באחד מהימים האלה שנראים כאילו בהזמנה, מזג האוויר הסגרירי בצפון הארץ היה פרוש כמו שטיח אדום עבור הנורדית השחורה. ברדיו שפעל ברקע, סיכמו הפרשנים את מימדי הסערה ביפן, והכתירו אותה כאחד מאסונות הטבע הגדולים שפקדו את האנושות: "התמונות שעולות בימים האחרונים מאסיה הרחוקה קשות מאוד. אנשים חסרי ישע, אבודים על אדמתם".
אולם, במושב הפיקוד של ה-V60, העולם נראה הרבה יותר שליו, חיים על מי מנוחות. היא מסוגלת לשדר לך, די באדישות, שאם (חלילה) נקלעת לקטסטרופה והאדמה תנסה לבלוע אותך, היא תחלץ אותך משם ללא פגע. זו תכונה גנטית של וולוו, שקשה לבחון אותה הרחק מהשלגים המקפיאים עליהם היא צמחה, שכן במדינה כישראל שבה שלולית גורמת לפקק תנועה בן חמש שעות, הניסיון שלנו בתנאי מזג אוויר חורפיים וקיצוניים מסתכם בפתיתי שלג פעמיים בשנה.
אבל ביום כזה, כשה-V40 המעוצבת דוהרת בין הרי הגולן והעננים הכבדים ממטירים גשמי זלעפות, היא הרגישה ממש כמו בבית. שלחה לנו מסר חד וברור לקראת הנסיעה ובמהלכה: אתם בחצר שלי עכשיו.
וולוו סטיישן לא עוד
V60 נראית מצוין מכל זווית. כל ענף הרכב נושא היום עיניו למרכבי שוטינג-ברייק/CLS ללקט השראה כשנופלת ההחלטה לתכנן רכב שימושי. בוולוו המשמעות גדולה עוד יותר, שכן מהרבה בחינות היא נחשבת למכונית הסטיישן האולטימטיבית - תואר שהיא רכשה בשל היותה קרון עם יכולת נשיאה של קטר, ועובי פלדה שעמיד בפני פגזי מצרר. רק כשהחברה הציגה את ה-XC60 וזנחה את החזות השמרנית, הסתמן שמרכבים אלה עומדים בפני מהפך.
הגישה של וולוו לתא הנוסעים היא המשך ישיר של הופעתה החיצונית. אותה קונסולה מוברשת ודקה שמרחפת באוויר ממשיכה להיות המאפיין הבולט ביותר שלה. אפילו המתגים הרבים שמעמיסים מעט על העין במרכזה, מופרדים בצורה אחראית. איכות החומרים בהם ובסביבה ללא רבב והמושבים כמו כורסאות סלון אמריקניות - רכים ונעימים. לטעמנו ראוי המינימליזם שלה להיות מודל לחיקוי. מעטות הן המכוניות שמעניקות אווירה של פאר נקי מליקוקי חנופה.
השימוש בכושר הנשיאה שלה הוא כמובן נושא בעל ערך גבוה. וכאן המקום היחידי שבו V60 קצת מפשלת, בדיוק בגלל אותה התקמטות בצורת התכנון של הישבן, הצרת המותניים ובתי התאורה האחוריים.
ליושבים בשתי השורות אין בעיה של צפיפות, מפני שבהשוואה לגודלה של ה-S60 ההבדלים קטנים. יחד עם זאת, בתא המטען היא מאבדת תנופה ונקודות. במצב טבעי שטח החלל מתרווח על 430 ל' נפח. זה הרבה פחות ממשפחתית גדולה ממוצעת (מונדאו למשל) ובסך הכול כ-13 ל' יותר מאחותה הקטנה V50. דומה שבוולוו לקחו את העניין הוויזואלי צעד קדימה, והעדיפו לחזק אותו על חשבון השימושיות.
את יתרונותיה של וולוו בתחום הבטיחות אין צורך להדגיש. ובמכונית כמו ה-V60 היא נמצאת ברף כל-כך גבוה שאין שום גורם שיכול לפצוע את המגננה המתוחכמת שלה. החל ממערכת מניעת התנגשות בהולכי רגל (זיהוי אוטומטי) לבקרת שיוט אדפטיבית, מנגנוני יציבות משולבים, וכלה בבקרת התנגשות עירונית, ניטור שטחים מתים ושש כריות אוויר.
2.0 ל' ושישה הילוכים
על אף הגירושים מפורד, בעלת הבית הקודמת של וולוו, לא מעט מהרכיבים של ה-V60 הם נגזרת של אותה תקופה. המנוע שלה, היחידי המשודך למרכב הזה בישראל (באירופה גרסת הדיזל מחומשת הצילינדרים היא פיתוח עצמאי), מפיק 203 כ"ס ב-6,000 סל"ד מחטיבת ה-2.0 ל' טורבו אקו-בוסט של היצרנית האמריקנית. גם את הכוח מעבירה לכביש תיבת ההילוכים מארה"ב. זו מסדרת פאוורשיפט חמושה בשני מצמדים, שישה הילוכים ותפעול ידני מהבורר במרכז התעלה.
את התיבה הרובוטית פגשנו בכמה מכוניות, הן של השוודים והן של פורד - מונדאו 240 כ"ס הייתה האחרונה שחווינו ובהחלט מצאה חן בעינינו פעולתה החלקה. לומר שהיא ברמתה של תיבת ה-DSG מקונצרן פולקסווגן תהיה עבורה מחמאה גדולה, ובאמת שאי אפשר להתלונן על האופן שבו שולחת ליבתה של ה-V60 כ- 32.6 קג"מ לקרקע דרך הגלגלים הקדמיים. המנוע הזה רעב לצבור תאוצה ברגע שהמחט חוצה תחום של 1,700 סל"ד, ובתחומים הגבוהים משם היא ממריאה בקלות (80-120 קמ"ש ב-7.2 ש').
אבל, יש לה נקודת תורפה מאכזבת לתיבה הזאת. ביציאה מהמקום תוך דריכה בריאה על הדוושה הימנית, היא נרדמת וחושבת, ואז היא נתקעת. כשמגיעים ל-100 קמ"ש בתום פרק לא קצר של 10 שניות, עולה שאלה אם אותו נתון של 8.4 ש' שהופץ אל דפי העלון מהמפעל מופנה לתיבה ידנית מגרסה אחרת. כל הניסיונות שלנו לתת לתיבה במצבה הנורמלי לרדת מ-10 שניות העלו חרס. צריכת הדלק לעומת זאת הייתה מצוינת למנוע מסוג זה, ושמרה על ממוצע שנע בין 10 ל-10.5 ק"מ לליטר.
איזה יום היום
לא יכולנו שלא להתפעל מנוחות הנסיעה של ה-V60. כבר ציינו כמה הרכב הזה מבודד את הנוסעים בו מהעולם החיצוני, כאילו שהגלגלים הגדולים משייטים על שביל החלב. ל-V60 התאימו כיול מתלים רך, משכך וספוגי, שרמת הביצוע שלו איכותית לפחות ברמתן של מכוניות בקטגוריה אחת יקרה יותר. כן, גם הגרמניות (אודי, ב.מ.וו, מרצדס) תסיימנה במקרה הזה כסגניות לשוודית המלטפת, כנ"ל לקסוס היפנית.
הטיפול של וולוו בכבישים משובשים נעשה במומחיות מקצועית של קלינאית תקשורת שמפצחת תקלות בדיאלוג השוטף. בכבישים המהירים ובמהירות הפלגה ממוצעת של 100-110 קמ"ש, נדמה לעתים שהרכב נייח במקומו. דממה מופתית. כל בליטה וכל חטא בסלילה הישראלית מתפוגגים תחת צמיגיה. אם וולוו רצתה להמחיש עד כמה מכונית כזו יכולה להיות מעטפת של נוחות ונעימות יוצאות מגדר הרגיל, היא פגעה בדיוק במטרה. הם לא עוסקים בניחוש פרוע למי מתאימה V60, הם יודעים היטב מי רוכש אותה.
פחות קומפלימנטים יש לנו לחלק לה בתחום ההתנהגות - פועל יוצא של אותה הצטיינות בהתמודדות עם דרכים נחותות. בניגוד ל-S60 הדינאמית למחצה, ב-V60 הפעילו הפחתה מדורגת בכושר הניהוג. מחד, היינו נזהרים מלקבוע שזו ירידה דרסטית שגורמת לנהג לוותר על השעשועים אחרי כמה פיתולים, שכן היא משרה בטיחות גבוהה. מאידך, כניסות מתוזמנות למשחקי זנב שמורכבות על הרפיות פרובקטיביות, פלוס סיבוב ההגה עב-הקוטר בכוח, פלוס העברות משקל לשם ולפה, זורקות עליה תת-היגוי וסרבנות לחלץ משהו מהדבר החמקמק הזה שנקרא הנאה מנהיגה - זה לא "יושב" לה כמו שצריך. אם הייתה משוחחת ה-V60 לבטח בקשתה הראשונה הייתה להרגיע את הרוחות, ומיד.
אי של יציבות
מחירה של מכונית המבחן עומד על כ-360 אלף שקלים. זוהי רמת האבזור הבכירה ביותר בשורותיה (אקסטרים). יש בה רכיבים אינטגרליים כגון מושבי עור, מושב נהג חשמלי עם זכרונות, חלון חשמלי בגג, שלט נטול מפתח וכל מערכות הבטיחות הקיימות בסדרה. דרומה משם אפשר להצטייד במפרטים זולים יותר (אקטיב) בעלות של כ-260 אלף שקלים, מהם נגרעים כמה תכנים מערכת האיפור ומנגנון הבלימה האוטומטית המזהה הולכי-רגל גם הוא הושמט. כך או אחרת, האווירה ב-V60 נהדרת.
בסיכום, וולוו V60 היא לא מכונית סטיישן. היא גם לא רוצה להיות. היא ראויה לכל מידה של כבוד בזכות עצמה כמכונית טורינג מאלחשת ונעימה, ואותנו היא הצליחה לכבוש החל מהקילומטרים הראשונים, ועד לשנייה שבה השבנו אותה לבעליה מכבישי הרמה שטופי מי הגשם.
.