נהיגה ראשונה: DS9

למה שוב? למה שהפעם זה יצליח? הרי PSA, סליחה, סטלנטיס, כבר צעדה בשביל הזה של מכוניות סאלון, וללא הצלחה יתירה (והיא לא היחידה). אז למה לנסות פעם נוספת? למה עכשיו? אם ניקח לרגע צעד אחורה, אז אפשר לטעון שהכללים השתנו. כי עכשיו גם לסטלנטיס יש מותג יוקרה, כי מאז שווקי העולם נפתחו, כי למרות שהרוב המוחלט יבחר במכונית תוצרת אודי, ב.מ.וו או מרצדס, יש כאלה שרוצים משהו אחר. כאלה שמאסו באפשרות לקנות בפעם המי-יודע-כמה דגם של השלישיה הגרמנית. כאלה שמחפשים משהו ייחודי להציג בחנייה. עבורם מותג DS מציע את 9 - סדאן סאלונית בממדים של אודי A6, ב.מ.וו סדרה 5 ומרצדס E קלאס.

הרעיון הזה, של לספק אלטרנטיבה למחפשי רכבי פרימיום יקרים יכול להישמע הגיוני, אבל חברת מכוניות אינה מייצגת מותג חדש מסיבות פילנטרופיות בלבד, בוודאי כשנדרשת השקעה עצומה בפיתוח ובתפירה לפרטים של ספינת דגל יקרה. הסיבה האמיתית היא סין. שוק עצום ורעב לדגמי פרימיום מיוחדים, ארוכים שמקרינים עושר והצלחה. שם DS9 יכולה להתברג בתפר שבין למשל אודי 'A4 לונג' (שנמכרת רק שם) ואודי A6. בינתיים העסקים עם סין מעט נעצרו - עבור כל מוצרי סטלנטיס - אבל זה כבר נושא לסיפור אחר.

אז נעזוב את סין, ונחזור ל-9. כדי להתמודד בזירה החדשה, DS בחרה לחזק את הקלפים החזקים שהיו לה ממילא. יד שמורכבת מעיצוב מלוטש, אבזור מפנק ומעל הכל מאיכויות נסיעה יוצאת דופן. שנתחיל?

אפקט ההגעה ללא ספק מרשים. DS דאגה לשים יד על כל השיק שיכלה להשיג סביב השאנז אליזה. אם זה נגיעות כרום, ידיות דלתות מוסתרות, תאורה ייחודית תלת ממדית, ואפילו הומאז' לאותה DS מקורית, עם פנסים כתומים על הקורה האחורית. הממדים הגדולים יוצרים נוכחות ורושם, אבל קשה לי לומר שזו מכונית יפהיפייה. נראה שב-DS בעיקר ניסו לא להרגיז אף אחד עם עיצוב אוונגרדי, והשאירו את הזירה לפיג'ו 508 שנראית יותר פתיינית או סיטרואן C5 X שנראה יותר ייחודי. שתי מכוניות עימן DS9 חולקת פלטפורמה, אבל עם תוספת מכובדת של סנטימטרים.

בתא הנוסעים לעומת זאת, השיק הפריזאי, עובד מצוין. אפילו טוב יותר מזה שקיים ב-DS7 קרוסבק. זה מתחיל עם משקל פתיחת הדלת, מראה ונוחות המושבים, ממשיך עם עיצוב הדשבורד ומגוון החומרים העוטפים אותו, ומסתיים בירידה לפרטים, אפילו בחבילת הגימור 'פריפומנס ליין' שהיא הבסיסית מבין 3 שכוללות את 'ריבולי' ו'אופרה'.

מול עיני הנהג לוח מחוונים בגודל 12.3 אינץ', במרכז הקונסולה מולטימדיה חדשה עם צג 12 אינץ' וכמו בשאר דגמי DS, מוטיב המעוינים שולט בשני המסכים. בחלק מהתפריטים והתצוגות זה נראה מצוין, בחלק אחר פחות. וזה גם מתיישב עם כמה פיקשושים בהנסת האנוש, כמו הגודל האפקטיבי של צג המולטימדיה - שעומת על סביבות 8 אינץ', מיקום בורר מצבי הנהיגה שאחראי על המעבר בין מצב חשמלי, להיברידי, לנוחות ולספורט, או מיקום חלק מהלחצנים במקום מוסתר מימין להגה. אני גם לא חובב של הפירוטכניקה האיטית במעבר התצוגות בלוח המחוונים, וגם מעט מאכזב למצוא את אותה ידית הילוכים - נאה ככל שתהיה - בכל קשת דגמי הקונצרן. ל-DS - ובוודאי לספינת הדגל - מגיע משהו אחר.

אבל זו באמת מעט קטנוניות מצדי, כי תא הנוסעים נראה מהודק ומהודר, לפחות ברמה של היריבות הגרמניות. הוא שופע אבזור, עתיר אישיות וגם מרווח מאוד. מלפנים יש אולי קרבה יתרה בין הדלת למושב, דבר שמעט מעיק בעת כיוונון המושבים, אבל מעבר לכך יש רק שבחים. המושבים הקדמיים מעולים, אפילו לאחר נסיעה ארוכה. מאחור יש דונמים של מקום, וברמות הגימור הגבוהות גם תפנוקים אמיתיים כמו מגש טעינה לסלולר, מושבים עם אפשרויות חימום, קירור וגם עיסוי. תא המטען מציע נפח מכובד אבל לא משהו יוצא דופן, וחבל שהחלון לא שולב בדלת תא המטען - זה גם פרקטי יותר, גם היה מאפשר ל-9 להציע יתרון וגם יכול להתרפק על גלי הנוסטלגיה של הקבוצה.

מתחת למעטפת נמצא את יחידת ה-PHEV העדכנית שמשלבת מנוע טורבו-בנזין, 4 צילינדרים בנפח 1.6 ליטר ומנועים חשמליים. מנוע אחד קדמי במקרה של גרסת 250 כ"ס, ושני מנועים חשמליים במקרה של גרסת 360 כ"ס, שגם יוצרים הנעה כפולה. במפתיע, גרסת ה-360 כ"ס היא זו שתשווק בישראל באופן רציף, כאשר גרסת ה-250 כ"ס תהיה זמינה בהזמנות מיוחדות.

סחיטה של דוושת התאוצה, וה-9 יוצאת בהחלטיות מהמקום. בשתי גרסאות ההספק. שתיהן מציעות ביצועים מעולים בכל מצב נתון, ושתיהן מציעות אפשרות נסיעה על חשמל בלבד של סביבות 60 ק"מ. כמובן שגרסת ה-360 כ"ס חזקה יותר באופן מורגש, אבל מצד שני דווקא בה התיבה מעט מהוססת יותר בהורדת הילוך אחד או יותר. בדגש על הורדת יותר. לא שזה משנה כי DS לא נועדה להביא אותך הכי מהר לפגישה. היא נועדה להביא אותך הכי רגוע שאפשר. ואת זה היא עושה כשהיא כמעט בליגה משל עצמה. עד כדי כך.

היא מרחפת מעל גבשושיות ומהמורות בגדלים שונים, מעלימה שקעים, ובעיקר מערסלת את הספונים בתוכה באופן פשוט יוצא דופן. זה נובע ממערך מתלים אדפטיביים מונחי-מצלמה (פעיל בחלק ממצבי הנהיגה ועד סביבות 70-80 קמ"ש), שצופים את פני העתיד לבוא. מערך שכזה נמצא גם ב-7 קרוסבק, אבל כאן, על כבישי ניס שבצרפת, נראה שזה מכויל טוב יותר.

מחשב ניהול המנוע שולט ביד רמה ביחידת הכוח. משלב את המנוע החשמלי, מכבה ומדליק את מנוע הבנזין. כל העסק הזה של מי עובד, מתי וכמה, חלק לגמרי ושקוף לחלוטין. יחד עם בידוד מעולה מפני רעשי החוץ, כביש ורוח, מתקבלת שואבת אוטוסטרדות אמיתית. כמתבקש מרכב שרד במעמד שכזה.

המתלים המעולים גם שומרים על המכונית מפולסת במעבר בין עיקולים. בעבר זה היה חלק מהקסם בדגמי סיטרואן, אבל גם זה שגרם לתחושת ניתוק בצליחה מהירה של סדרת פניות. כאן הכיול שונה והמכונית מערבת יותר במעשה הנהיגה. ההיגוי רך, מדויק ונטול נקודת מרכוז למעבר חלק יותר בין הפניות. מתאים מאוד לאופי הנינוח של המכונית ושונה מההיגוי הכבד מעט יותר של המתחרות הגרמניות, שמתאים יותר לאופיין הספורטיבי. גרסת ה-360 כ"ס מציעה מתלים שונים, ובעלי כיול קשיח במעט, וגם חישוקים במידה שונה (20 לעומת 19 אינץ'). זה לא הופך אותה ללא נוחה, אלא למעט קשיחה יותר וכמובן גם עוזר לה להציע נימוסי כביש עדיפים.

גם מערכת הבלימה הן מהטובות שבנמצא. לחיצה על דוושת הבלם, תמיד תמצה תחילה את הבלימה הרגנרטיבית ורק אח"כ תפעיל את הבלמים ההידראוליים. גם כאן המעבר בין המערכות לינארי להפליא - סעיף ששוב מחזיר אותנו לנושא העידון בנסיעה. יש רק רמת בלימה רגנטיבית אחת. קבוצת סטלנטיס לא דוגלת בבחירה בין כמה דרגות. או שיש או שאין. הרף נקבע בהתאם לתקנות האיחוד האירופאי ונמצא מתחת לסף החובה להדלקת אורות הבלימה. כך שגם במצב הרגנרטיבי, אורות הבלם לא ידלקו.

בזכות אותה רגנרציה, צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 16.7 ק"מ לליטר בגרסת ה-250 כ"ס, ו-15.1 בגרסת ה-360 כ"ס. נתונים שהושגו לאחר נסיעה של 200 ק"מ בכל אחת, בעיקר במצב היברידי ובנסיעה חצי אגרסיבית.

מכירות DS9 החלו בצרפת לפני מספר חודשים ובמחיר שנע בין 65 ל-85 אלף אירו. שזה בערך כ-20% יותר מ-7 קרוסבק. או מחיר של בין מרצדס C קלאס ל-E קלאס. בישראל זה אומר שגרסת ה-360 תעלה בסביבות 400,000 שקל. לא מעט, וגם סה"כ אותו אזור בו התייצבה בעבר סיטרואן C6, שנעלמה ללא יורשת או חותם של ממש.

זו נקודת פתיחה מאתגרת ל-DS9 שצפויה להגיע לישראל ברבעון האחרון של השנה. אתגר בו היא נצבת בכל מקום בעולם, ובו כל הנוגעים בדבר משוכנעים, שהפעם זה יהיה אחרת. ואם זה לא יהיה? אז בשנה הבאה יוצג רכב פנאי גדול יותר מ-7 קרוסבק שיחלוק עם 9 את משבצת האקסקלוסיביות. הכוונות הפעם רציניות מתמיד.

מנוע, הנעה: טורבו-בנזין, פלאג אין, כפולה
נפח: 1.6 ליטר
הספק/סל"ד (כ"ס): 360 (משולב)
מומנט/סל"ד (קג"מ): 53.0 (משולב)
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 493.4
רוחב (ס"מ): 185.5
גובה (ס"מ): 146.0
בסיס גלגלים (ס"מ): 289.5
תא מטען (ליטרים): 510

ביצועים:
תאוצה 0-100: 5.6 שניות
מהירות מרבית: 250 קמ"ש (מוגבל)

מתחרות:
אודי A4 ו-A6, ב.מ.וו סדרה 3 ו-5, מרצדס C ו-E קאלס, לקסוס ES, וולוו S90

מחיר:
400,000 שקל (הערכה)