יום בהיר אחד קם אזרח במדינת חוק, ומגלה שרכבו נעלם. איך זה יתכן? פשוט מאוד. פקח אחד בעירייה החליט שהרכב "מפריע לו בעיניים", כי הוא "ישן" ו"מוזנח". אותו פקח נזכר שקיים "חוק שמירת נקיון", והפגין זריזות יוצאת דופן ביישום החוקים (כמובן, לא כשזה לטובת האזרחים). בתוך 24 שעות נגרר הרכב, ובהמשך הושמד ונגרס.
האזרח הנדהם תבע את העירייה, וביקש לדעת, האם במסגרת "שמירת נקיון" לא צריך לשמור גם על זכויותיו ורכושו הפרטי? פסק הדין, ולא בכדי, נפתח בהפניה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לפיו פגיעה בקניינו של אדם תיעשה רק על פי הסמכה מפורשת בחוק ובמגבלות נוספות.
חוק שמירת נקיון אכן מאפשר לעירייה לסלק גרוטות רכב שהושלכו או כלי רכב שהופקרו ברשות הרבים. אך בכל מקרה, בכל מקרה, עירייה חייבת להתריע בכתב מראש גם לבעלי הרכב וגם להניח הודעה על הרכב עצמו, ואינה מוסמכת להשמיד את הרכב אלא רק למכור אותו. התברר שהעירייה עצמה לא היתה בטוחה באיזו מהאופציות מדובר וגם לא ממש טרחה לקיים את הוראות החוק, ואולי לה זה גם לא משנה. זה בסך הכל אוטו ישן של אזרח ולא הרכב של מנכ"ל העירייה.
בית המשפט בדק במקרה זה קודם כל האם מדובר ב- "גרוטה", והכוונה לאחת מכמה אופציות - רכב שיצא משימוש כיוון שהתיישן; רכב שפורק; שלד של רכב או רכב שהוכרז כטוטאלוס. העירייה טענה בתחילה שמדובר ברכב שהתיישן, אבל חבל, שמי שיעץ לאותו פקח נמרץ לא טרח לפתוח את תקנות התעבורה, שכן שם היה נוכח לדעת שרק רכב שגילו 19 ומעלה יכול להיחשב כ-"ישן". מה לעשות, והרכב כאן היה בן 16 בלבד. ממילא, קבע בית המשפט, גם לא הוכח שהרכב יצא מכלל שימוש. כנראה שמבחינת העירייה, אם אנחנו לא משתמשים ברכב כל יום ברצף ולא מחזיקים אותו קרוב קרוב אלינו אנו צפויים להעלמותו?
בכל מקרה, הוכח שהעירייה לא נתנה התראה מבעוד מועד לפי הוראות החוק.
לא נורא, אמרה העירייה לעצמה, אולי ישחק לה מזלה אם תהמר על אופציית: "רכב שהושאר ברשות הרבים יותר מ-60 יום". אך גם כאן אמר בית המשפט לאו נחרץ: העירייה בכלל לא הוכיחה שהרכב שהה באותו המקום 60 יום וממילא גם לא התריעה מראש בכתב כנדרש. המשך הטיפול המסור של העירייה ברכב בכלל היה מנוגד לחלוטין להוראות החוק, שכאמור אינו מסמיך אותה להשמיד את הרכב אלא רק למכור אותו. אבל למה באמת להתאמץ?
עד כאן טוב ויפה, אפשר להתרווח, הצדק הרי יצא לאור. היינו מצפים לא רק לנזיפה ולפסיקה עקרונית אלא גם לפיצוי הולם לאזרח ולא רק עבור שווי הרכב אלא גם בגין הפגיעה בקניינו, הפעולה בניגוד לחוק, עוגמת הנפש, הטרטור ועוד. אך גם כאן נוכחנו בתופעה המשונה של שופטים שנאה דורשים אך לא בהכרח מקיימים. בעל הרכב קיבל פיצוי של 5,000 שקלים בלבד כיוון ש"לא הוכיח מה היה מצבו המכני של הרכב טרם הגרירה", ואפילו לא זוכה בהוצאות המשפט.
השורה התחתונה - נזיפה לחוד וביזנס לחוד. בפועל, השתלם לעירייה להפר את החוק, היא יצאה מזה בזיל הזול. ואנו משוכנעים שהעיריות, כמו גם חברות הביטוח ותאגידים אחרים הרומסים אותנו ואת החוק מדי יום, יודעים זאת ולכן הם ממשיכים בזה. הכל רק ביזנס, וגם בתי המשפט נכנסים באקטואריה שלהם.
* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים ופורום התיקון הבטוח
לפסק הדין
לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן
משפט וביטוח בוואלה! רכב
עירייה גררה וגרסה רכב ישן שלא כחוק ונקנסה
עו"ד אינגריד הר-אבן
12.11.2011 / 8:35