סמים לנהגים רגליים

לא מעט מאוכלוסיית ישראל מעשנים סמים קלים ועוברים על החוק, אולם בו בעת, המציאות מלמדת כי גם המדינה מפרה באופן בוטה את זכויותינו הבסיסיות, וזאת בחסות פרקליטות המדינה באמצעות הגורם שאמור לשמור על ציביונה הדמוקרטי ועל קדושת חיינו בכבישים – משטרת ישראל. האם זה סביר שנהג שנחשד ללא כל בסיס כי עישן חומר אסור, אפילו אם לא עישן מימיו, צריך לשלם על אבחנה לקויה של שוטר?

החוק בישראל אינו מבדיל בין נהג שיכור ובין זה המסומם וכך, נהג יואשם בנהיגה תחת השפעת סמים אם נמצאה בגופו חומצת THC שהיא תוצר פירוק של החומר הפעיל בצמח הקנביס. חומר זה יכול שיימצא בגוף גם ימים ואף שבועות לאחר העישון. אין ספק כי מדובר בעיוות משפטי, אולם מילא כי בכך היו מסתכמים העיוותים.

הכלי באמצעותו בוחנים שרידי סם בגוף הינו בדיקת דם או שתן, בדיקה אשר נקבע לגביה כי תתבצע רק אם לשוטר קיים חשד סביר כי הנהג נוהג תחת השפעת סמים או אם היה מעורב בתאונת דרכים. לשם כך, צוידו שוטרים בערכה לבדיקת רוק, המספקת תוצאות חיש בזק ומאפשרת לקבל אינדיקציה האם הנהג נוהג תחת השפעת סמים ומסכן את שלום כולנו. חשוב לציין כי בדיקות רוק אינן מקובלות לרוב כראיה משפטית מספקת לשם קביעת אשמת נהיגה תחת השפעת סמים, אלא משמשות כבדיקות סריקה המספקות כאמור אינדיקציה ראשונית ואינן מספקות מידע באשר למועד העישון והיקף השימוש. מה גם, שבדיקת רוק עשויה להצביע על נטילת חומרים שאינם בהכרח סמים אסורים כגון תרופות נפוצות נגד שיעול או תרופות לשיכוך כאבים.

חרף זאת, המציאות מלמדת כי במקרים רבים, ערכת בדיקת הרוק אינה נשלפת ובמקום, השוטרים פועלים לבסס את החשד הסביר על סמך תחושות בטנם ומפלס רוחם, המושפעים מקשת רחבה של גורמים שאינם מהימנים. וכך למשל, השוטר משלל סיבות, יכול להחליט כי לדעתו עיניו של הנהג אותו עצר אדומות באופן חריג, די על מנת להוות חשד סביר. גורלו של הנהג תלוי כעת בבדיקת השתן אותה יעבור, ואם יסרב לה יואשם מייד בנהיגה תחת השפעת סמים.

לבל נשכח כי איש לא מפצה את החשוד בגין הזמן בו "בילה" בתחנת המשטרה לצורך ביצוע הליך בדיקת השתן, אף אם מתברר בסופה כי דמו נקי מכל רבב של סם. ואם לא די בכך, הרי שפרק הזמן מרגע ביצוע בדיקת השתן ועד לקבלת התוצאות אורך בין שבועיים ועד לחודשיים ימים, במהלכם רשאי קצין המשטרה לשלול את חירותו של החשוד לנהוג כמו גם את האפשרות של הרכב לנוע על הכביש. וכך, בשל תפישת מציאות מעוותת לכאורה של שוטר, עלול הנהג שאף לא עישן סיגריית דמי, כל שכן סמים קלים, למצוא את עצמו בסחרור כלכלי וזאת במצב בו הרכב משמש לפרנסתו.

מצעד העוולות הנגרמות לציבור תמים הדרך בשל התנהלותה הפסולה של המשטרה נמשך במלוא חומרתו: ידה של התביעה המשטרתית קלה על הדק הגשת כתב האישום, קלה מידי ביחס לכובד משקל הפגיעה הנגרמת בשל פזיזותה. כבר קרו מקרים בהם הפרקליטות אצה להגיש כתב אישום עוד קודם לקבלת תוצאות הבדיקה, מהלך אשר גרם לנאשם לפגיעה משמעותית בתדמיתו ובקניינו.

הערכה היא כי הנהג אינו יכול לדרוש מהשוטר כי יבצע בדיקת רוק מקדמית טרם טרטורו, אך לרשותו עומדת האפשרות לתבוע את המשטרה בתביעת נזיקין ככל שהוא סבור כי לא היתה כל תשתית ויסוד לחשוד כי הוא נהג תחת השפעת סמים ובשל כך אולץ לעבור מסכת מיותרת של בדיקת שתן או דם. אם הנהג יצליח לסתור את גרסת השוטר ולהוכיח לבית המשפט כי התרשמותו היתה שגויה, גם באמצעות ביסוס טענתו כי השוטר לא היה מרוכז דיו בשל כל סיבה שיש בה כדי לפגום בשיקול דעתו ובחושיו, הרי שייתכן כי בית המשפט יתרשם מאמינות גרסתו ויקבע כי המדובר במעצר שווא.

אופציה משפטית נוספת היא פיצוי במסגרת תביעות רשלנות. זולת עוגמת הנפש שנגרמת לנבדק מעצם הבדיקה, הוא עלול לספוג הפסדים כספיים כאמור מעצם השבתת ריכבו ועד לקבלת תוצאותיה. אם יצליח להוכיח בבית המשפט כי השוטר התרשל במילוי תפקידו הרי שבית המשפט יכול לפסוק כי המשטרה צריכה לפצותו.

לסיכום, על המשטרה לצייד את כל שוטריה בערכת בדיקת הרוק ולהקפיד הקפדה יתרה כי אלה אכן ישתמשו בה על מנת לקבוע את קיומו של החשד הסביר ולמנוע טרטור מיותר של נהג חף מפשע וכן של המערכת כולה. ולכם הנהגים, הרי אין חולק כי נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנת ומסכנת, גוררת תופעות לוואי רבות ובכלל זה ירידה במיומנות המוטורית, פגיעה בכושר החשיבה ובוחן מציאות לקוי. לפיכך, אם בכל זאת בחרתם לעשן בטרם עליתם על ההגה בעודכם תחת השפעת סם, שאלו את עצמכם האם העונש אותו ניתן להטיל עליכם כל שכן שקיים סיכוי רב יותר להיות מעורב בתאונת דרכים, שווה את זה. רק אדגיש כי העונש המרבי לו תהיו מעורבים בתאונת דרכים קטלנית הינו 20 שנות מאסר בגין הרשעה בהריגה.


* הכותב הוא עו"ד מומחה לדיני תעבורה