מבחן: יונדאי i40 החדשה

פלח שוק המשפחתיות הגדולות, מה שרובכם מכירים כפלח ה'מנהלים' נמצא בהתכווצות מתמדת. למרות ההיצע הגדול והאיכותי בקבוצה עם עדכונים קבועים מצד כל המעורבים בתחרות, מכוניות אלה מפסידות ברוב הקרבות על הלקוח. בקרבות מול החלופות המקבילות במחיר, לדוגמה הקרוסאוברים המודרניים כמו יונדאי ix35 וקיה ספורטאג' התאום ובקרבות מול המשפחתיות ה'רגילות'. אלה האחרונות גדלו, השתכללו וקיבלו אבזור עשיר בתמורה למחיר נמוך יותר ולכן ייתמו את הרצון לשדרג אל הקבוצה הבכירה יותר.

באופן פרטי יותר, יונדאי לא הצליחה להעמיד עד היום תחרות ראויה בקבוצה זו. לא עם הסונטה האחרונה (למרות שהייתה בכלל לא רעה) ובטח שלא עם הסונטה הראשונה שהציעה איכויות ירודות במיוחד. אולם מאז זרם המון בנזין במשאבות התדלוק ואת ההסתערות של יונדאי על השוק המקומי אין צורך שנזכיר. ההחלטה להעלות באופן משמעותי את איכות המכוניות וכניסת משפחת דגמי ה-i השתלמה ואחרי שאהבתם את ה-i30, ה-i20, ה-i10 וגם הקרוסאובר הבינוני בגודלו שהזכרנו קודם, מגיעה ה-i40 החדשה - מחליפת הסונטה וגם היא תנסה לעשות כאן מהפכה. האם היא תצליח? בדיוק את זה יצאנו לבדוק במבחן שערכנו לה.

את ההיכרות עם יונדאי i40 נמליץ לכם לעשות קודם כל ודרך מושבה האחורי. מדוע? בגלל שהוא כל כך טוב, בגלל שהוא כל כך מרווח שהוא מאפשר לקוריאנית הזו לבלוט באופן חריג מול מתחרותיה וכמעט, כמעט להביט ישר בלבן של הפנסים הקדמיים של סקודה סופרב, שהיא המכונית בעלת המושב האחורי המרווח ביותר בקבוצתה.

הנדיבות הזו מאחור מקורה ישירות במידותיה של ה-i40 החדשה. אורכה 474 ס"מ, בסיס הגלגלים שלה נמתח על פני 277 ס"מ וגובהה 147 ס"מ וזה אומר שכשמבוגר שגובהו 180 ואף צפונה מכך יושב מאחור, יש לו שפע של מקום לרגליים ולראש. הוסיפו לכך רוחב של 181 ס"מ ותקבלו גם תא נוסעים רחב ושופע נוכחות.

דילוג אל המושבים הקדמיים יחשוף גם דשבורד מאוד מושקע מבחינה עיצובית, מוקפד בבחירת החומרים ונעים, מאוד נעים לשימוש. השילוב של הצבעים בה יוצר אווירה נעימה, כזו שאינה מוכרת בקרב מכוניות המותג, ובטח שבמכוניות העבר של הקבוצה והשדרוג מוחשי ביותר. הרצון של המתכננים לבטא את השינוי שחל על התפישה של החברה דחף את ה-i40 קדימה ובהחלט הצליח להם. עוד בתא הנוסעים, מוצאים תא מטען עם פתח מעט צר, אבל הנפח גדול מאוד ועומד על 505 ליטרים.

אחרי שמסמנים V על תא הנוסעים ועוברים להתבונן על החיצוניות, גילינו שצריך כמה רגעים כדי להתרגל למראה החדש שלה. לטובה אפשר לומר זה זה שהוא חריג מספיק כדי לבלוט ועדיין מזוהה מאוד עם קו העיצוב של יונדאי וגם מצליח להסתיר היטב את הממדים הגדולים. אולם בסקירה מדוקדקת יותר, קשה למנות את כל הקימורים והליטושים מסביב מרוב מספרם, כך שבסופו של דבר מתגלה מראה מעט מצועצע או לכל הפחות, משתדל מדי. רוצים דוגמה? הביטו בפנסים הקדמיים והשילוב המסולסל של נורות ה'לד' שהפכו, כך מסתבר לחובה היום.

המנוע שהותקן בחזיתה של היונדאי הזו מעמיד אותה במרכז הקבוצה מבחינת כוח וביצועים. מנוע ה-2.0 ליטר בנזין שלה ללא מגדש טורבו (יש גם יחידה דיזלית בנפח 1.7 ליטר עם 136 כ"ס) מפיק 177 כ"ס ב-6,500 סל"ד וכן 21.7 קג"מ ב-4,700 סל"ד. כפי שניתן ללמוד מהנתונים, גם במציאות המנוע מרגיש ככזה שזקוק לבעיטה הגונה בדוושת הדלק ובמשיכה נמרצת במעלה הסל"ד כדי להפיק ביצועים. הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש מרגיש מעט מהוסס בתחילה, אך המומנטום נצבר בנחישות ככל שמד הסל"ד מתקרב אל נקודת שיא המומנט. תיבת ההילוכים האוטומטית שלה עם 6 הילוכים מרגישה חלקה באופיה, אבל היא אינה זריזה (מנופי העברת ההילוכים מאחורי ההגה אינם באמת שימושיים) וגם יחסי ההעברה בה ארוכים מעט וזה כבר מסביר את הביצועים הבינוניים.

ה-i40 אינה מהירה במיוחד וזקוקה, לפי נתוני היצרן, ל-10 שניות כדי להגיע ל-100 קמ"ש והמדידה שלנו מאמתת נתון זה. בדיקת האצת הביניים שלה, מ-80 ל-120 קמ"ש עצרה את השעון שלנו על 7 שניות וזה לא רע בכלל בהתחשב במשקלה של היונדאי החדשה. את הנתון המרשים יותר מצאנו בחישוב צריכת הדלק שלה כשהממוצע הכללי עמד על 11 קילומטרים לכל ליטר ובשיוט רגוע סביב המהירות החוקית השגנו גם נתון של 14.5 קילומטרים לליטר וזה מצוין עבור מנוע אטמוספרי שכזה.

נוחות הנסיעה ביונדאי i40 טובה ועונה על כל הציפיות. המתלים שלה רכים בדיוק במידה כדי לאפשר לה לספוג את הצלקות הרבות של כבישי הארץ ובעצם לחסוך מנוסעיה את רוב הזעזועים. אין כמעט כביש משובש שיצליח להוציא אותה מדעתה או לגרום לה לקפץ באי נוחות וזו תכונה שרבים מחפשים במכונית בישראל.

מנגד, היונדאי הזו מרגישה כמעט אמריקנית באופיה ובאופן שבו היא מתייחסת לכבישים מפותלים. היא אמנם לא תגרום לכם למחלת ים בנדנודים, שכן היא מרגיש מרוסנת למדי, אבל אין בה ולו טיפה של הנאה מהנהיגה. ההגה שלה מעביר תחושה מנותקת מהגלגלים וגם תגבורו הקל ומהירותו, הופכים אותו לעצבני מדי ביחס לאופיה הכללי של המכונית ואליו צריך ממש להתרגל. הבלמים מרגישים בסדר גמור - יש להם שפע של כוח ונשיכה והם לא ממהרים לדעוך בשימוש ממושך.

יונדאי מקפידה להציג קפיצה של ממש בדור לדור וכפי שהתחלנו את הביקורת אודות היונדאי i40, המעבר מהסונטה אל זו החדשה, הקפיצה ענקית. ה-40 עשתה קפיצת הדרך משמעותית, כזו שמרחיקה אותה מהדור הקודם, אך לא רק ממנו. הקפיצה הזו מסוגלת לקדם אותה אל חזית ההיצע של קבוצת המשפחתיות הגדולות. אין בה מהפכות של ממש, לא מדובר במכונית חכמה או מבריקה בתכנונה, אבל היא גם לא נכשלת בשום אופן, מימד או מבחן כדי לגרום למישהו להתבאס באמת. להיפך - התחושה היא שאת רובכם היא תשאיר מרוצים.

יש לה תא נוסעים מעניין למראה, איכותי למגע ומרווח מספיק כדי לגרום לכולם להרגיש טוב והיא עולה 161,000 שקל. זו הפעם הראשונה שליונדאי יש מתחרה ראויה בקבוצה ואם להסתמך על מה שעשתה יונדאי לשאר הקטגוריות בהן היא מתחרה, אל תופתעו אם בסוף השנה, עם סיכום נתוני המכירות, נספר לכם שהיא הצליחה לכבוש את המקום הראשון שם ולדחוק עוד יותר את המותגים האחרים גם מפלח שוק זה.

עוד על יונדאי בוואלה! רכב

כאן תמצאו את המכונית הבאה שלכם

מצטרפים אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל