מבחן: רנו גרנד סניק המחודש. משפחה למופת

רנו סניק הוא המיניוואן הקומפקטי הראשון באירופה, למקרה שקיימת מחלוקת אם האמריקנים דרכו שם קודם (כלומר הם כן, אך במיניוואנים גדולים ובצד השני של הפלנטה). מ-1996 הקפידה רנו לעבד אותו על בסיס פלטפורמת מגאן במרחקים של שש שנים לערך, כשהדור השני צירף אליו את 'גרנד סניק' פלוס שני מושבים בשורה נוספת, ועתה הוא בדור השלישי שלו (2009) עטוף במתיחת פנים מעודנת שפותחה לפני כמה חודשים, קצת לפני קליאו דור ארבע. אז מה התחדש?

את גרסת הטורבו דיזל המצוינת של רנו, זו המשודכת לגיר דאבל קלאץ' EDC, לא הקצו למבחן בישראל במשפחת המיניוואנים סניק של 2012. ההתרשמות הקודמת והיחידה בינתיים בחזקת הפלואנס דיזל החסכונית השאירה טעם של עוד בקרב כל מי שטעם ממנה לאור התמורה שהיא מציעה למשפחה, שכן דלק הוא נוזל יקר בימינו ועל כן ישנה חשיבות לבחינת הנושא במכונית עם שבעה מושבים.

בתוך כך, גרנד סניק, ולא הוא בלבד, גורף את מרבית מכירותיו בארץ כשהוא מחובר אל מנוע בנזין שגרתי ותיבה רציפה - כפי שנהוג ומבוקש, כך שבמסגרת מתיחת הפנים יש מקום לספר על גרסה זו שהגיעה לישראל, על שלל שדרוגים טריים שיאריכו את חייה ויחזקו אותה בקבוצת מובילי הנוסעים הקומפקטיים, לפחות עד להגעת היורש בעוד כשנתיים.

גרנד סניק הוא מיניוואן בניחוח צרפתי קלאסי, שאי אפשר לחלוק על זהותו האירופאית; אין בו שטחים ריבועיים גסים, בתי התאורה שלו אורכיים ומשוכים לדפנות, הפרופיל גולש, וכמקובל אצל הצרפתים איכשהו זולג על פניו פס כרום חדש או שניים, סתם ככה לקישוט הפרצוף. השינויים המהותיים ביותר שניכרים עליו הם אכן בחלק הקדמי: הפגוש, השבכה הצרה, קצת קימורים של המותניים, תוספת של נורות LED בקצה הסינר התחתון וחישוקי 16 אינטש מעוצבים. רשימה קצרה ותמציתית - וכך גם האפקט החזותי פחות או יותר - זעום.

פתיחת הדלתות הגדולות בחזית תגלה תא נוסעים גדול ומרווח, בעל מרקם בהיר ושילוב צבעים נעים ושאינו קודר לעין ושמאופיין באיכות חומרים טובה ומרבדים רכים. הוא אמנם לא שונה בהרבה מקודמו בהנדסת האנוש, אבל כולל כמה חידושים קטנים שמוסיפים גם הם לתחושה הכללית שרנו בכל זאת קידמו את הסניק צעד ורבע, רק כדי לרענן את איבריו הפנימיים ולהותירו רלוונטי מול המתחרים.

בתפריט שלאחר מתיחת הפנים, לא חל כמובן שינוי במידות: 4.56 מ' לאורך, 1.84 מ' לרוחב ובסיס גלגלים 2.77 מ'. בתת התפריט המרוכז בקבינה, רנו התקינה בלם יד חשמלי, חיישני גשם, אורות, והוסיפה אופציה להוציא את שורת המושבים השלישית לחלוטין (קיפול לרצפה שטוחה). במצב זה, תא המטען יכול לגרד מעל 2,000 ל' בנפח, והנגישות אליו דרך סף נמוך מצוינת לטעינה. בשתי השורות נוח ליושבים והמרחבים מצוינים, ובשורה השלישית כאמור מקום לילדים בגובה קצת מעל הנורמה.

אחת התוצאות החיוביות של הידוק הקשר בין רנו לניסאן הוא שימוש במכללי מנוע ותיבות הילוכים משותפים. בתחילת הרומן בין הצרפתים ליפנים נדמה היה שהעסק צולע מפאת האכזבה ממנועי ה-1.6 ל' ותיבות ה-CVT של ניסאן (גם בג'וק), אולם עם חיזוק הסדרות במנוע ה-2.0 ל' מסתמן שרנו נפטרה מהביקורת השלילית ומצליחה להעמיד מכוניות משפחתיות רהוטות.

ואכן, גם עם משקל 1.6 טון, או 1.8 טון עם נוסעים, אין לגרנד סניק שום בעיה לספק ביצועים שהולמים את אופיו המשפחתי והוא עונה על הדרישות המגוונות. מנוע ה-2.0 ל' מייצר הספק מכובד של 143 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-19.8 קג"מ ב-3,750 סל"ד, כאשר פעולת היחידה מבטלת את הנוכחות הלעיתים מוגזמת של תיבה רציפה ומאיצה בו ל-100 קמ"ש ב-10 שניות.

רק בנהיגה תובענית, עם רמיסה עזה על המצערת, ניתן לחוש בתכונות של תמסורת ה-CVT והעלייה הלינארית (אך המושהת משהו) בטורים. כך או אחרת, השילוב בין המנוע לתיבה יוצרים שיתוף פעולה מצוין וקל מזג, ואף כזה שלא קורע את הכיס בזכות צריכת דלק ממוצעת של כ-9-10 ק"מ לליטר בנסיעה ממוצעת. עם בקרת שיוט, הנתון בנסיעה בינעירונית מרחף בסביבות ה-12 ק"מ לליטר.

גרנד סניק איננו כלי-רכב גבה קומה (1.67 מ'), אבל עמדת הפיקוד ממנה שולט הנהג על כל הנעשה מזכירה את גשר הפיקוד של חללית מסרט מדע בדיוני. זה מתחיל במושבים ארוכים בעלי תמיכה טובה לגפיים ולכתפיים, מרווח מרפקים ורגליים מצוין לשני היושבים הקדמיים ואזורי חיץ נרחבים עם משענת יד מרכזית על מסילה נעה בחלקה לטווח מוגבל ביניהם.

בעיר, גרנד סניק מצליח לקמט את מימדיו לזה של מכונית קומפקטית טיפוסית. ההגה, עם רדיוס של 5.6 מ' בין מדרכות, מאפשר לכם לבצע תמרונים די קלים ובגמישות מפתיעה בסמטאות צפופות (גם בשל החרטום הקצר), ורק חסרון של חיישני חנייה עלול להקשות להשתחל לחניות חונקות בתל-אביב.

מערכת המתלים של הגרנד סניק אינה מאוזנת או מכוילת כלפי צד אחד בלבד, כלומר לעתים חובטת, אך ברוב הזמן מרסנת את תגובותיה היטב וכן היא יודעת לטפל בצורה סבירה ברוב המצוקות שפוקדות כל שטח מצולק בערים, ולהעניק נוחות נסיעה טובה מאוד. גם אם נתקל גרנד סניק בסדרה של פסי האטה, מקפץ מעט בגמלוניות על הבולמים, ולאחריהם פוגש רצף של כבישים מחוטטים, הוא לא משדר למעלה את כל רסק האספלט תחת הגלגלים ישירות לישבני הנוסעים, אלא מסנן אותם בצורה אפקטיבית.

בכביש המפותל, יעדיף גרנד סניק הנינוח נהיגה מתונה ומומלץ להקפיד על ההערה הזו. מחד, יש בו את התכונות הספורטיביות של רנו כשזה נוגע ליכולת להפחית את מפלס החרדות בכבישים מעניינים לנהיגה (כולל כושר האטה מרשים) ומאידך, הוא מקפיד לרמוז לנהג שמרכז הכובד שלו הוא אינו משהו שכדאי לבדוק לעומקו, הגם שההיגוי החשמלי אינו מהמבריקים בנמצא, אבל בפרוש לא משויך אל הסוג הנחות.

בתחום של שינוע משפחה בת שבע נפשות, רנו גרנד סניק בגרסת בנזין הוא אופציה נבונה. יש לו את כל המרכיבים הנכונים לעגן את מקומו בקרב כוכבי הסגמנט, כשמעל הכול האווירה האלגנטית שהוא משרה, גם בשל המצאות גג-שמש כפול, שכן זה מכניס הרבה כיף לנסיעות ארוכות עם המשפחה, הילדים והכלב. תוסיפו לכך נפח תא המטען המרשים, קיפול המושבים החכם, וקיבלתם מוביל נוסעים קומפקטי שמתגבר בקלות על נקודות תורפה בודדות.

לחובתו של הגרנד סניק, אפשר להצביע בעיקר על התחרות מולה עומד; אם בעבר היה בין הכתובות הראשונות לפנות אליהן לשבעה מושבים, נאלץ הצרפתי להתמודד מול אופל זפירה ופיג'ו 5008, שני מיניוואנים קומפקטיים שבגרסת הבנזין (טורבו) מציבים בפניו תחרות עוינת וקשה.

המחיר במהדורת המבחן בכל אופן, עומד על 174 אלף שקלים. ניתן לוותר על גג-השמש הכפול ולחתוך עשרת אלפים שקלים מעלותו. על הדיזל, יהיה כנראה קל הרבה יותר להמליץ ב-168 אלף שקלים.

עוד הרבה מבחני דרכים בוואלה! רכב
רנו בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל