מבחן: רוקדים עם פורשה 911 החדשה

הכביש מתפתל, הצלעות שלי נדחסות לתוך המושב ואני כבר לא יודע לאן לזרוק את המבט - אל הדרך המסולסלת שטסה לנו בין הגלגלים או אל מד כוחות ה-G שנותן המחשה מדעית גרפית של מה שהאיברים הפנימיים שלי מרגישים. פעם הם נמעכים שמאלה בלחץ נמוך ופעם נמעכים ימינה בלחץ גבוה וגורמים לי לטעום שוב מארוחת הבוקר. דפיקה חזקה על הבלמים סוגרת את העניין - זהו, צריך לעצור רגע כדי לנשום. פאק איזו מכונה.

עוד נחזור לעניין הנהיגה, אבל למרות שלא ממש צריך, נציג בפני קומץ הגולשים שבניכם שלא יודעים באיזו מכונית מדובר. זה הדור האחרון של פורשה 911 - מכונית הספורט ארוכת השושלת משטוטגארט. אינספור דורות היו לה וכעת אנחנו מניחים את הישבן בגלגול המודרני והעדכני ביותר שלה, ה-991. מאחר ויש לנו כל כך הרבה לספר לכם עליה, הרשו לנו לגשת ישר לעניינים מבלי לבזבז אף שורה מיותרת.

פורשה 911 החדשה נראית לא כמעט, אלא בדיוק כפי שמצפים שהיא תראה. זאת משום שמאז ייצורה של ה-911 המקורית בשנת 1963 ועד היום, שבע דורותיה לא הפסיקו לשכלל את הבסיס המוכר, את הנוסחה שפעלה כבר ברגע הראשון ואת המרקחת הזו שיצרה את אחת ממכוניות הספורט האייקוניות ביותר בעולם.

לא בכדי פורשה מתעקשים לשמור באדיקות על עקרונות הבסיס שלהם - הלקוחות מסביב לעולם פשוט מצביעים עם הארנקים ולא יודעים ממנה שובע. למעשה, בכל שנותיה, נרשמו מעט מאוד מהפכות, אם ניתן לקרוא לזה כך, כשעיקרן מסתכם במעבר למנוע מקורר נוזל בשנת 1998 (בוקסטר) עם דור ה-996, אל תיבות הילוכים כפולות מצמדים ב-997 וכעת, להיגוי מתוגבר חשמלית בדור האחרון (991 כאמור), אבל על כך נרחיב בהמשך.

חזרה אל העיצוב, אם לומר את האמת, אנחנו די משוגעים אחריה וחושבים שהיא נראית נהדר, למרות או בעצם בגלל הפרופורציות המשונות שלה. בדור האחרון גם החלק האחורי נראה טוב ואין בעצם המלצה להישאר בכיוון מבט חזיתי או מהפרופיל. מאלה, גם כיום, משתקף מראה הצפרדע המעוכה, מראה ה'חיפושית על'. אבל איזו חיפושית על. אחחח....

ה-911 החדשה נראית טוב מבפנים כמו שהיא נראית מבחוץ, אבל זה לא טריוויאלי כפי שניתן לחשוב. אם הצצתם פעם באופן מקצועי לתוך הקבינה, אפילו של הדור הקודם, תוכלו להבין עד כמה גדול השיפור. בדור הקודם למרבה ההפתעה המאכזבת, נושא האיכות לא תמיד היה בשיאו וגם העיצוב היה... בעצם לא היה.

בדור החדש פורשה כבר לא מניחים את עיפרון העיצוב מיד לאחר שלב מיקום המתגים, אלא ממש העניקו לקבינה הזו מוקדים להתגאות בהם. זה מתחיל עם מושבים נוחים מאוד (עם מיליון אפשרויות כוונון חשמליות), עם סידור מוצלח למתגים (הרבים) שמגיע מהפנמרה בעיקרו, עם חומרים מעולים וגם עם הקפדה של ממש על אופן הנחת הרכיבים בקבינה שלא ירעישו כשהנהג יבחר לקרוע לה ת'תחת גם על כבישים לא מושלמים בגרמניה.

מבט מעבר לכתף מגלה מושב אחורי נוסף כמקובל שם, אבל חוץ מתיק המסמכים, סליחה, האייפד, אי אפשר באמת להושיב שם בן אנוש. המושב קטן, דחוק ודחוס, משענת המושב הקדמי משיקה לבסיס המושב האחורי (מקום לרגליים כמובן שאין) וגם הגג המשתפל לאחור קובע שאם כבר עשיתם אוריגמי לנוסע שלכם ודחסתם אותו שם, כדאי גם שזה יקפל את הראש הצידה. תאי אחסון מוצאים פה ושם ואת התיק לחופשה באילת תשימו כרגיל מלפנים ב'חור' הזה שנמצא מתחת למכסה. באופן מעט מאכזב, את החלונות היא לא סוגרת בעצמה עם הנעילה ואין בה, גם לא כאופציה שקע USB במערכת השמע.

פעולת הלחיצה על הדוושה הימנית של ה-911 שניתנה לנו למבחן, הייתה לאחת הפעולות המהנות ביותר שעשינו על ארבעה גלגלים לאחרונה. 400 כ"ס דוחף מנוע ה-3.8 ליטר החדש שלה אל הגלגלים וממתיק את זה עם 44.8 ק"ג ב-5,600 סל"ד והוא עושה את זה דרך תיבת הילוכים PDK (אוטומטית כפולת מצמדים) מהירה כברק.

אותה לחיצה מציפה את האוחז בהגה לא רק בדחף משכר שבמבחן שלנו עצר את המדידות על 4.1 שניות (במצב ספורט פלוס) בהאצה מ-0 ל-100 קמ"ש ועל 3.1 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש, אלא גם בצליל אלוהי שבוקע מרבעיית המפלטים מאחור. פשוט היסטרי ותאווה לאוזניים. המנוע הזה, בגיבויה של תיבת ההילוכים, עושים כל מה שהנהג רוצה וחולם עליו. הכוח שם זמין בכל מצב ובכל מהירות ודי בליטוף של הדוושה הימנית כדי למרוח את האופק, להעלים מכוניות מהמראה המרכזית ולשנות אזור חיוג.

הנתונים המספריים האלה מצליחים בקושי רב לתאר את החוויה של הנהיגה במכונה הייחודית משטוטגארט. משום שהמנוע יושב למעשה מאחורי הסרן האחורי, כוח ההאצה גורם בעזרתו להצמדה טובה עוד יותר של הגלגלים האחוריים הרחבים ממילא וגם ללא עזרת בקרת המשיכה, כל עוד לא יוצרים פרובוקציה מכוונת, היא משגרת את עצמה קדימה בנחישות מרשימה.

גם אם לא נניח לרגע בצד את המנוע האחורי והעיצוב הצפרדעי, פורשה 911 תמיד, אבל תמיד נודעה בהגה המדהים שלה. זה היה לרף ולמופת עבור כל התעשייה כולה. הגה כמו של 911 היה רק ל-911 ועכשיו באו הירוקים והרסו לנו את זה.

אומרים שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות, אז כדי שנוכל לשמור על הכדור עוד קצת זמן מפני מזהמים שמקורם בתחבורה, פורשה נאלצו לוותר על ההגה ההידראולי המדהים שלהם ולעבור להגה מתוגבר חשמלית, אבל מדהים בפני עצמו. מהלך שכזה עלול בקלות להוות נקודת משבר שחורה בעבר ובעתיד של מכונית שכזו, אבל ההשלמה הציבורית על הנחיצות בו וגם על כך שהוא לא כזה גרוע כמו שניתן היה לצפות, עוזרים כמובן.

השלדה של ה-911 מדהימה, את זה אנחנו כבר יודעים והוספת עשרת הסנטימטרים לבסיס הגלגלים הפכה אותה לנשלטת ומדויקת הרבה יותר מבעבר - היא ממש חורצת את האספלט תוך כדי פניה ומרגישה דבוקה וצייתנית מאין כמוה. גם להגה אפשר לסלוח במידה. הוא מדויק מאוד, הכי מדויק שפגשנו עד כה עם תגבור חשמלי, התחושה בו אמנם לא מדהימה, אבל גבוהה מאוד והוא מהיר מאוד ובעל משקל הולם, אז תלונות של ממש, לא תשמעו כאן היום. בואו נאמר, שזה לא מה שיעצור אותנו מלקנות אחת כזו, הם היה לנו בכיס את הסכום שתקראו בפסקה הבאה.

אכלת? שבעת? עכשיו תשלם. כן, וכמו שאפשר לדמיין, גם לתענוג הזה יש חשבון שמן ותפוח. אליו תגיעו כמובן אחרי שישבתם איזה חודש על ספר האופציות וסימנתם V על כל מני שטויות שנמצאות מסביב לנהיגה - צבע תפירת המושבים, מערכות עזר, טכנולוגיה ו... הכל. חוץ משקע USB. גרסת קררה S שניתנה לנו למבחן מתחילה אמנם בטיפטיפה מעל מיליון שקל, אבל עם התוספות שבה, שכמובן איש לא ירצה אותה בלעדיהן, תשלמו כבר 1.3 מיליון שקל. נו, שאלה תהיינה הצרות שלנו.

הדור החדש של ה-911 כיפי לנהיגה ברמות אחרות לגמרי ממה ש-99 אחוזים מכלל הציבור בישראל מכיר או חווה וצריך להיות ממש נכה רגשית כדי לטרוק לה את הדלת ולהיפרד ממנה בסוף היום בלי תחושה של צביטה בלב. כי מה לעשות, זו פורשה 911 ואתה יודע שזו פורשה 911 כשבסוף יום הנהיגה, אתה גמור, מותש, מפורק לחתיכות, מת למקלחת חמה ולעוף לישון, אבל עם חיוך מרוח על הפנים.

עוד על פורשה בוואלה! רכב

קונים רכב חדש? קודם תקראו מבחני דרכים

"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל