסובבים אותם, יוכלו הרוכבים לחסוך כסף רב, ואין הכוונה רק לקנסות שיוטלו עליהם. על כל משתמש בדרך חלה החובה לציית לחוק ובמקרה בו הוא הפר אותו, הניזוק רשאי להגיש כנגדו תביעת נזיקין. תביעה שזכייה בה, בהיעדר ביטוח שמכסה את אחריות הרוכב - תגבה ממנו סכום נכבד.

השורה התחתונה ברורה: אף אם המשטרה לא תאכוף את מכלול החוקים, חברת הביטוח או הניזוק שהיו מעורבים בתאונה עם רוכב האופניים – לא יהססו לכלול בכתב התביעה את כל העבירות שזה ביצע, לצורך ביסוס התביעה כנגדו, בין היתר בהתאם לפקודת הנזיקין, כאילו היה זה כלי רכב מנועי לכל עניין ודבר. אי לכך, להלן סקירה של העבירות השכיחות שמבצעים גם רוכבי האופניים החשמליים לצד פירוט של לשון החוק, התקנות ועוד מידע מועיל לעת צרה.

אור אדום שמופיע ברמזור – אינו בגדר המלצה ואינו מאפשר לרוכב שיקול דעת האם לעצור; חובה עליו לעצור. נקודה. עצירה מוחלטת. לא גלישה באיטיות, לא בזהירות, ולא תוך ווידוא כי הצומת פנוי. עצירה מוחלטת. השאלה היא היכן עליו לעצור, אולם גם כאן אין מקום לשיקול דעת. המחוקק הקל על המשתמשים בדרך וקבע כללים ברורים: אם סומן קו עצירה – לפניו, ואם שורטט מעבר חציה – יש לעצור לפניו. ומה הדין כאשר לא מסומן קו עצירה? פשוט מאוד – יש לעצור בסמוך לרמזור הקרוב.

ומה הדין באור ירוק? האם הוא מסמן לרוכב להתקדם בכל מקרה? לא הוא לא, אלא רק וככל שהצומת פנוי. כניסה לצומת שאינו פנוי דינה עבירה תנועה לכל עניין. ואם קרתה תאונה בנסיבות כאלו – תצפו לכך כי בית המשפט ייקבע מידת רשלנות תורמת, שבתורה, תאלץ אתכם לפצות את הצדדים שנפגעו.

אם כן, היה והרמזור התחלף לירוק, נכנסתם לצומת ורכב צד ג' עבר באדום ופגע בכם - סיכוי גדול מאוד כי בית המשפט ייקבע שמוטלת עליכם רשלנות תורמת בשיעור של 20% בממוצע. הבסיס המשפטי לקביעה זו, בין היתר, נטוע בהוראת תקנה 65לתקנות התעבורה שקובעת כי "לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור". כמו כן בית המשפט העליון נתן דעתו בשני פסקי דין בסוגייה שקבעה אשם נכבד למי שנכנס לצומת לא פנוי.

במהירות של 20 קמ"ש, יעבור רוכב האופניים כל שניה 5.5 מטרים. התבוננות זריזה על הטלפון במהלך רכיבה אורכת בממוצע 2 שניות. המשמעות – כאילו הרוכב עטה על עיניו כיסוי עיניים ורכב 11 מטרים ללא כל יכולת לשלוט על הנעשה.

מסוכן? מאוד. ואם בפיזיקה מדובר, אז מרחק העצירה שיידרש לעבור רוכב מהרגע למשל שהבחין כי אימא ותינוקת חוצות את מעבר החציה ועד שיעצור את אופניו – 6.6 מטרים. זו הסיבה, בין היתר, שהמחוקק קבע כי יש לאחוז בכידון בשתי ידיים בעת הרכיבה וכי מותר לדבר בסלולרי רק באמצעות דיבורית או אוזנייה. די כי עד לתאונה יעיד בבית המשפט כי החזקתם את הטלפון במהלך הרכיבה וקרתה תאונה, על מנת שהשופט לא יהסס לקבוע כי תאלצו לשלם פיצויים. אם לא די בכך, תאלצו לשאת במקרים מסוימים בחובת שכר טרחת עורך הדין בו נשא הצד השני.

ייתכן והטקסט נחווה לכם כתזכורת מאיימת מלימודי התאוריה או הרענון שעברתם במסגרת קורס לנהיגה נכונה, אבל אל תקחו את זה קשה. המציאות מלמדת כי שיעור ניכר מהתאונות מתרחשות בצמתים, וחלקן קשות במיוחד.

לשון הפקודה קובעת כי כל רכב ייתן זכות קדימה לרכב אשר מגיע מימין, וכי רוכב אופניים שהתקרב לצומת והוא מעוניין לפנות שמאלה או לבצע פניית פרסה, ייתן זכות קדימה לכלי הרכב הבאים ממולו ואשר נמצאים בצומת או קרוב אליו.

כמו כן, סביר להניח כי רבים מרוכבי האופניים החשמליים יבחרו גם הם, ממש כמו רוכבי דו"ג, לזגזג בין הנתיבים בתוך הפקק ולעקוף כלי רכב מימין. אומנם המשטרה אינה אוכפת את החוק מפאת שיקולי תקציב, ואף בשל הרצון להמריץ את התנועה, אך טענה זו לא תעמוד לכם בבית המשפט אם יתברר כי התאונה נגרמה במהלך עקיפה שמוגדרת כאסורה. כלומר, במקרה בו זגזגתם בין נתיבים, והרכב שעמד בפקק החליט לפתע לסטות מהנתיב וחלילה פגע בכם, סביר להניח כי בית המשפט יקבע כי מידת רשלנותכם אינה נופלת משלו.

תקנה 37 לפקודת התעבורה קובעת כי "לא ינהג אדם ברכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש."

יש להקפיד על כך כי התקנה אינה מותירה שיקול דעת, אינה כוללת מילים כמו עומס תנועה וכו', אלא היא מוחלטת בקביעתה כי חל איסור. בנוסף, נקבע בתקנה מינוח נוסף: "הסדר תנועה" – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך. לפיכך, ההחלטה לרכוב כנגד כיוון התנועה, כפי שמתקבלת חדשות לבקרים ע"י רוכבי אופניים חשמליים – אסורה.

הכותב הוא יו"ר ועדת תביעות רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.

עוד הרבה על אופניים חשמליים בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל