לא סמים על נהיגה

מחקרים שנעשו בעולם קובעים כי מחצית מתאונות הדרכים הקטלניות נגרמות על ידי נהגים שהיו תחת השפעת סמים או אלכוהול, או בשילוב של שניהם. השפעת הסם מובילה לירידה משמעותית במיומנות מוטורית, כישורי חשיבה ויכולת תפיסת המציאות. התוצאה: תאונות בשל סטייה מנתיב ואי שמירת מרחק בשל זמן תגובה איטי יחסית.

רצון המשטרה והציבור לאכוף את האיסור על נהיגה תחת השפעת סמים הוא גדול ובתי המשפט אינם מגלים רחמנות בנושא זה. יחד עם זאת, הרצון באכיפה אינו יכול לבוא על חשבון ערכי יסוד של המשפט הפלילי ולפיכך, מוטלת על התביעה החובה להוכיח כי הייתה לצריכת הסמים השפעה על הנהג.

משטרת ישראל נוהגת להוסיף לרשימת העדים שבסוף כתב האישום, לצד השוטרים שבזירת האירוע, עד מומחה. בדרך כלל יהיה זה ד"ר אשר גופר, מומחה לטוקסיקולוגיה שבודק את הימצאות שאריות הסם בשתן של הנהג. חומצת THC למשל, היא תוצר פירוק של החומר הפעיל בצמח הקאנביס ולפיכך מעידה הבדיקה על שימוש בחשיש או מריחואנה.

כאמור, לא כל עדות לסם בשתן מצביעה בהכרח על נהיגה תחת השפעת סמים ויתרה מכך, גם אם הנהג הודה במהלך המשפט שצרך סמים קודם לעלייתו לכביש, עדיין, אין הכרח כי הייתה לכך השפעה על אופן נהיגתו, ואין לו סיבה לרוץ ולהודות בנהיגה תחת השפעת סם.

לרוב, אם בדיקת שתן תצביע על שאריות של סם, המשטרה תסבור שקיימת השפעה של הסם על אופן הנהיגה, אלא שבית המשפט מבקש להסתכל על התמונה בכללותה. כך למשל, בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה נאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם ואף קבע כי "מן הראוי לבחון לעומקן את הסוגיות המדעיות הכרוכות בשימוש במריחואנה, ואת משמעות הימצאות THC בגופו של נהג, לעניין הוכחות השפעת הסם עליו...".

במקרה זה, הנהג טען שצרך מריחואנה 8 ימים לפני התאונה, ובעת התאונה לא היה נתון להשפעת הסם אולם המשטרה ייחסה לנאשם נהיגה תחת השפעת סם מסוכן, בין יתר האישומים.

בבדיקה שנערכה לו נמצאה בדמו חומצת THC בריכוז ng/ml 912, אלא, שד"ר גופר התקשה לקבע עמדתו בנחרצות, ולא היה מסוגל לקבוע בוודאות מתי צרך הנאשם את הסם והעיד כי סביר להניח שמדובר בעישון של עד יומיים לפני הבדיקה וכי על מנת לתת חוות דעת מדויקת יותר, יש צורך בשתי בדיקות. מעבר לכך, הוסיף ד"ר גופר, כי מקובל שההשפעה אורכת 8 שעות, והדבר תלוי בכמות הסם ובקצב חילוף החומרים. עוד טען ד"ר גופר, כי בהתאם לרף הדרוש במשפט פלילי, בו נדרשת וודאות של מעל לכל ספק סביר, לא ניתן לקבוע כי הנאשם היה תחת השפעת סם בעת האירוע, ורק טען שיש סיכוי סביר שהיה תחת השפעת הסם.

בסופו של יום העדיף בית המשפט את גרסתו של הנאשם שאמר כי צרך הסם 7-10 ימים לפני הבדיקה, וקבע כי לא ניתן להסיק מכמות ה- THC הנמצא בשתן, כי היה תחת השפעת סם המריחואנה בזמן הנהיגה.

לשון החוק מחייבת את התביעה להוכיח כי אופן התנהגותו של הנהג מצביע על נהיגה תחת השפעת סם. לפיכך, על מנת לבסס את התביעה, נוהגת משטרת ישראל למלא טופס בזירת האירוע שמטרתו לבחון האם התנהגותו של הנהג מעידה כי צרך סמים. הטופס כולל בין השאר, התרשמות מדיבורו של הנהג, ומכושרו לבצע שורה של פעולות מוטוריות בסיסיות כגון הנחה של האצבע על האף מבלי לפספס, יכולתו של הנהג להבין הוראות וכו'.

בהקשר זה, הרי שבכתב אישום שהוגש כנגד נהג צעיר, בין היתר, בשל נהיגה בקטנוע תחת השפעת סם מסוג קאנביס (חשיש) שהשתמש ערב לפני כן, זיכה השופט את הנאשם מאשמת גרימת מוות ברשלנות. השופט פסק שקיימות ראיות מהן ניתן ללמוד על צלילותו של הנאשם, ובכללן, העובדה שהוא לא איבד שליטה.

בפסק הדין נכתב כי, מחקרים שוללים השפעה על משתמש כזה מעבר ל-8 שעות מרגע השימוש ומכיוון שהנאשם, לדבריו, השתמש בסם בערב שלפני התאונה, הסיכוי שהוא היה תחת השפעת הסם קטן מאד.

לסיכום, נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול משמעה, לשים את החיים של הנהג ושל הסובבים על קרן הצבי. מעבר לכך, הרי שבעבירות גרימת מוות, התוספת של נהיגה תחת השפעת סם, יכולה לגרור אישום חמור יותר של הריגה, להבדיל מגרימת מוות ברשלנות, ולהביא להכבדת הענישה ולמאסר בפועל.


* הכותב הנו עו"ד מומחה לדיני תעבורה, ביטוח ונזיקין