משלושה יוצא אחד

לפני כשנתיים השווינו את שברולט אקווינוקס ליונדאי טוסון ופולקסווגן טיגואן, והופתענו למצוא את עצמנו מעניקים את הניצחון לעולה החדש מאמריקה - תוך פנייה נרגשת אל היבואנית UMI: "הבו לנו אקווינוקס עם מערכות בטיחות אקטיביות!"... בשנתיים שחלפו הפכו מערכות הבטיחות לסטנדרט כל-ישראלי, והנה נוחת אצלנו אקווינוקס עם מפרט בטיחות כמעט מלא; יש בלימה אוטונומית, יש שמירת נתיב, יש התרעה על התקרבות לרכב מלפנים, וזיהוי כלי רכב בשטח מת. בינגו! לאקווינוקס עדיין אין בקרת שיוט אדפטיבית אבל אנו מחשיבים מערכת זו כעניין של נוחות, לא בטיחות.

שלושת היבואנים מציעים שפע רמות מינוע וגימור, המקשות על בחירת דגם ספציפי לקנייה או למבחן; טווח המחירים של ספורטאז' נע בין 148,000 ל-170,000 שקלים. אקווינוקס יעלה לכם 150,000 או 170,000 שקלים, ואת ה-3008 תוכלו לקבל בטווח שבין 153,000 ל-231,000 שקלים.

לקחנו למבחן את אקווינוקס LT-פלוס, הגרסה המאובזרת ביותר על מדפי שברולט. בעבור 165,000 שקלים קיבלנו מנוע 1.5 ליטר מוגדש המספק 170 כ"ס, במרכב מרווח באורך 4.65 סנטימטרים; אנחנו לא קונים מכוניות 'לפי מטר', אבל המרחב הפנימי הוא פרמטר חשוב עבור משפחה הכוללת ילדים ארוכי גפיים. ממשפחת ספורטאז' בחרנו בגרסת פרימיום 1.6 טורבו, 170,000 שקלים ו-177 כוח סוס. ה-3008 התייצב למבחן בגרסת פרימיום 1.6 טורבו 180 כ"ס, העולה 187,000 שקלים.

האמת היא שרצינו לבחון 3008 1.6 'אקטיב' העולה 168,000 שקלים 'בלבד', אבל אין לפיג'ו רכב מבחן כזה; וממילא, הביקוש לדגם הזול של 1.6 נמוך יחסית, מכיוון שמי שכבר רוכש מנוע חזק מוכן גם לשלם את המחיר הגבוה יותר, ולקבל איבזור מלא (וגם מערכות בטיחות משוכללות יותר). כי לכן, את בחירת המינוע והאיבזור תעשו על פי תקציבכם והעדפותיכם, אבל נדגיש כי לבחירה זו יש השפעה מועטה על ההשוואות העקריות אותן אנו עורכים היום - זריזות, נוחות, נראות ותחושה, מרחב פנימי וכיו"ב.

לכל אחד הטעם שלו, ואתם לא צריכים אותי כדי לקבוע איזה קרוסאובר יפה יותר. דעתם המשותפת של רוב הבוחנים הייתה כי הספורטאז' לא יכול לזכות בכתר מלכת היופי; הוא קצת בולבוסי והעין כבר שבעה מלראות את מרכבו המוכר, אחד מתוך עשרות אלפים שכבר משוטטים בישראל. מרכב הספורטאז' מגולף ומושקע, אבל זה לא מספיק.

האקווינוקס יפה מאוד, מגולף בקווים אלגנטיים אך לא מופנמים, הוא גם הגדול בין השלושה. חלקו האחורי מזכיר מרצדס GLE אבל מצד שני, מרכבו קצת פשטני למראה; אין השקעה ניכרת בפרטים, קפלי מרכב או עיטורי כרום המבוקשים בקטגוריה מוחצנת זו. קחו למשל את חגורת הפלסטיק שבין הגלגלים הקדמיים והאחוריים - בקיה היא מעוטרת בפס כרום, בפיג'ו היא מגולפת ומעוטרת, בשברולט היא פשוטה וישרה למראה, כאילו לא סיימו את מלאכת העיצוב...

לאקווינוקס גם אין כנפוני גלגלים, הוא לא נותן תחושת עיצוב מושקע עד הסוף. אילו הגיע האקווינוקס בצבע ארגמני בוהק זה היה מעניק לו נקודות זכות אבל בסופו של דבר, ה-3008 הוא עדיין, המקורי והמיוחד בין שלושת המרכבים. חרטומו קצת מוגזם לטעמי אבל כל השאר נהדר למראה - מעוצב היטב, מעוטר בטוב טעם, גדוש בפרטים מעשירים.

גם כאן, פשטנות היתר פוגעת בשברולט. הוא היחיד במבחן ללא גג שמש (אבל הוא גם הזול ביותר), עיצוב הפנים שלו כולל משטחים גדולים של פלסטיקה שחורה ומשעממת. זה לא 'לא בסדר', אבל תא הנוסעים של האקווינוקס פחות מרשים מזה של שני האחרים. מצד שני, זהו התא המרווח מבין השלושה - הוא לא רחב יותר מהאחרים, אבל הוא ארוך יותר. המושבים הקדמיים נוחים, יש יותר מקום במושב האחורי והישיבה עבור כל הנוסעים גבוהה מהמקובל, זה נחמד מאוד.

שלושת תאי המטען נרחבים למדי; 466 ליטר לספורטאז', 520 ליטרים ל-3008, וקצת יותר משני אלה באקווינוקס (הנתון הרשמי של 846 ליטר נובע משיטת מדידה שונה אבל עדיין, תא המטען האמריקני גדול יותר). צג המולטימדיה 8-אינץ' של אקווינוקס מפורט ורהוט, אפשר לחבר אליו שני טלפונים, מערכת הצליל מצויינת וניתן להפעיל מזגן מרחוק, שימושי לימות הקיץ. מטעם היבואנית UMI נמסר לנו כי בתחילת 2020 יגיע לישראל אקווינוקס ברמת גימור משודרגת עם ריפודי עור, גג נפתח ועוד.

תא הנוסעים של ספורטאז' מאוד מושקע, יש לו גג שמש נרחב וריפודי בז' נעימים לעין, כל מה שצריך. אבל העיצוב הפנימי נטול מעוף, מסך המולטימדיה ומערכת הצליל אינם מרשימים, החומרים איכותיים אבל נטולי השראה ויצירתיות. מרחב הפנים נחות מזה של האקווינוקס, אם כי לא במידה משמעותית. קו המתניים הגבוה של קיה משאיר מעט שטח חלונות, התחושה פחות נעימה, בוודאי אם אינך מבוגר בגודל מלא. הקונסולה גדושה במתגים מכאניים.

תא הנוסעים של 3008 הוא עדיין, המושקע והיצירתי ביותר מבין השלושה; אני לא מאוהב בתצורת i-Cockpit הצרפתית, בוודאי לא בגלגל ההגה הקטן והקטום בשני צידיו. אבל הלקוחות מתים על ההגה הזה, ואני אוהב את המבנה הרב-קומתי שלו. ארבע שנים לאחר הצגתו, תא הנוסעים של פיג'ו עדיין משובב עין ואצבעות, יש חומרי ריפוד יצירתיים וייחודיים. גרסת המבחן הגיעה בריפוד אפור, תא מרכזי מקורר, משטח טעינה אלחוטי - חלק מפריטים אלה אינו מגיע בגרסאות הזולות יותר. הקונסולה המרכזית מגולפת באלומיניום ומרשימה למראה, אם כי היא כוללת את מערכת המולטימדיה הפחות נוחה במבחן; למרות 'מתגי הפסנתר' היא דורשת הסתגלות ולחיצה מוגזמת על תפריטים, כאן הלכו הצרפתים צעד אחד יותר מדי. ניכר גם גודש מוגזם של צבעוניות ואפקטים מיותרים בלוח המחוונים, אבל עדיין - זהו תא הנוסעים האוורירי והנעים מבין השלושה, ובגדול.

שלושת המתחרים חמושים במנועי בנזין מוגדשים, 1.5 ליטר לשברולט (170 כ"ס ו-28 קג"מ), 1.6 ליטר לשני האחרים - 177 כ"ס ו-27 קג"מ לקיה, 180 כ"ס ו-25.5 קג"מ לפיג'ו). רצועת הכוח בפיג'ו ובקיה נמוכה וזמינה יותר מאשר זו של שברולט, אבל לא בפער גדול. לפיג'ו יש 8 הילוכים, 7 לספורטאז', 6 בלבד לאקווינוקס. השברולט הוא גם הכבד בקבוצה, 1,673 קילוגרם (מול 1,577 לספורטאז', ו-1,505 ל-3008).

בסדרת מבחני תאוצה מעמידה ותאוצות ביניים, התגלה ייתרון עקבי אך לא מאוד גדול לספורטאז' (8.9 שניות מוצהרות מאפס ל-100) ויתרון צנוע של הפיג'ו על פני האקווינוקס, שנלחם היטב על הכבוד האמריקני. במהירויות שיוט לא ניכר הבדל של ממש בביצועי שלושת המנועים. את מערכת העצור/סע של אקווינוקס אי אפשר לבטל, חבל.

אני משער שתצרוכת דלק אינה מרכיב קריטי בבחירה בין שלושת רכבי המבחן; מי שרוצה או צריך לחסוך יימצא את אושרו בגרסאות הדיזל של פיג'ו וקיה, שיחסכו לו 25-30 אחוזים מהוצאות הדלק. בין שלושת מנועי הבנזין שבמבחן היה האריה הצרפתי חסכוני יותר, מוציא 13-14 קילומטרים בנהיגה בינעירונית מהירה אך לא תובענית. באותם תנאים עבר הספורטאז' 11-12 קילומטרים לליטר, והשברולט 10-11.5 קמ"ל; זה נתון לגמרי לא רע בהתחשב במנועו הקטן יותר, תיבת 6-ההילוכים ומשקלו העצמי הגבוה.

לא גילינו פערים דרמטיים בביצועי המנוע של המתחרים, אבל לא כך בנושאי נוחות ועידון הנסיעה. כאן מצאנו פערים גדולים אותם ניתן להסביר על ידי בחירות שונות אותן עשו שלושת היצרנים. מבחינת נוחות ועידון הנסיעה, הספורטאז' מתייצב במקום האחרון. הוא נוקשה ומעביר לישבנך את כל שיבושי הכביש, מתרסק על קרעי אספלט הנמצאים תדיר בכבישי ישראל. אין לנו יכולת לזהות אם הבעיה נובעת מכיול המתלים או מצמיגי הנקוק 245/45R19הספורטיביים מדי, אולי אפילו מאיכות הבידוד האקוסטי? בכל מקרה, רמת הנוחות והעידון (NVH) של הספורטאז' היא הפחות טובה במבחן.

האקווינוקס אינו שקט יותר מהספורטאז', אבל הוא הרבה יותר נוח; זו תוצאה של כיול מתלים רך יותר אבל גם בסיס גלגלים ארוך ב-10 סנטימטרים, משקל עצמי גדול, וצמיגים פחות ספורטיביים. בנסיעה בין עירונית היה יתרון הנוחות של האקווינוקס עקבי, והוא הצטיין עוד יותר בכביש משובש ועירוני. צמיגי החתך 65 בוודאי תרמו לרכות בה ספג האקווינוקס קרעי אספלט, ברמה הגבוהה ביותר בחבורה. זה קרוסאובר המתאים מאוד לנהג הרגוע, משפחות חובבות שבילים ייהנו מנוחות הנסיעה שלו גם בטיולי שבת.

האקווינוקס הוא הנוח ביותר על אספלט משובש אבל בסופו של דבר, גביע הנוחות והעידון נשאר בידי האריה הצרפתי. ה-3008 פחות נוח מהאקווינוקס במהירויות נמוכות אבל הוא מצוין בנסיעה בינעירונית זורמת, מנועו שקט יותר, הבידוד האקוסטי הוא הטוב שבחבורה, אם כי לא בפער גדול מאוד.

רכבי המבחן ממחישים את דילמת הצמיגים של ג'יפוני 2020: הלקוחות דורשים חישוקים גדולים עם צמיגים נמוכי חתך, רצוי ברוחב שימחיש את אופיים ההרפתקני של בעליהם... מצד שני, עולם הקרוסאוברים הוא עולם של פשרות. אלו כלים גבוהים שלא לצורך, לרובם אין יומרות ספורטיביות, והצמיגים נמוכי החתך רק פוגעים בהם - לעולם יהיה צמיג רחב עם חתך נמוך פחות נוח, יותר רועש, יותר פגיע ויותר יקר להחלפה.

בקרב הטכנולוגי-שיווקי שבין המעצבים למהנדסים בחרה קיה בפיתרון האופנתי ביותר; הקרוסאובר הקוריאני נועל צמיגי האנקוק 9 245/45R1רחבים (מדי) ונמוכי חתך, שפוגעים מאוד בעידון הנסיעה. שברולט בחרה בפיתרון לא אופנתי, עם צמיגי מקסיס 225/65R17. ניכר בעין שדופן הצמיג גבוהה מאוד אבל חתך 65 מסייע מאוד בשיכוך המהמורות ובהשקטת הנסיעה. הפיתרון המקורי והמושקע ביותר נמצא במישלין 205/55R19 של ה-3008. זהו צמיג ייחודי המאפשר להתקשט בחישוק 19-אינץ' גדול מאוד, ולשמור על חתך 55 נמוך וויזואלית. הטריק הטכנולוגי הוא לצמצם את רוחב הצמיג ל-205 מילימטרים בלבד. האם 205 הוא צמיג דק מדי? ממש לא, הוא מצליח לעשות את העבודה - בסופו של דבר, אלו לא מכוניות אותן לוקחים להשחזת צמיגים אגרסיבית. הצמיג הצר משפר גם את תצרוכת הדלק, חדות ההיגוי, ורמת הרעש הנובעת מהצמיג.

למרות ריבוי הפשרות המובנות בכל קרוסאובר אנו מצפים לקורטוב של הנאת נהיגה, גם מהנבחנים המוטלים לפנינו. האקווינוקס אינו מצטיין במקצה הספורטיבי - המתלים הרכים והצמיגים הגבוהים אינם עושים עימו חסד, גם לא המשקל הגבוה יחסית. אבל תאמינו לי שהוא מסוגל לתפור את ערד-סדום במהירות שתספק 99.9% מלקוחותיו, שלעולם לא יגרדו את מעטפת היכולות שלו. היגוי האקווינוקס לגמרי לא רע, יש לו יציבות כיוונית טובה, ואף אחד לא מצפה ממנו להיכנס לפנייה כמו אודי RSQ3, למשל. מתג השליטה בתיבת ההילוכים מוזר לתפעול, עד כדי שאתה מפסיק להשתמש בו, ובמורד התלול ממצוקי דרגות לים המלח התלהטו הבלמים, זו לא סגנון הנהיגה המתאים לאמריקני הנינוח.

הספורטאז' מרגיש נוח יותר במשחקי כביש הודות למנוע בשרני, תיבת הילוכים כפולת מצמד, ובלמים עמידים קצת יותר. הקוריאני התמודד היטב בפיתולים, מנועו דוחף בחוזקה, ההיגוי קצת קליל לטעמנו. עבור הלקוח הטיפוסי, יכולותיו הדינמיות של הסםפורטאז' גבוהות מעבר לכל דרישה סבירה.

ה-3008 אינו טוב משמעותית מהספורטאז', אבל יש בו משהו יותר מאוזן וזורם. ההיגוי קליל מדי, אבל הוא בסדר. המתלים שומרים את המרכב מאוזן היטב (יחסית לקרוסאובר), וצמיגי ה-205 עושים את עבודתם היטב. בגרסת פרימיום מצויד ה-3008 במנופי העברת הילוכים על ההגה, המסייעים בבלימה במורד; כמה פעמים יישתמש הלקוח הנורמלי ביכולת זו? פעם בחודש, חודשיים? אי פעם?

אין לנו יכולת לבחון מערכות בטיחות אקטיביות אבל נציין כי מערכת הבלימה האוטומטית של פיג'ו מתפקדת עד 140 קמ"ש, קיה ושברולט מבטיחים בלימה עד 80 קמ"ש בלבד. מערכת שמירת הנתיב של שברולט הייתה פחות טובה מזו של שני האחרים - האקווינוקס זיגזג בין הפסים הלבנים ואף חרג מנתיב הנסיעה, לעתים תכופות יותר מאשר שני מתחריו (גם הם לא דייקו ב-100% מהפעמים, אבל תפקדו טוב יותר).

קיה ספורטאז' הוא הקרוסאובר הוותיק בחבורה והוא ללא ספק, להיט המכירות הבלתי מעורער כאן. הוא החדיר מהפך בטיחותי לשוק הרכב הישראלי, ואף היה לפרקים הרכב הנמכר ביותר אצלנו. הספורטאז' מעניק פיתרון מצוין עבור נהג המציב בדירוג גבוה את הסחירות והאמינות הנתפסת אבל במבחן היום, הוא ייאלץ להסתפק במקום השלישי - בעיקר בגלל רמת נוחות ועידון פחות טובים משני מתחריו, ועיצוב חיצוני שכבר הפך לבנאלי ונפוץ מדי על הכבישים.

שברולט אקווינוקס אינו חף ממגרעות; חסרה בו השקעה בפרטים, יש לו מגבלות ומגרעות אותן פירטנו. אבל הוא מרווח מאוד, נראה טוב, מציע את המולטימדיה הטובה ביותר במבחן, ובעיקר - זהו הרכב הנוח ביותר בקבוצה, לנהיגה יומיומית המקובלת בישראל. אקווינוקס הוא גם הרכב הזול ביותר במבחן, ולכן הוא זוכה אצלנו במקום השני.

מה שמשאיר את המקום הראשון ל-3008 שהוא גם הרכב היקר ביותר כאן, ובפער משמעותי; 187,000 שקלים מול 170,000 לספורטאז', ו-165,000 לאקווינוקס. אם תרצו לרכוש 3008 במחיר שקול יותר תיאלצו לוותר לא רק על איבזור, אלא גם על חלק ממערכות הבטיחות. אבל כך או אך, ה-3008 נשאר מלכותי ואיכותי, עיצובו חריג לטובה, נוחות הנסיעה מצוינת, ויש לו את תא הנוסעים המשובח ביותר במבחן. במהלך ארבע שנותיו בישראל ביסס ה-3008 את עצמו כרכב סחיר מאוד בשוק המשומשות, הודות לאיכויותיו ואמינותו המשתפרת. מסתבר כי האריה הצרפתי עדיין שולט בכיפה.

כרגיל, תודה רבה לדודי מוסקוביץ' מ- https://www.dudpro.com/ על הזמן והצילומים. עוד עבודות שלו ניתן למצוא באתר שלו בלינק המצורף.