מבחן בזול: סוזוקי ספלאש ידנית

סוזוקי ספלאש היא מכונית שנופלת בין הכיסאות. נטולת הגדרה קלאסית; לא בדיוק מיני, לא קולעת בול למשבצת סופר-מיני, קצרה כדי להיות מיקרוואן אמיתי וצעירה בגילה להתגאות במיתוג חזק אפילו תחת הכיתוב הדינאמי "ספלאש". אז לאן חתרו ממציאיה עם הרעיון? ייתכן שתשובה היא בזהות כלאיים: סוזוקי אורבאנית שמתברגת בין כלי-רכב בסגנונה של קיה סול לשברולט סוניק, אבל עם הנחיות קצת שונות למשתמש.

הספלאש היא עולה חדשה לישראל. שלוש שנים פלוס. היצרנית הציגה רכב סדרתי בשנת 2008 בשיתוף אופל שפתחה ממנה את התאומה אגילה, ומאז היא מיוצרת כמחליפה לסוזוקי וואגון R בהודו ובהונגריה. לאחרונה, בקיץ 2012, היא קיבלה מתיחת פנים חלקית כדי להאריך את חייה כפי שנהוג לחולל בין הדורות. אולם גולת הכותרת עבור השוק הישראלי, היא התאמת המנוע אל תיבה ידנית בדיוק כפי שמותקן אצל האחות הפופולארית סוזוקי סוויפט החדשה.

חלק מהותי לא פחות נוגע לכיס שלנו. הספלאש מתומחרת באופן אטרקטיבי ב-70 אלף שקלים - מאוכלסת בקבוצה משגשגת וממשיכה להתפתח על רקע ערנות גבוהה בקרב קהל צעיר צמא לחלופות זולות. כל שנותר לבדוק הוא, אילו יתרונות היא מביאה לסגמנט החשוב ואם היא באמת יכולה לשכנע לקחת אותה הבייתה.

במבט ראשון, קשה לאמוד את ההבדלים בין הספלאש המרועננת לעומת הדגם שלפני מתיחת הפנים. הפערים ניכרים רק בבדיקה מדוקדקת של החלק הקדמי, שם מגלים פגוש עם עיצוב מושך וספורטיבי, יחידות תאורה שעוצבו וקיבלו זווית מרוחה לאחור, מכסה מנוע קצת אחר ו.. זהו. בעכוז, הסיפור די דומה. אין מחלוקת שהיא לוקחת קצת מכל אחת מהמשפחה, אולם שואבת הרבה יותר השראה מאלטו וסוויפט.

גם בחלל הפנים לא תמצאו לנגד עיניכם הרבה חידושים, למעט ריפודים מעט יותר נעימים למגע בגוף המושבים. רמת המפרט של הספלאש הידנית בסיסית מטבעה, אבל עונה על רוב הצרכים החיוניים: בקרת שמע עם שליטה מגלגל ההגה, חלונות חשמל, מראות חשמל עם הפשרת אדים, מחשב דרך, מזגן ועוד. לא תחושו כאן בחסרונות על אף היותה מכונית "מוזלת".

ואולם, ההיבט החשוב ביותר בקבינה של הסוויפט בא לידי ביטוי בהנדסת האנוש ותחושת המרחבים בין השורות. מחד, סוזוקי תכננה את הספלאש על בסיס גלגלים קטן מזה של הסוויפט (2.36 מ'), מה שמבטיח שהנוסעים מאחור יאלצו להצטופף משהו, שכן מרווח שופע אינו ברפטואר - במיוחד באגף המרפקים והישבן (בסיס קצר). יתרה מזאת, תא המטען שלה סמלי ומוגבל: 178 ל' ועד 573 ל' בקיפול השורה השנייה, ולא ברור מדוע וויתרו על תא כפפות בגודל מלא והשתמשו (גם) בתא אחסון פתוח ומיותר שהפריטים ממנו עפים בכל סיבוב.

מאידך, יש כאן ממד של התחשבנות בסעיף הגובה, העומד על 1.60 מ'. במקום לקמט את הנוסעים, להצר את כושר ההובלה, היא מאפשרת העמסת ארבעה אנשים מעל הממוצע ולהותיר ליושבים בחלק הקדמי הרבה שטח לפעול בו. תנוחת הנהיגה הגבוהה והפיקוד על הבקרה הראשית מעניקים לה כמה נקודות שמנות במבחן, ובשילוב שדה ראייה מעולה היא מקנה תחושה של מכונית משפחתית גדולה שמתמרנת בין סמטאות הערים במהירות של עכבר.

החיבור של הספלאש בין תיבת חמישה הילוכים ידנית למנוע הבנזין הקטן, מחלץ מליבה תוצאות יעילות שלא תאכזבנה בכבישים הישראלים. היחידה הקומפקטית לה 1.2 ל' עם 93 כ"ס דוחפת את הספלאש השדופה על טון וקצת בזריזות מפתיעה, ואפילו בנחישות של ממש לעתים.

המנוע מרגיש חי, אבל לא בועט (אין טורבו). הוא בעל זמינות כוח ורצון להמשיך במעלה הטורים, וזה מפיק 12 קג"מ ב-4,000 סל"ד משם הוא מטפס אל הטווח ממנו היא צוברת עוצמה ומפתחת תאוצה לינארית, עד לגבול מנתק ההצתה אחרי 6,000 סל"ד. מעמידה במקום בכל אופן, התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת במדידות שלקחנו כ-12.8 שניות, ומ-80 ל-120 קמ"ש בהילוך שלישי 12 שניות. כמעט זהים לנתוני היצרן.

המרכיב לשמו התכנסנו, הגיר הידני, הוא זה שגם מדרבן את הנהג לדחוף אותה בכל הזדמנות (וגם שאון המנוע אחרי שחוצים 5,000 סל"ד). יחסי העברה בתיבה אמנם ארוכים וכן עשויים לפגום במומנטום במעלה בית אורן, אבל מהלך הבורר קצר, השילוב מדליק, ולא צריך לעבוד בפרך עם המצמד. פשוט, קל ונעים לנהוג בה - וגם עושה חשק בזכות מיקום הידית הגבוה והמרכזי.

צריכת הדלק של הספלאש הידנית ממקמת אותה בפסגת פלח המכוניות החסכוניות ביותר בענף הרכב המקומי. בנסיעות בינעירוניות, חיפה-ת"א וחזור, היא מאמתת ממוצע ריאלי של כ-18 ק"מ לליטר. בנסיעה יום יומית, בתוך הפקקים, היא גם לא מחסלת מכלים בת"א הצפופה ומסיימת עם נתון שנע בין 16 ל-15.8 ק"מ לליטר.

מרכז הכובד של הספלאש (לאור גובהה) לא משפיע על היציבות או מטיל חרדה על היושבים, כפי שחוששים בתחילת הנסיעה. בכבישים מפותלים היא מפקידה בידי הנהג מכונית משפחתית "יציבה" על גלגליה, בטוחה, עם יכולת בלימה חזקה וריסון יעיל בהעברות משקל בין הקצוות. אפילו גלגל הגה חשמלי ומסרס לא מקלקל הרבה.

עוד התגלות חיובית בספלאש הידנית, היא נוחות הנסיעה. מהלך מתלה ארוך ובולמים בעלי שיכוך רך מתגמלים בנסיעה די רהוטה על כבישים משובשים, ומעבר על בקעים מטלטלים גם הם מרוסנים היטב. עושה רושם שבמהירות שיוט ב-110 קמ"ש, היכולת לשמור על נועם בתא הנוסעים ולבודד את עבודת המתלים מהקבינה רציפה באותה רמה בה היא מטפלת בליקויים במהירות נמוכה. במובן הזה, הספלאש כמעט גוברת על הסוויפט בסעיף הנוחות, ומפגינה התבגרות מסוימת לאחר מתיחת הפנים באיכות הכללית ובהתייחסות הבשלה כלפי הנוסעים.

סוזוקי ספלאש היא חבילה משתלמת כנגד התפשרות מעטה מאוד ביחס לשקל. מכונית עירונית קטנה ונבונה עם מרחבים, אבזור נדיב ביחס למצוי בקטגוריה וכן נוחות מספקת. סייג אחד משחיר קלות את המחמאות, וזה נוגע לנפחו המצומק של תא המטען.

בקרב מכוניות ה"תקציב", לספלאש יתרונות מעשיים בתחום היכולת המנועית שם היא מצטיינת ביחידה ששה אלי סל"ד, נמרצת ושובבה ועם תיבת הילוכים שלא תעשה לכם חיים קשים, כשבנוסף לכל אלה תסכם נסיעה משולבת עם צריכת דלק צנועה ובטיחות גבוהה (כולל שש כריות אוויר, ארבעה כוכבי ריסוק ב-2008).

המחיר עומד על 70 אלף שקלים, ומלבד היותה תחרותית בקבוצתה, כאן המקום לציין את המרחק מהדגם האוטומטי שעומד על 20 אלף שקלים. המרווח הזה עלול היה להיות "דיל ברייקר" אם תיבת ההילוכים הידנית הייתה מאכזבת אלא שההפך הוא הנכון: תנו צ'אנס לדגם הידני, ותחשפו אל אחת התמורות הטובות בטווח המחירים שנושק ל-70 אלף שקלים.

קונים רכב חדש? קודם כדאי לקרוא מבחני דרכים
סוזוקי בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל