ה-XK של יגואר מגיעה משושלת ארוכה מאוד. שורה מתמשכת של דורות, של מסורת ושל יצירות מופת מוטוריות. הן לא תמיד היו מהירות מאוד, הן לא תמיד היו המפוארות ביותר, אבל תמיד איכשהו ידעו להציע מרקחת ייחודית של רכיבים שהצליחו לחבר בין עולם היוקרה הסלוני, לעולם הספורטיבי, כשהכל נשזר בחוט זהב מלכותי.
הדור האחרון של מכונית הקופה של יגואר מסתובב על הכבישים זה זמן רב. משנת 2007 ליתר דיוק, כשבדרך הוא התחדש קלות, החליף מנועים שהולמים את התחרות מול היריבות מגרמניה (ב.מ.וו סדרה 6 ואפילו פורשה 911) וכעת, לשנת 2012 עבר דגם זה חידוש נוסף שהעניק לו מתיחת פנים קלה, פנסי חזית עם נוריות 'לד', פנסים אחוריים חדשים, שדרוג קל של החומרים בתא הנוסעים, מצלמת נסיעה לאחור כסטנדרט ועוד אי אילו תוספות קלות.
אז אחרי שמצאנו את התירוץ לערוך שוב מפגש עם מכונת הכיף הזו, הגיע הזמן להצית את המנוע ולהסעיר את הגלגלים האחוריים.
ילדה רעה מבית טוב
לחיצה על מתג ההנעה הייתה לאחת הפעולות המהנות שעשינו ברכב בתקופה האחרונה. ה-XK היא לא בדיוק המכונית הכי ירוקה בשכונה (אלא אם תזמינו אותה בצבע חיצוני שכזה), אבל זה אומר שכשמנוע ה-V8 על חמשת הליטרים שלו מפהק בבוקר, כל השכונה יודעת שהנמר קם.
פמפום קל של המצערת משגר לחלל נהמה מתכתית גרונית שהופכת את החניון התת קרקעי של הבניין בו אני מתגורר לאולם קונצרטים - שריד היסטורי שיעלם בקרוב מהעולם המתחשמל שלנו. אבל לא רק להישמע טוב היא יודעת הבריטית הזו, אלא גם להפוך את הבנזין הנצרך בכמויות של מעבורת חלל לכוחות סוס. 385 סוסים באורווה אולי לא נשמע היום כשבוחנים לעומק את הקונקורנציות, אבל לנו זה עושה חם בלב וכיף בבטן.
מעיכת הדוושה הימנית לשטיח גורמת לתיבת ההילוכים לחבוט בהילוכים ולגרום למחט להגיע ל-100 קמ"ש תוך 5.5 שניות, להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש תוך 3.5 שניות קצרצרות או להזניק את עצמה מעמידה ל-200 קמ"ש תוך 18.3 שניות. את מה שזה עושה להרגלי שתיית הדלק שלה, נשאיר לדמיון שלכם.
פחות יוקרתית מהמצופה
מבחינה חיצונית, ה-KX היא משהו שלא ניתן להתעלם ממנו בין אם חונה או נוסעת; המבטים מופנים אליה וחודרים אותה באלימות ולא יכולנו לחוש לפעמים באי נעימות ממשפט השדה שהועברנו אם לשפוט לפי הבעות פני הסובבים. כן, זה לא תמיד תקין פוליטית להסתובב עם מכונה של 898 אלף שקל בעידן של הידוק חגורה אצל רבים כל כך.
אבל לפחות בכל הקשור לחוויה שמשאיר תא הנוסעים שלה, היא משאירה אצלנו מידת מה של אכזבה. היא אכן מלכותית וייחודית, אבל קחו את הקבינה שלה ושימו אותה ליד זו של סדרה 6 של ב.מ.וו ופער הדורות ייחשף מיד. הגם שהדשבורד של הבריטית מצופה בעור, האווירה הכללית איכותית פחות מהמצופה ותחושה חלולה משהו עוברת אל הידיים. בכבישים משובשים אפילו קרקושים שונים נשמעו מרחבי הדשבורד, ככל הנראה מרכיבים שלא הונחו בקפידה זה לצד זה.
גם מערכת המולטימדיה מרגישה לא עדכנית עם מסך מגע של הדור הקודם וניווט מקורי (מבריטניה) שלא מצליח להבין מה הוא עושה כאן במזרח התיכון. אבל למרות הכל, מקוריות יש פה ובשפע; זה מתחיל עם חוגת ההילוכים שמתרוממת עם התנעת הרכב במקום ידית קונבנציונלית או מנוף מאחורי ההגה, ממשיך עם מתג התנעה שמהבהב בקצב פעימות הלב ומסתיים בתחושה הדוקה של תא הנוסעים. גם מושב אחורי יש שם, אבל הוא לא באמת מיועד לבני אנוש, ממש כמו בפורשה 911. תא מטען דווקא יש מאחור והוא אפילו שימושי למדי.
איזון מושלם בין כוח להתנהגות
רק אחרי שמתחילים לנהוג ביגואר הזו ברצינות הראויה, מבינים איפה היא כל כך שונה ממתחרותיה. אולם לפני שנקלף לה שכבות מהצמיגים, נספר לכם שדווקא בקטעי הנהיגה היומיומיים, ה-XK לא משתווה לנוחות הנסיעה של אחיותיה למשפחה. הקופה הזו נוקשה, קשוחה וגם קולנית, כך שלא רק שלא מפספסים אף בור בכביש, אלא הרעש שמוחזר מזה גורם להמולה מיותרת ומעייפת בתא הנוסעים בנסיעות ממושכות. זה לא דבר חריג במכונית ספורט שכזו ואפילו צפוי, אבל בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון.
בכל הקשור להתנהגות הכביש, יגואר XK, במיומנות מופלאה, יודעת בדיוק היכן לגעת בחובב הנהיגה כדי לגרום לו להתרגש ממש. ההגה שלה מהיר (2.5 סיבובים מנעילה לנעילה), המשקל שלו מושלם, התחושה בו עדיין שייכת לתקופה הטובה של עולם הרכב לפני שהחשמול הרג את הרגשות והוא אשכרה דוחס את הפרונט בכוח לפניות ולא מוותר. בטלו את בקרת היציבות והמשיכה והוסיפו לטיפה קטנה מעל הצורך במצערת, ותקבלו סלייד פוטוגני מעושן וריחני - מהסוג המדויק שגרם לנו לעשות עוד ועוד כאלה עד שרק החשש מלקבל חשבון על צמיגים רחבים ויקרים להחריד גרם לנו לחזור למוטב.
וזה עוד לא הכל, שכן בקונסולה שבין המושבים ישנו מתג קטן וכמעט דיסקרטי שעליו מוטבע דגם שחמט. הבווארים יקראו לו מתג M והחבר'ה מאודי יקראו לו מתג ספורט ומה שזה עושה ליגואר הזו זה להקשיח את המתלים מבוקרי המחשב שלה, לעצבן את תגובת המצערת ולזרז עוד יותר את פעולת תיבת ההילוכים. גם הוראה להעניק מרחב פעולה מעט משוחרר יותר ניתנת אל בקרת היציבות ואז יש אישור ליהנות באמת.
לו הייתי רוטשילד
קשה מאוד לבוא ולפסוק נחרצות את השורה תחתונה של מכונית נדירה ויקרה כל כך. אבל למרות הכל, אם כבר יש בכיסכם מיליון שקלים לזרוק על מכונית, ה-XK של יגואר היא בהחלט אופציה מעניינת. יש לה טונות של אופי, יש לה מנוע שמגבה את הכתר שקושר לראשה העיצוב החיצוני ואם אתם מסוג הנהגים שגם מעריכים איכויות ניהוג ספורטיביות, הרי שאתם צפויים ליהנות עוד יותר.
לנוכח העובדה שבשנתיים הקרובות ואולי עוד מוקדם מכך, יגואר תציג כבר את מחליפתה הרשמית ולנוכח התחרות הקשה מול ה-911 למשל של פורשה, היא תמשיך להיות נדירה מאוד במחוזותינו ותמשיך לפנות לאניני הטעם שבין הנהגים. מסטר שפית על ארבעה גלגלים.
עוד על יגואר בוואלה! רכב
קונים רכב חדש? קבלו מבחן דרכים
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל
