ב.מ.וו One off, Show off :iX

כאשר חברה מציגה ספינת דגל, ולא משנה אם זו יצרנית עממית או הקצפת של תעשיית הרכב, המכונית עצמה היא רק חלק קטן בסיפור. הרכב עצמו הוא רשימת הצהרות כוונות כלפי המתחרים, הלקוחות, המשקיעים, האנשים שרואים אותו ברחוב ובעידן שלנו אפילו בפני קובעי המדיניות במדינות שונות, אלו שסימנו עיגול יפה-יפה של מטרה על הגג של מכוניות הבנזין.

אז כשב.מ.וו מוציאה רכב חשמלי ייעודי ראשון שלה, היא עושה את זה מכל הלב, מנסה לא להשאיר אבן אחת שלא הפכו בדרך להעמיד מוצר שיבהיר לכולם מי זה מי. אלו 10 נקודות שכדאי שתדעו עליו.

אז קוראים לו ב.מ.וו iX, וזה מוזר. כי בשם הזה אין מספר ולמכוניות של ב.מ.וו תמיד היה מספר בשם. חוץ משתי מכוניות - הדיקסי מ-1928 שהייתה המכונית הראשונה של ב.מ.וו והאיזטה מ-1955 שהייתה המכונית האחרת לגמרי של ב.מ.וו. נסיבות מקלות: שתיהן לא היו מכוניות של ב.מ.וו הדיקסי הייתה למעשה אוסטין 7 והאיזטה הייתה של איזו האיטלקית במקור. כך שבמידה רבה אפשר לומר שה-iX הוא הדגם הסדרתי הראשון באמת של ב.מ.וו שאינו כולל מספר בשם שלו. ואני מספר את זה כי אצל ב.מ.וו אין דבר כזה "במקרה", או "סתם כך". כאשר שאלתי אותם מדוע אין לו מספר, וכיצד ייקראו האחים הקטנים שלו כאשר יהיו כאלו, כי כך זה עובד בב.מ.וו. הם אמרו לי שלא יהיו לו אחים קטנים, שהמטרה ברכב הזה הייתה לייצר תצוגת תכלית של יכולות היצרניות, אבל זה לא אומר שהוא בהכרח מייצר תבנית שלתוכה ייצקו עוד דגמים. כך שאת התעוזה והחדשנות פה היינו לוקחים בערבון מוגבל. כן, חלק מהמאפיינים שלו קיימים ויחלחלו לדגמים עתידיים, אבל להגיד שהוא מייצג את העתיד המובהק של היצרנית? לא השתכנעתי. כיוון כללי? כן, אבל לא הרבה יותר מזה.

אני לא הולך לדבר על העיצוב במונחים של יפה או לא, אני מציע גם לכם לא לעשות את זה לפחות עד שתראו אותו באופן אישי. יפה או לא יפה זה עניין של טעם, על העובדה שהוא מעוצב אין מה להתווכח. והוא מעוצב לבלוט, להצהיר, להבהיר: 1. אני ב.מ.וו ולא אכפת לי להיות שנוי במחלוקת, 2. אני חשמלי ואחר. הוא עושה את זה עם גריל מפלצתי שאי אפשר לטעות בו ואי אפשר לטעות בכך שהוא אטום לגמרי - ב.מ.וו וחשמלי זוכרים?

אפרופו גריל, ב-iX יש פטנט די מדהים שאפשר רק לקוות שנראה בעוד ועוד מכוניות, הגריל שלה עשוי מחומר פולימרי בעל תכונות "ריפוי עצמי". במקרה שאבן או שריטה שפוגעים בשכבה העליונה שלו, כל מה שצריך זה לחמם מעט את הפלסטיק, או במקרה של ישראל להעמיד אותה בשמש כמה זמן והפלסטיק פשוט מעלים את הצלקת הקטנה שנוצרה בו וחוזר למראה המקורי שלו.

מה שכן, במרדף אחרי היעילות המיטבית בכל הקשור לתנועה שלו בתוך האוויר, קצת כמו בשחייה אולימפית ותוכניות ריאלטי - השאיפה היא לגוף חלק ככל האפשר. המעצבים שלו עשו מה שהם יכולים כדי בכל זאת להעניק לו מעט אופי, אבל יש לו עדיין זוויות בהן הוא פשוט גוש ענק ואפילו קצת מגושם של מתכת ואלומיניום ממוחזר שמתחתיו מבנה אלומיניום מחוזק בסיבי פחמן. שוב, שנוי במחלוקת ואחר. אבל השוס היה הציטוט הזה במצגת העיתונות: "עיצוב מינימליסטי חדש שמבטא צורה עתידנית של הנאה מנהיגה", אין מספיק בירה בבוואריה כדי שאצליח להבין מה המשפט הזה אומר, אבל לא הייתי בטוח אז בשלב הזה הלכתי לבר של המלון.

גם בתא הנוסעים הסיפור הזה של מפגן טכנולוגי ועיצוב משתולל בשיא העוצמה. חלקים ממנו מהממים למראה ומותירים אתכם בוהים בהם בהפנוט. כמו הפריסה של לוח המחוונים וצג המולטימדיה הענקי על גבי מה שנראה כמו מסך אחד קמור ואינסופי שתופס את חלקו הארי של הדשבורד. עם רזולוציה וחדות מהטובות ביותר בהן נתקלנו, עם מערכת המציאות הרבודה המדהימה ביותר שאתם יכולים להעלות על הדעת. כמה חדה בטירוף היא? כאשר היא עושה שימוש במצלמת החזית בעלת הרזולוציה הגבוהה ביותר בתעשיית הרכב (K4) היא מציגה בלוח המחוונים חץ ש"מרחף" מעל הפנייה ברמת דיוק מדהימה. בואו נגיד ככה, היו פעמים שאשכרה הפיתוי היה לנהוג רק עם זה ולא להרים את הראש לכביש, היו פעמים שממש ציפיתי לראות את החץ הזה מרחף גם במציאות.

המרווח יוצא מן הכלל, מלפנים ומאחור ולא פחות ממנו התחושה האוורירית שלא נמדדת בס"מ או אינצ'ים. שטח החלונות הענקי של הדלתות נטולות המסגרת, השמשה הקדמית הגדולה, קו החלונות הנמוך, העובדה שהקונסולה המרכזית "צפה" ואין משהו שתוחם את המושבים. השילוב בו בין חומרים מעולים בתחושה שלהם, במראה העשיר, במרקמים לבין העובדה שאתה יודע שחלקם הלא קטן עשוי מכאלו ממוחזרים איכשהו עובד פה יפה. פתאום זה ששטיחי הרצפה עשויים מניילון ממוחזר, בחלקם מרשתות דיג שנשלפו מהים (אגב, טהרני הסביבה? הנה מקום ה-ר-ב-ה יותר בעייתי מזיהום ממכוניות הספורט שאתם רוצים להרוג...), שהריפודים, הקונסולה המרכזית, הדיפונים עשויים מחומרים ממוחזרים בחלקם או במלואם, שהעץ מגיע רק מתעשייה שאינה פוגעת בייעור, שעיבוד החומרים נעשה בצורה ידידותית לסביבה - כל זה לא פוגע בתחושת היוקרה, אלא אפילו טופח בעדינות על האגו של הנהג וממרק יפה יפה את המצפון הסביבתי האישי שלו. ושחלילה לא יישמע כאילו אני מזלזל פה, אם כי קשה שלא להרהר בכך שזה נורא דומה לעובדה שנכון לעכשיו ולפי ההצהרה שלהם, ה-iX הוא דגם אחד ולא בהכרח מה שיהיה אצלם בעתיד. רק אומר.

לגג הזכוכית הענקי יש פתרון אלגנטי ומתוחכם כדי למנוע מתא הנוסעים להפוך לחממה בימי השמש של עליית הטמפרטורות בעולם. בלחיצת כפתור הגג הפנורמי נהייה אטום כמעט לחלוטין. זו כמובן אופציה בתוספת תשלום ואפשר רק לקוות שהיא תגיע גם לישראל, אחרת חבל.

ויש פה עוד כמה פיצ'רים מעניינים, כמו מצלמת סלפי שנמצאת בבסיס המראה האחורית ומצלמת תמונה פנורמית של היושבים במכונית. אפשר לשלוח אותה לאנשים או לעצמכם, אפשר גם להניח שיש לה מטרה אחרת לגמרי מאשר גימיק משעשע. בב.מ.וו עדיין לא ממש אומרים מהו, אבל כנראה שיש לזה קשר לעובדה שטכנית, הרכב הזה מוכן לקבל כבר יכולות נהיגה אוטונומיות די מתקדמות ושהמצלמה הזו תשמש כאמצעי בקרה לכך שהנהג אכן נותר בשליטה על הרכב במידה ויש בכך צורך.

וגם בתוך כל עושר החומרים והטכנולוגיה של תא הנוסעים הזה, כמה דברים פה בכל זאת רחוקים מלהיות מה שאתם מצפים מב.מ.וו. קחו למשל את תפעול מערכת בקרת האקלים, חוץ מזה שיש לה כל כך הרבה פונקציות והיא כנראה יכולה גם לשלוט גם בחילופי עונות, היא לפעמים מתישה בשפע המסחרר של האפשרויות. כך גם המסך שמתמלא באפליקציות ודורש חיטוט ודפדוף. או ההגה ה... אני לא רוצה לכתוב את זה. למה? למה ב.מ.וו? למה הגה משושה? ואם משושה למה בלי זווית אחת נורמלית לאחיזה? ויש את הכפתורים הנסתרים שנמצאים מתחת לחיפוי העץ בקונסולה המרכזית זה נראה "וואוו!" לגמרי, אבל אתם יודעים מה פחות טוב בכפתורים נסתרים? רמז - כפתורים לא צריכים להיות נסתרים, אלא אם כן מדובר בחדר בריחה. גם על חוגות הקריסטל של סברובסקי הייתי מתווכח, אבל הסינים משוגעים על זה, אז איך אמר השופט אביב גפן: "לכבוד מיליארד מיליארד טועים..."

בשלב זה, משווק ה-iX בשתי גרסאות הנעה, שתיהן מניעות את כל הגלגלים באמצעות שני מנועים האחראיים כל אחד לשני גלגלים. בגרסת ה-40 ההספק המשולב הוא 326 כ"ס והזינוק ל-100 קמ"ש אורך 6.1 שניות. סוללות ה-76.6 קוט"ש אמורות לספק טווח מוצהר של 425 ק"מ. להשקה הביאה ב.מ.וו את הגרסה הבכירה לעת עתה, ה-50, שלה הספק משולב של 523 כ"ס, תאוצה של 4.6 שניות ועם סוללות ענק של 111 קוט"ש מצהירה על טווח די מדהים של 630 ק"מ.

מערכת הטעינה שלה תומכת בטעינה של עד 195 קילוואט בזרם ישיר (DC), זה אומר שבעמדה מתאימה תוכלו לקבל 150 ק"מ לכל 10 דקות טעינה, ואם יש לכם יותר זמן, היא תגיע מ-10 ל-80 אחוזים בקצת יותר מ-35 דקות בערך.

איך זה נוסע? ובכן, בדיוק כמו שתדמינו 523 כ"ס חשמליים מיידיים. ולמרות שבשנייה או שתיים הראשונות של ההתגלגלות זה עדיין לא מרגיש כמו הבעיטה של חשמליות חזקות באמת, מהרגע ש-2.5 הטונות האלו מתחילים לזוז, הוא כמו משיל מעצמו כמה מאות קילוגרמים טובים. תאוצות הביניים במצב הרגיל ובמצב הספורט מפתיעות בכל פעם מחדש, פשוט דחיפה אדירה קדימה מהרגע שבו מלטפים את הדוושה. ואחרי שהאצנו ביציאה מהרמזורים וצחקקנו באופן מטופש בכל פעם שהדבר הלבן הענקי הזה פשוט הבזיק עקיפות, הבנתי שאת כל מה שאמרנו עליו עד עכשיו יכולנו לומר גם על כל חשמלית אחרת. אבל זו ב.מ.וו. בב.מ.וו צריך לקרות עוד משהו.

ההשקה לקחה אותנו דרך הכבישים הכפריים מדרום למינכן לכיוון אוסטריה, עמוק בתוך מולדתה של ב.מ.וו - בוואריה. בין העיירות הקטנות היה אפשר למצוא כמה כבישים שמתפתלים מעודנות בין גבעות רכות וככל שמדרימים אל עבר האלפים הפניות מתחדדות ואפשר באמת להרגיש מה יודעת המכונית הזו לעשות. ומסתבר שבב.מ.וו לא הזניחו גם את החלק הזה. על אף המימדים, על אף המשקל, ה-iX יודע דבר או שניים על הלכות פנייה והתנהגות. ההגה מדויק, והתרגום של הפנייה שלו לכניסה מהירה לפניה והשמירה על הקו הנבחר גם בהעמסה של מהירות או בבלימה מאוד מרשימה.

זה לא ה-X5 ולא פורשה קאיין, המהירות והביצועים לא מתורגמים למשהו שאפשר לכנות "כיף", אלא פשוט המון אחיזה והמון משקל שמצמיד אותו לאספלט.

הגמישות ההנדסית של מכונית חשמלית, עם האפשרות למקם את מרכז הכובד שלה נמוך ובמרכז המכונית הם גורם חשוב מאוד במאפיינים הדינאמיים שלה. אבל חלק ניכר מהיכולת לשמור את הגוף מרוסן ולמנוע מהמשקל שלו להכריע את הצמיגים ולהימרח לכל עבר, מגיע משתי מערכות אופציונליות שבדרך ככל מהוות גורם מכריע בסיטואציות כאלו - בולמי האוויר והיגוי אחורי. כמה מהיכולת הזו תיגרע כאשר שתי אלו יירדו מהרכב? יהיה מעניין לבדוק כאשר הוא יגיע לישראל.

הבלמים פה חזקים ויעילים מאוד, אבל לרצון לדחוס כמה שיותר תחכום וטכנולוגיה, יעילות ויכולת טעינה באמצעות בלימה יש פה מחיר. במצב האוטומטי שלהם הם מתאימים את עוצמת הבלימה לאופן הלחיצה על הדוושה (עדינים בליטוף, אגרסיביים בלחיצה חזקה) וגם לנתונים שמקבלת המערכת ממערכת הניווט ואמצעי החישה של המכונית. זה בעיקר אומר אופי בלימה שמשתנה כל הזמן. במצב B הם מייצרים בלימה רגרנטיבית חזקה מאוד כדי לקושש מקסימום החזר טעינה לרכב, ולמרות האגרסיביות שלהם, אני אישית העדפתי אותו על חוסר העקביות שחוויתי במצב האוטומטי. כמובן שאפשר גם לכייל את עוצמת הבלימה באמצעות הגדרות המכונית בתפריטים שבמסך, אבל ההשקה הייתה של 24 שעות בלבד, והעדפתי להקדיש את מירב הזמן לנהיגה...

למתלי האוויר ולאותו היגוי אחורי יש גם תרומה מכרעת להתנהלות איתו גם כאשר לא משייפים איתו פניות במהירות לא סבירה לחלוטין. הוא בסופו של דבר גם רכב שמאוד נעים להתנהל ולנהוג אותו ביום יום. נוחות הנסיעה מצוינת עם גיהוץ טוב מאוד של כל סוג שיבוש אותו הצלחנו למצוא בכבישים הטובים מדי של האזור וכל זה קורה כשהוא מתגלגל על חישוקי 22 אינץ'.

לא רק הקוטר של החישוק, גם סוג הצמיג עצמו הוא כזה שלא אמור לעשות חסד עם בידוד הרעשים, שכן המכוניות בהשקה צוידו בצמיגים "אלפין" של מישלן, המיועדים לנהיגה בשלג, שנוטים להיות רועשים בתנאי נהיגה רגילים. ובכן, ה-iX לא שמע על זה וכנראה שגם לא סיפרו לו. כי בידוד הרעשים שלו היה ממש ממש טוב, הרבה ממה שציפינו.

בעוד את היום הראשון העברנו בעיקר בנהיגה מהירה יחסית שלוותה בהמון תאוצות ביניים וקטעים דינאמיים עם עקיפות בזק. הנתיב של היום השני עבר בכבישים בעייתיים יותר, עם יותר מדי מגבלות מהירות ופחות מדי קטעים מפותלים. מצלמות המהירות בכל מקום והנוכחות המוגברת של שוטרים המצוידים באמצעי אכיפה גורמים לי לחשוד שזה לא היה מקרי, ואם שמתם לב לדפוס, אתם לא טועים, אני נוטה לייחס מעט מאוד מקריות למה שקורה בהשקה של מכונית גרמנית, של יצרנית גרמנית על אדמת גרמניה. מכל מקום, התנאים האלו הביאו אותנו לנהוג את ה-iX באופן שקרוב יותר לשימוש האמיתי שלו. וכאשר סיימנו את יום הנהיגה הזה עם צריכה של 18.4 קילוואט שעה ל-100 ק"מ, זה אומר טווח מעשי של 603 ק"מ. מחשב הדרך שהצהיר על יתרה של 26 אחוזים בסוללה ששווים להערכתו ל-162 ק"מ טען שהטווח המלא שיכולנו להשיג הוא כ-630 ק"מ. אבל שוב, זו אינדיקציה למערכת ניהול אנרגיה טובה, אבל מדידה ריאלית נוכל לעשות רק פה בתנאי הנהיגה המקומיים ובמסלול המבחן הקבוע.

בעוד שתי המתחרות שלה מבית, מרצדס ואודי כבר טבלו בהונות בעולם החשמלי, ב.מ.וו שטכנית למעשה הקדימה אותן עם ה-i3 נסוגה מהעניין הזה למשך כמה שנים והעדיפה לדחוף את המנועים ההיברידיים וההיברידיים נטעני השקע שלה לקדמת הבמה. הם אומרים שזה היה בשל הרצון לחכות להבשלה של הטכנולוגיות, התשתית, האפשרות לייצר רכב שידרוש מינימום פשרות מצד הלקוח ביום יום ועוד. בפועל זה כנראה היה שילוב של כל אלו עם העובדה שככל שחלפו השנים, היא כבר לא יכלה עוד "לשבת על הגדר" ונאלצה להיכנס למשחק, וכאשר עשתה זאת, העדיפה לעשות את זה לא עם עוד חשמלית אלא עם החשמלית ב-ה הידיעה.

אולם כמו שאמרתי בפתיח, ה-iX הוא לא בדיוק יריית הפתיחה של ב.מ.וו אלא סוג של תצוגת תכלית, כזו שבאה להפגין את היכולות שלה לא רק בתחום המנוע, ומכלולי ההנעה החשמליים, אלא גם בטכנולוגיה של תא הנוסעים, הבנייה של מרכב המשלב פלדה, אלומיניום ופלסטיק מחוזק בסיבי פחמן ועד למעטפת הרחבה ביותר של שיטות ייצור שעושות שימוש באנרגיה מתחדשת, שימוש במנועים ללא חומרים נדירים ואפילו הקפדה על "כרייה הומאנית", כלומר כזו שלא מגיעה ממכרות בהם קיים ניצול של כוח עבודה זול בתנאי עבדות.

לישראל צפוי ה-iX להגיע ברבעון הראשון של שנת 2022, זאת אם אספקת המכוניות לא תשובש והשוק המקומי אכן יצליח לקבל את ההקצאה שלו. כאשר יתייצב פה הוא לא צפוי להיות זול, כל מספר צפונית ל-600 אלף שקלים לגרסת הבסיס נשמע כמו הימור די מתקבל על הדעת. לא בגלל שאין לו תחרות ישירה (להוציא אולי טסלה מודל X שעל הגרסה העדכנית שלו אנחנו עדיין לא יודעים דבר מעבר לנתונים טכניים), אלא בעיקר כי לאור היקפי הייצור המצומצמים שלו, הוא לא מיועד, אמור או יהיה בעל שאיפות לקבוע מספרי מכירות יוצאי דופן.

בב.מ.וו iX כמו בצבא, בתצוגות התכלית לא סופרים פגיעות במטרות, אלא בעיקר מחיאות כפיים מקהל המוזמנים ביציע הכבוד. במקרה הזה הוא מקבל מחיאות כפיים, אבל ביציאה לקרב, ב.מ.וו תצטרך להתמודד גם עם מתחרות שיורות עליה בחזרה.

מנוע, הנעה: חשמלי X2, כפולה
הספק (כ"ס): 523
מומנט (קג"מ): 78
סוללה: 111 קוט"ש
תיבת הילוכים: אוטומטית, הילוך יחיד

מידות:
אורך (ס"מ): 495
רוחב (ס"מ): 197
גובה (ס"מ): 170
בסיס גלגלים (ס"מ): 300
תא מטען (ליטרים): 500

ביצועים:
תאוצה 0-100: 4.6 שניות
מהירות מירבית: 200 קמ"ש
צריכה משולבת (מבחן): 5.4 ק"מ לקוט"ש

מתחרות:
כרגע: טסלה מודל X

מתי בישראל:
רבעון ראשון 2022

מחיר:
טרם נקבע