מבחן: פולריס רייזר 900 מול ארטיקט ויילדקאט 1000

בחן: ג'וי בירן
צילם: רמי גלבוע

הצמדנו את דוושת הגז לרצפה והבטנו רחוק ככל האפשר. שביל הבאמפים נראה מאיים, בעיקר על חוליות הגב התחתונות. ההגה מוחזק בידיים בחוזקה, מוכן לספוג את המהלומות הרצחניות. 6 שנים חזרנו לאחור, במחשבות, עת נכנסתי לשבילי הבאמפים של מירוץ ה באחה 1000, 120 ק"מ של באפמים נוראיים.

הרייזר שעט קדימה והחל מקפץ על התלוליות. חלקו הקדמי מתנדנד קלות, האחורי מאיים לשלוח אותי לכל הרוחות. באופן די מפתיע המשכתי ללא דרמות לסיבוב הבא, מותיר מאחורי שובל חול אדיר, מזנק על העלייה הקרובה. סיבוב על המקום מאיים להרים שני גלגלים פנימיים באוויר ואני נעצר בראש הדיונה להסתכל על הדרך שכרגע עפתי בה.

נישת רכבי ה-SBS (סייד ביי סייד, "נוסע לצד נהג") פרצה לעולם באמצע העשור הראשון של המאה ה21. פולריס RZR היה החלוץ המקורי הראשון, (אם לא נתחשב ב"פיילוט" האגדי של הונדה, אך לזה היה מושב יחיד) אחרי שהתוודענו לכמה אקסמפלרים חקלאיים ופרקטיים להחריד - ריינו, מיול, ריינג'ר וכדומה. מהר מאוד חדר הסגמנט ללב האמריקאים והפך ללהיט שסחף אחריו את מרבית יצרני הטרקטרונים בעולם (בעיקר ארה"ב וקנדה).

ה-RZR הראשון היה מצויד במנוע בנפח 800 סמ"ק שסיפק אי שם בסביבות 45 כ"ס, מתלים נפרדים איכותיים, תנוחת נהיגה מזמינה, בטיחות יוצאת דופן וביצועים שלא נראו בעולם הזה. המתחרים לא נשארו חייבים ובעקבות קליטה מרהיבה בארץ בשנת 2008, מעל כ- 1,500 כלים בשנתיים, נכנס בשעטה גם הקומנדר 800 וגם ואחיו הגדול ה-1000 של קאן-אם הקנדית. כלים אלה הגיעו לארץ על תקן שבין טרקטור למכונית וקיבלו אישור נסיעה בכבישים ציבוריים, פרט לכבישים מהירים. עובדה זו תרמה לגידול במכירות, שעלו במהרה על מכירות הטרקטרונים בארץ - בערים כתחליף לקטנוע למתבגרים, ובמשקים החקלאיים ככלים רב תכליתיים מהנים.

לאחר שהתקבל חוק הספורט המוטורי בארץ, ובעיקר תוקנו התקנות לגביו, נפתח שוק חדש של כלים מלהיבים. אלה אינם מורשים לנסיעה על הכביש, אך בהחלט מוזמנים להירשם ככלים ספורטיביים ולשמש ל"סחיטת דוושה" אמיתית במסלולי הראלי המוצעים למתחרים.

שניים כאלה עומדים לפנינו בגאון: ה-RZR 900, פיתוח חדש של הכלי המוצלח כל כך של חברת פולריס האמריקאית, המצויד במנוע 900 ובהספק המתקרב ל-90 כ"ס, מתלים משופרים בעלי מהלך של כ-14 אינץ' (שניים יותר מאחיו הותיק) ורקורד מדהים מאחיו הבוגר. השני, שמכוון לחדור בדיוק לאותה המשבצת הוא הווילקאט 1000 של חברת ארטיקט האמריקנית. זהו כלי גדול ומרשים בעל הספק צנוע במעט מהרייזר כ-80 כ"ס, מצויד בתא נוסעים מרווח ועשיר יותר מהרייזר, מתלים ארוכי מהלך של כ-17 אינץ', הגה חשמלי, בסיס גלגלים גדול בכ-10 אחוזים מהרייזר ותוספת משקל של כ-53 ק"ג.

לפני חודשים ספורים, עליתי על הרייזר 900 בפעם הראשונה במואב - יוטה. לאחר שנשבתי בקסמיו של ה-800, חיכיתי כולי דרוך ומתלהב לעלות על הכלי החדש, שהבטיח מנות גדושות אף יותר של אדרנלין וכיף. שינויי המבנה של ה-900 כללו מתלה אחורי שונה, המבוסס על זרועות נגררות מאסיביות, מתלים קדמיים משופרים וכמובן מנוע גדול וחזק הרבה יותר. ה-900 נראה ומרגיש כמו קודמו, מזמין ומחבק. תנוחת הישיבה מוכרת, צפופה במקצת, בעיקר לרגל שמאל, אך סביבת הנהג נוחה ומזמינה.

התגובה הראשונה בעקבות לחיצת הדוושה שונה לגמרי מה-800. הכוח מתפרץ בצורה חדה וכמעט ברוטאלית, מעלה חיוך המלווה בהתרגשות מידית. הזנב שש לעקוף בכל הזדמנות והאדרנלין מציף אותי בשנייה. שינוי תצורת המתלים, גורמת לכלי להרים את החזית ולהוריד את החלק האחורי בצורה בוטה, מה שמגביר את תחושת ההאצה. לאחר ההלם הראשוני, משתלבת התחושה הכל כך מוכרת של נוחות ושליטה. הכלי מרגיש הומוגני ותקשורתי. ההיגוי מדויק להפליא, הבלמים מצוינים והכלי מגיב בצייתנות וחדות לכל פקודה של הנהג - וכאן גדולתו.

תוך שניות מועטות אתה מרגיש "בבית", בדרך להרגיש "רובי גורדון" וכאן גם הסכנה. הרייזר נשאר כלי קצר יחסית, ועכשיו הוא גם הרבה יותר חזק. בתחושת הביטחון המוטעית, הוא מזמין לנסיעה מהירה, מהירה מאוד. לעיתים מעבר ליכולות הנהג הממוצע ויותר מכך. בסיס הגלגלים הקצר מאיים להרים גלגלים פנימיים בכל סיבוב מהיר או חד במיוחד. מהר מאוד עלה בראשי השם "המחדד", הכלי הזה מחדד את חושיו של הנהג. הוא דורש, ומאפשר, נהיגה מדויקת וחדה. אין כאן מקום לחלומות. זה לא כלי לטיולים בטבע. זה כלי ל"תת בגז" ובגדול, אבל דורש נהגים ברמה גבוה ביותר.

הנסיעה ברייזר משולה לנהיגה ברכב ראלי-קרוס קטן. הכוח, החדות ותקשורתיות מהווים שילוב מדהים לכלי תחרותי. זה בהחלט לא כלי שעשועים מתון. לצרכים מתונים יותר,
ה- 800 יהיה חברותי ונעים הרבה יותר. כאן מדובר על כלי מכויל היטב לנסיעה ספורטיבית ומהירה. מערכת המתלים המשופרת מאפשרת נהיגה נשלטת בהחלט, אך במהירות גבוהה על שבילי הבאמפים האין סופיים, הכלי מטלטל את נהגו בצורה אכזרית, ונדרשת רמה גבוהה ביותר של חוסן גופני ושליטה על מנת לשמור אותו בקו הרצוי. הכוח הרב מתבטא בהאצות מהנות ביותר בכל תנאי הדרך, בדיונות הטובעניות ובשבילים המהודקים. תגובת הדוושה החדה, תאפשר לנהגים המיומנים לתרגל החלקות כוח והאצות מפניות ברמה שרק מכוניות ראלי אמיתיות אפשרו עד עתה. גם בשבילים הפתוחים והמהודקים, התגלה הרייזר כמכונת מהירות משומנת היטב. שוב באים לידי ביטוי החדות ויותר מכך, התקשורת בין הכלי לנהג, שמאפשרים נהיגה ווירטואוזית יוצאת דופן.

אחרי מאות שעות על רייזרים, מצאתי את עצמי "רק" פעמיים על הצד. בשני המקרים במהירות של 10 קמ"ש. אחרי הנסיעה המהירה בעליל, כשהתמקמנו לצילומים, סיבוב חד במהירות איטית להחריד, נעל את הגלגלים החיצוניים בתוך החול הרך ובאיטיות מרגיזה נשכב הכלי על צדו. דקות קצרות מאוחר יותר כשאני בהחלקת כוח מרשימה, נזכרתי כמה חד אתה חייב להיות על הכלי הזה - חד כ"רייזר".

אני חייב להודות. אחרי הנסיעה הראשונה על הווילקאט, חזרתי מאוכזב. הכלי הגדול היה מעורפל משהו, לא הגיב כמו שקיוויתי והרגיש גמלוני להפליא. זו הייתה נסיעה של כעשר דקות בשבילים המהירים של חולות ניצנים. עצרתי והתבוננתי בכלי הגדול. החתול הפראי הזה גדול ורחב. הגודל ניכר כבר במבט הראשון וכשהרייזר עומד לידו, ההבדל ניכר עוד יותר. הווילד קאט נולד כדי להיכנס לנישת ה-SBS (סייד ביי סייד) בכל הכוח. זו הנישה הלוהטת ביותר בשוק, ולדעתי האישית, זו המגמה שתשלוט בעתיד בכל פעילות השטח המוטורית.

הכלי הגדול נראה מהוקצע ומתוכנן למשעי. השלדה המאסיבית מבצבצת מקימורי הפלסטיק בכל פינה. תא הנהג נראה איכותי ועשיר. הכניסה לחתול, שמתאפשרת אחרי פתיחת דלת נוחה ומרווחת להפליא. בולט במיוחד המרווח הנדיב ומיקום רגל שמאל שאינה כפופה כמו ברייזר. תנוחת הנהיגה טובה, אם כי הישיבה נמוכה הרבה יותר מברייזר ודורשת התאקלמות.

צליל המנוע בשרני ועמוק מברייזר ושילוב ההילוכים חד ומדויק. לחיצה על הדוושה והכלי הגדול שועט לפנים. תגובת הדוושה אינה חדה כמו ברייזר וכך גם ההאצה. נראה כי לוקח לפנתר הגדול יותר זמן להגיע למהירות בא הוא מרגיש נוח...וזוהי מהירות גבוהה בהחלט. מערכת המתלים בחתול מאסיבית וחזקה. המשולשים מלפנים ענקיים ביחס לכלים בקטגוריה והזרועות האחוריות גם כן נראות גדולות וחזקות. המתלים, כמו ברייזר, מבוססים על קפיצים ובולמים, אך בחתול ניתן לכייל את המתלים מאחור (17 מצבים) בצורה קלה ומהירה על ידי סיבוב כפתור במיכל הגז הצמוד לבולם.

אורכו וחוסנו של הכלי מורגשים מיד. כניסה מהירה מאוד לשבילי הבאמפים חושפת מערכת מתלים משובחת המתמודדת על התלוליות בקלות מרשימה, מותירה את הכלי יציב ואת הנוסעים במצב מעולה, אלה מאפשרים שליטה קלה ויציבות כיוונית מרשימה. מאחור, המתלים מתמודדים עם התלוליות בצורה טובה אך פחות מרשימה מאלה הקדמיים. לטובתו מתייצבים נתוני בסיס הגלגלים הארוך וחלוקת המשקל המצוינת, החותמים את מעטפת הביצועים בצורה מעולה.

ציפינו לכוח מתפרץ שיאפשר משחקי סחיפות כוח מהנים ובמציאות, ההיגוי מעורפל משהו, הבלמים, גם הם מאכזבים ואינם נשכניים ומדויקים כמו ברייזר. תגובתם איטית יותר ונדרשת כאן טכניקת נהיגה אחרת. הווילדקאט מתנהג קצת כמו מכונית שרירים אמריקאית, בניגוד להתנהגות תזזיתית של הרייזר. הנתונים הפיזיים דורשים נהיגה מתוכננת למרחוק. העברות משקל ברוטליות מחויבות המציאות בעת פניות. בעיקר בגלל תת היגוי מאסיבי, אך גם לנוכח העדר הכוח המתפרץ ביציאה מהסיבוב. הנהיגה בחתול נדרשת להיות חלקה וזורמת הרבה יותר. לוקח לא מעט זמן להבין ולהתרגל לנהיגה בחתול אבל כשזה מגיע, אי אפשר לרדת ממנו.

ואכן, לאחר כשעתיים של נהיגה כמעט רצופה, התחלתי להבין את המשמעות האמיתית של הכלי. זהו כלי נוח להפליא. ראשית תנוחת הנהיגה נוחה והמרווחת. שנית, מערכת המתלים המצוינת בשילוב בסיס הגלגלים, נוסחים בנהג תחושת בטחון שאינה נמצאת ברייזר החד והעצבני. לאורך שעות, הכלי אינו מעייף את הנהג ומאפשר נהיגה מהירה. תחושת הביטחון משתלטת, גם לנהגים פחות מנוסים וחדים - יתרון אדיר.

כשיצאנו לשבילים המהודקים, חסרון הכוח המתפרץ מהדיונות התחלף עם יתרון הבסיס הגלגלים והמתלים המצוינים. המהמורות נבלעו ברכות תחת הגלגלים והמהירות עלתה בהתאם. נוחות הנסיעה ותנוחת הנהיגה המצוינים תרמו גם הם לקצב נהיגה מהיר ולהחלקות ארוכות ומהנות. זה באמת מרגיש כמו ,טרופי טראק" קטנטן. החתול הפראי דורש הכרות ארוכה יותר, אך כשזה קורה, החיבור כמעט מהפנט.

הרייזר 900 והווילדקאט הם כלים ספורטיביים, אגרסיביים ולא מתפשרים. כאלה הם דורשים התייחסות מקצועית מעט יותר מרוכשיהם הפוטנציאלים. כאן מדובר על כלים ל"פאן טהור" ותחרויות, כאלה המלאות אגו ואגרסיביות. כלים ש"שנותנים בגז כאילו אין מחר". שני הכלים עומדים על מחיר של מעל 120,000 ש"ח, כולל רישוי מירוצים, וזה לא מעט. שניהם מיובאים ככלים לספורט מוטורי בלבד ואינם מורשים לנסיעת כביש - לפחות לא כרגע. הפולריס נהנה מתמיכת יבואן ותיק וגדול, דלב מוטורספורט, ואילו הווילקאט מיובא ביידי יבואן אישי, המגובה על ידי היבואן הרשמי קשר ימי שמבטיח אחריות לשנה. אלה נקודות שצריך לקחת בחשבון, למרות שבמקרה זה בו הכלים אינם משמשים לנהיגה יום יומית, נראה פחות קרדינלי.

הרייזר הוא כלי מדהים, נקודה. מהשנייה שמתיישבים על כיסא הנהג, אתה מרגיש בבית. הוא מתקשר עם הנהג ומדויק להפליא ובכך מספק כמויות פאן בלתי מתפשרות. ה-900 על ממדיו הקומפקטיים יהיה רב תכליתי ויספק ביצועים מדהימים במגוון רחב יותר של תוואי שטח - עבירות ומהירות טכניים. הוא מהנה מהרגע הראשון שנוהגים בו ומספק התרגשות בכל שנייה. מצד שני, הוא דורש מיומנות גבוהה יותר מהנהג והנהיגה בו לאורך זמן מעייפת יותר. הוא יהיה טוב יותר במירוצים קצרים יותר, במסלולים עקלקלים ובתנאי שטח צפופים. אי אפשר שלא להתפעל מההומוגניות שבו, הדיוק והיעילות של שלל מרכיביו.

הווילדקאט דורש הכרות ארוכה יותר כדי להגיע לביצועי הקצה. הוא מאסיבי, נינוח יותר ונוח יותר מהרייזר. הוא בנוי לתלפיות ומאפשר נהיגה מהירה לאורך זמן. זהו כלי לשטחים פתוחים, למירוצים ארוכים ומרוצי סיבולת.

שאלת מיליון הדולר, או במקרה שלנו, של מאה אלף והרבה שקלים, היא לא חד משמעית. אופי הנהג וכוונותיו הם אלה שיקבעו באיזה כלי יבחר. אנו עומדים בפני שני כלים מעולים שפונים למטרות דומות אך לא זהות. כשמירוץ חוצה ישראל עומד בפתח, אני נוטה לבחור בווילקאט כמתאים ביותר. שמירה על מהירות גבוהה לאורך עשרות קילומטרים של תוואי שטח מגוונים, זה המקום הטבעי שלו. לעומתו, אם אתם מחפשים יצרן "פאן טהור", שירגש מהשניה הראשונה ובכל נסיעה. במקרה הזה, ה-900 עוקף בסיבוב, בסיבוב החד מאוד.

תודות:
אסף ארצי - יבואן אישי של רכבי יוקרה וכלים ספורטיביים שסיפק את שני הכלים המדהימים האלה למבחן

תודות לרוק-סוליד שעזרו בלוגיסטיקה בהכנת המבחן

עוד שטח ופנאי בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל