הקרב על המשפחה

צילום: דייב שחר
עריכה: בת גולן
סטילס: קובי ליאני

רק אל מספר מצומצם מאוד של מבחני דרכים, אנו מגיעים עם התחושה שאת ההכרעה אפשר לספק עוד במגרש החניה. ממש עוד לפני שמניעים את המנועים ויוצאים לחרוש מאות קילומטרים בכבישי ישראל. זאת משום שהפעם, שני המתמודדים שלנו מגיעים מעולם אחר לגמרי - מעולם המיניוואנים שכל תפקידם הוא להסיע את המשפחה מכאן לשם, כשכאן ושם אומרים חוגים, גנים, חברים, בתי ספר, ביקורי סבא-סבתא ובעצם כל גיחה החוצה מהבית.

אולם, כמובן שלא נעשה זאת ולא נסתפק בבחינה הוויזואלית בלבד ואת הסיטרואן C4 פיקאסו שכבש כאן אלפי משפחות מעריצות עימתנו ישירות מול הרנו גראנד סניק מהדור השלישי שנמצא אצלנו ברגעים אלה ממש במבחן ארוך טווח. שני ענקים שלהם שבעה מושבים, שלל תאי אחסון ושפע טריקים שיהפכו כל מסע משפחתי לחגיגה קלה יותר. אז מי מהם מכוון למשפחה ומי פוגע בול?

באותו מגרש חניה עליו דיברנו בתחילה, הסתמן יתרון ראשון לסיטרואן. כשהוחנו אלה זה לצד זה, הפיקאסו נראה גדול משמעותית מהסניק וכשנבדקו המפרטים הטכניים, גם הסנטימטרים היו לצדו. אורכו של הפיקאסו עומד על 459 ס"מ וגובהו מתנשא לכדי 168 ס"מ. הגרנד סניק לעומתו, מחסיר 3 סנטימטרים לאורך (456 ס"מ) ו-4 סנטימטרים לגובה (164 ס"מ), אבל מחזיר מלחמה עם בסיס גלגלים של 277 ס"מ לעומת 272 ס"מ בפיקאסו (ברוחב יש לו יתרון של סנטימטר בודד עם 184 ס"מ).

כניסה אל תאי הנוסעים של השניים ממחישה מיד משמעותם של הסנטימטרים לכאן ולשם. בעוד הסיטרואן מרגיש גבוה ולכן גם אוורירי מאוד, הגרנד סניק מעניק תחושה הדומה יותר למכונית סטיישן מאורכת ופחות של מיניוואן בגודל מלא. בהמשך, בבחינת המרחב, הרנו מתגלה כמרווח מבין השניים עם תוספות מקום חשובות בחדר ההורים ובשורת המושבים האמצעית (בשניהם המושבים נעים על מסילות), שם ניתן למקם ללא קושי שלושה מושבי בטיחות לתינוקות (עם התקני איזופיקס).

בשורת המושבים השלישית (קלים יותר לשימוש ברנו), הסיטרואן אמנם הציע מעט יותר מקום, אך בשניהם מושבים אלה לא ממש מיועדים למבוגרים. בשני כלי הרכב ניתן לבטל בקלות את כריות האוויר במושבים הקדמיים לשימוש במושבי תינוקות כשגבם לכיוון הנסיעה.

גם מבחינת האווירה ישנו הבדל ברור בין השניים. הפיקאסו הוא כאן שמרגיש כיוקרתי והמפנק יותר. בחירת הצבעים בו כהה, אבל החומרים מהם הוא בנוי אחידים באיכותם הגבוהה, המושבים נראים כמו מיני כורסאות והגימור עם הירידה לפרטים משובח. הוא מציע למשתמשים תא אחסון מקורר במרכז הדשבורד ועוד שלל תאי אחסון מסביב (על הדשבורד, ברצפת המושבים האחוריים וכו').

הגרנד סניק מרגיש מעט יותר אינטימי וצנוע לעומתו. זה מתחיל עם אווירה קלילה יותר בזכות שילוב גווני הצבע (בהירים בעיקרם) וממשיך עם איכות חומרים גבוהה והקפדה על גימור איכותי. אולם, בבחינת השימושיות, הוא מצליח לעלות על יריבו עם מספר גדול בהרבה של תאי אחסון (מגירות מתחת למושבים, 4 תאים ברצפת הרכב), כולל משענת מרכזית למושבים מלפנים הנעה על מסילה ובה תא כפול וכן מדפי כיסאות מטוסים במושבים האחוריים.

בדומה למרבית כלי הרכב בעלי 7 מושבים, כאשר כל אלה בשימוש, שני המתחרים שלנו מכווצים את תאי המטען שלהם לממדים זעירים שעלולים לא להספיק גם לשקית במבה, אך כאשר שורות המושבים השלישיות אינן בשימוש (מתקפלות אל תוך הרצפה), שניהם חושפים שטח הטענה עצום שעשוי להיות חלומן הרטוב של משפחות רבות.

בטרם נעבור אל השלב הדינאמי של המבחן, נבדוק את התחמושת של השנים בעימות הזה. בצד אחד, הסניק מגיע עם מנוע קונבנציונלי בנפח 2.0 ליטר שמפיק 143 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-19.9 קג"מ הזמין ב-4,500 סל"ד. את הכוח הוא מעביר לכביש דרך תיבה רציפה (מקורם בניסאן קשקאי) ובה גם חלוקה ל-6 הילוכים בתפעול ידני.

הסיטרואן C4 פיקאסו מגיע אלינו עם מנוע מעט מתקדם יותר שמקורו בשיתוף הפעולה עם ב.מ.וו. לזה נפח של 1,600 סמ"ק אך בזכות השימוש במגדש טורבו, הספקו עומד על 150 כ"ס ב-6,000 סל"ד ומומנט מוחשי יותר של 24.4 קג"מ הזמין כבר ב-1,400 סל"ד. גם כאן לא נמצאת תיבה אוטומטית קונבנציונלית, אלא תיבה רובוטית בעלת מצמד יחיד ולה 6 הילוכים.

על הכביש לעומת זאת, ההבדלים אינם גדולים בין השניים (1,530 ק"ג לפיקאסו, 1,505 לסניק). שניהם לא יגרמו לאספלט לרעוד בכוחם והם לא הולכים להפתיע איש ביכולות התאוצה שלהם וזה בסדר, משום שזהו ההיפך הגמור מהדרישות מהם. כאן, לרכב החלק והנעים ביותר תוענק ההובלה.

וכך, שניהם שקטים מאוד בנסיעה, לשניהם אין בעיה להעפיל לסל"ד גבוה, שניהם חלקים ונעימים לשימוש ובשניהם הזאטוטים נרדמים מיד עם התחלת הנסיעה. במבדקי התאוצות, הסיטרואן הוביל במעט בזינוק מעמידה ובתאוצות הביניים שמדמות עקיפות, הרנו לקח את ההובלה בהפרש דומה בזכות התגובות המהירות יותר במנוע ובתיבת ההילוכים.

אולם, אם התיבה הרציפה של הרנו זקוקה רק לתקופת הסתגלות קצרה לאופי פעולתה החלק, הרי שהתיבה הרובוטית של הסיטרואן הציקה לאורך כל הדרך בנדנודים שהיא גורמת בכל העברת הילוך. בשיוט נינוח זה פחות מורגש, אבל בפרק העירוני שבמבחן, זה היה למועקה אמתית.

בביקור בתחנת הדלק הציגו השניים נתוני צריכה דומים, אך עם יתרון ברור למנוע הטורבו והתיבה הרובוטית של הסיטרואן עם 12 קילומטרים לליטר לעומת 11.3 קילומטרים לליטר ברנו.

כל זמן שנוהגים בסיטרואן C4 פיקאסו, קשה להאמין שיש רכב נוח ממנו. המושב שלו רך ונעים, המתלים מכוילים על הצד הרך וגם משקלו של גלגל ההגה קליל ומדויק. בתוך תחומי העיר, שברי אספלט ובורות ביוב לא מפולסים נבלעים בקלילות אי שם מתחת ולא מפריעים ליושבי הרכב וגם רמת הבידוד מרעשי החוץ ראויים לציון...

לפחות עד המעבר לרנו גרנד סניק. כי זה לא מתכוון לוותר ומגלה מושב שאולי מרגיש פשוט יותר ברגעים הראשונים, אך נוח ותומך יותר לאורך זמן וגם לו מתלים רכים ונעימים שהופכים את הנסיעה העירונית והבינעירונית לריחוף נטול ויברציות ומשעמם כמעט, אך בצדם יתרון חשוב - ריסון. בחינת התנהגות הכביש של שניים נעשית כאן עם העדפה ונטיה ברורה לצד הבטיחות שבנהיגה ופחות לפאן ההנאה. וכך, כאשר הכביש מתחיל להתפתל וכאשר הסלילה הופכת למורכבת יותר ובעיקר לפחות מוקפדת, הגרנד סניק פותח פער ניכר על פני הפיקאסו.

המתלים של הרנו מצליחים להתמודד טוב מאוד עם כבישים שאינם ישרים או סלולים היטב, הם שומרים על המרכב הגדול מפולס ככל הניתן תחת כוחות צד ומעבירים לנהג די אינפורמציה לידיים כדי לחוש בטוח יותר בנהיגה. במקרה של הסיטרואן, המתלים הרכים שפינקו בעיר, מתקשים לרסן את תנועות הגוף במפגש עם אספלט גלי או פיתולים ולא פעם חושפים נדנודים מיותרים שעלולים לגרום לבחילה בנסיעה. גם התחושה המעורפלת בידיי הנהג גורמת לתחושה מעט פחות יציבה ובטוחה ומיד להפחתת מהירות הנסיעה.

שני המתמודדים הללו נבחנו על ידי ארגון הבטיחות האירופי EURO NCAP במבחני הריסוק ושניהם גרפו ציון מרבי של 5 כוכבים. לשניהם 6 כריות אוויר, בקרות יציבות ובלימה, בקרת משיכה, עוגני איזופיקס במושבים ועוד.

נכון, מיניוואנים הם באמת כלי הרכב המשעמם ביותר לנסיעה והוא באמת שואב כל טיפת 'קוליות' מהאוחזים בהגה, אבל לא ניתן למצוא רכב יעיל יותר ומתאים יותר להובלת משפחות מלאות ועל כך כולם מסכימים. הימים שבהם משפחה שלמה יכלה להצטנע בתוך רנו 5 פסו מהעולם והיום, כולם מחפשים את הסנטימטרים העודפים, את תאי האחסון והמזגנים המקפיאים.

בכך, שני המתמודדים שלנו מצטיינים והם נמצאים ללא עוררין בפסגת ההיצע המשפחתי בישראל, כשלהם 7 מושבים יעילים, נפחי הטענה מצוינים ושימושיות מבריקה, כך שהבחירה כאן היא בין שני כלי רכב מצוינים ולא בין הרכב הטוב לבין הטוב פחות. ועדיין, את המקום הראשון כאן קוטף הרנו גרנד סניק. לא בנוקאאוט, בנקודות, אבל עדיין במקום הראשון. הוא מציע שימושיות עדיפה, מרווח נדיב לנוסעים, קלות תפעול ופשרה טובה יותר בין הנוחות להתנהגות הכביש. מחירו 160,000 שקל.

הסיטרואן C4 פיקאסו מזנב בו במרחק לא גדול מאחור עם תא נוסעים יוקרתי ומפנק במיוחד ומנוע בשרני יותר. אולם, אין ספק כי תיבת ההילוכים הרובוטית שלו והרכות המוגזמת במתלים עומדים לו לרועץ ומפריעים בדרכו לכבישת הפסגה המשפחתית. מחירו 156,000 שקל.

.