על מה שעשו מכוניות המיני, פיג'ו 107 ודומותיה לישראל, עוד נדבר שנים רבות. זו מהפכה במלוא מובן המילה. אם עד לפני שנתיים פעל שוק הרכב לפי הסברה כי אם זה לא 1600 ולא משפחתי בתצורת סדאן, זה לא יימכר כאן. בטח שלא יהפוך ללהיט. אבל אתם צרכני הרכב הוכחתם שכאשר נותנים לכם את ההזדמנות לרכוש מכונית בסיסית וצנועה במחיר נמוך (מתחת ל-70 אלף שקל), אפילו תיבה ידנית לא נתקעת לכם בגרון וליבואנים במגרשי החניה.
פיג'ו 107 הקטנה, שמהווה צלע אחת מהפרויקט המשולש יחד עם סיטרואן (C1) וטויוטה (אייגו), הייתה אחת שהצליחה לעשות כאן חיל ולהכות שורשים עמוקים. המראה השובב והאפשרות לבחור בין תיבה ידנית לתיבה רובוטית (מצמד יחיד) הביאו אותה למאות חניות.
בשבועות האחרונים הגיעה לישראל גרסתה המעודכנת של הצרפתיה, לאחר שעברה מתיחת פנים שניה בחיה הארוכים - 7 שנים, פרק זמן ארוך בעולם הרכב ומחליפתה עוד טרם נראית באופק. משום שאנחנו מאוד בעד מכוניות קטנות וזולות, החלטנו לפנות גם עבורה אל הלו"ז ולצאת עמה למבחן.
פחות זה בעצם יותר
פיג'ו 107 היא אחת המכוניות הבודדות שאנו מכירים שרשימת האבזור החסר שבה ארוכה יותר מרשימת האבזור הקיים. למעשה, זו האחרונה דלה כל כך שתחת סעיף "אבזור" בקטלוג שלה תמצאו פריטים כמו מד מהירות, מד סיבובי מנוע, מד חום מנוע, תא כפפות ואפילו... החזיקו חזק, מד דלק ונורית למפלס נמוך.
כן, אין בה הרבה הצעצועים, במכונית הצעצוע של פיג'ו ויודעים מה? זה לגמרי בסדר. זו מכונית שאמורה מראש להציע את המינימום, את הנחוץ בלבד כדי להיכנס לכל כיס ולהתאים לכל תקציב. אבל למרות הגיחוך הקל בתחילה, תמצעו בה מערכת שמע רדיו-דיסק בסיסית, מראות מתכהות, מיזוג אוויר מצוין וכדומה.
במסגרת מתיחת הפנים השניה, ה-107 מקבלת לא רק עיצוב חדש לחזית שהעיף לה את פס המתכת מהגריל (שנראה כמו גשר בשיני נערה ג'ינג'ית מתבגרת והוסיף לה את נורות ה'לד' שהפכו לצו האופנה הנוכחי (נראית מצוין כך לטעמנו), אלא גם חיבור בלוטות' למערכת השמע ואף את היכולת לקרוא קבצי MP3 על ידי חיבור לנגנים, אבל בדרך לארץ, התוספת הזו, שקיימת באבזור נלווה באירופה, שקעה כנראה במצולות הים התיכון ולא הגיעה וחבל שכך.
1 ליטר, 68 כ"ס
התנעת ה-107 נעשית בקלילות. שלושה צילינדרים יוצרים וויברציה הרמונית חביבה וה-107 מדלגת בקלילות ממקומה. כשמבינים מראש שלא מדובר כאן במכונית דראג המיועדת לקרבות רמזורים, לא מתבאסים מכך שמדובר כאן במכונית איטית למדי. מחד, כל עוד נשארים בתחומי עיר, עניין הביצועים, או החוסר עניין שם, לא ממש מטריד. להיפך, יש משהו מאוד מרגיע בידיעה שביחס לפקק מסביב, אנחנו נמצאים באחד מכלי הרכב החסכוניים ביותר.
עד שהתנועה משתחררת אנו מספיקים להבחין בשינוי המזערי שעבר גם על תא הנוסעים שלה. ההגה קצת יותר שמנמן ועל פי התחושה בלבד, נראה שגם תא הנוסעים נעשה מעט יותר שקט לרעשי הסביבה, כך שיחד עם מושב נוח ותנוחת נהיגה טובה, די נעים להעביר בה את הזמן.
אולם, כשיוצאים מהעיר, מבינים שעם 9.5 קג"מ בלבד הזמינים ב-3,600 סל"ד וכן 68 כ"ס ב-6,000 סל"ד, הצרפתיה הזו יכולה בעיקר לשמור על קצב סביר ולא להכתיב אותו בשום אופן. קודם כל כדי להגיע למהירות השיוט הרצויה של 100 קמ"ש צריך לדחוק בה בעקשנות ולמשוך את ההילוכים עד דמעות, כי כל ההמולה הזו אורכת לא פחות מ-16.3 שניות מעמידה (12.3 שניות תמוהות ביותר לפי נתוני היצרן).
אבל זה לא הכל כי גם עקיפות נשארות בגדר המדע הבדיוני כשהזמן הדרוש לה כדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש בהילוך שלישי עומד על 17 שניות (14 שניות אם קורעים את ההילוך השני). כן, זו אחת המכוניות האיטיות בהן נהגנו בשנים האחרונות ותיבת הילוכים בעלת יחסי העברה קצרים יותר הייתה הולמת כאן הרבה יותר.
בדילוגים קדימה
פיג'ו 107 היא מכונית שאמורה להיכנס בקלות לכל חור חניה שאף אחד אחר לא הצליח והיא בהחלט עושה את זה. תנו לה מרווח של שלושב אבני שפה וחצי והופס היא בפנים. ההגה המהיר שלה יחד עם רדיוס הסיבוב הקצר הופכים אותה לעכבר עירוני מושלם, בטח שבתל-אביב הצפופה.
במהירויות עירוניות, הצמיגים הדקיקים שלה (155/60 R14) עוד לא מתחילים להוות מגבלה של ממש וגם המתלים שלה סופגים בצורה סבירה את השיבושים המקומיים. אבל שוב, כשמפנים את החזית אל מחוץ לעיר, אריזת החיסכון הזו מרגישה קצת לא במקום. המתלים מתקשים להתמודד עם אספלט גלי במהירויות תלת ספרתיות ובסיבובים חדים, אם האספלט חלקלק היא מתבלגנת ומחליקה ואם יש אחיזה טובה, היא מרגישה כאילו עוד רגע היא מנתקת זוג צמיגים ומתגלגלת על הגג.
אז מהירה היא לא ובטח שגם לא ספורטיבית, אבל מה שעוד למדנו עליה הוא שכדי לשמור איתה על קצב נורמלי מבלי להשתדל מדי לחסוך, הדוושה הימנית מבלה קרוב קרוב לרצפה לפרקי זמן ארוכים. זה מסביר מדוע היא הציגה אצלנו צריכה ממוצעת של 13.7 קילומטרים לליטר, רחוק כל כך מנתון היצרן. אולם כאמור, לא היינו עדינים איתה.
קנייה רציונלית
65 אלף שקל, זה כל מה שתתבקשו לשלם עבור ה-107 המעודכנת. בעצם, זה מה שגם תתבקשו פורמלית לשלם גם על היחידות שנותרו במלאי מהדור שלפני מתיחת הפנים (לפני הנחה כמובן) וזה לא הרבה. נכון, גם לא מקבלים הרבה, לא רגשות בכל אופן וגם לא אבזור ובעצם גם לא ביצועים או שימושיות עם תא מטען זעיר כמו שלה (המושב האחורי הוא תא המטען האמיתי כי מבוגרים יכנסו שם רק מתוך אילוץ). אבל מה שכן מקבלים בה זה היגיון והרבה ממנו.
בעולם שבו תשעה מכל עשרה נהגים נוסעים לבד ברכב ורובם זורמים אל תוך גוש דן הדחוק, קשה לחשוב על מכונית אחרת עמה היינו רוצים ולא רק צריכים להתנייד פנימה (אופנוע עדיף, אבל זה כבר עניין למאמר אחר) מכל הסיבות הברורות. עכשיו היא גם יפה יותר.
עלויות טיפולים:
כל 15,000 ק"מ או שנה במחיר 747 שקלים + מע"מ (לפי ש"ע 230 שקלים X 1.5 + מע"מ) הכולל את החלפים המקוריים הר"מ:
שמן מנוע
מסנן שמן
אטם בורג אגן שמן
מסנן מזגן
כל 60,000 ק"מ במחיר 1135 שקלים + מע"מ (לפי ש"ע 230 שקלים X 1.8 + מע"מ) הכולל את החלפים המקוריים הר"מ:
שמן מנוע
מסנן שמן
אטם בורג אגן שמן
מסנן מזגן
מסנן אויר
מצתים
עוד על פיג'ו בוואלה! רכב
כאן תמצאו מבחן למכונית הבאה שלכם
ממשיכים לדבר על מכוניות ואופנועים בפורום הרכב של וואלה!
אל הקהילה המוטורית הגדולה בישראל כבר הצטרפתם?