סיאט לאון החדשה במבחן דרכים

מפגש עם הדור השלישי של סיאט לאון, שב ומעלה את השאלה האם היא התעצבה לחלופה איכותית מול המשפחתיות הדומיננטיות .מאז 2002, מנסים מיטב המוחות בסיאט לרקוח את הנוסחה הכלכלית שתעניק לנהג תמורה הולמת בעד כספו כדי שזה ישקול לפחות, לעבור לדיאלוג בספרדית ולא ימהר לחבק את החברה האם או לערוק לשורות קווי המזרח הרחוק.

הלאון היא המכונית השלישית של סיאט בסדרת השקות, במסגרתן היא חנכה את מיי (מיני), טולדו (תת-משפחתית סדאן) והאיביזה המחודשת – המכונית הנמכרת ביותר של המותג בארץ ובעולם. אפשר למנות גם את המיניוואנית אלהמברה בחבורה הלטינית הזו, אולם היא וותיקה ולמעשה עולה חדשה רק לחופי ישראל.

סיאט, מיום סיפוחה לקונצרן מתומחרת איפשהו דרומית לסקודה, ומציעה מכוניות עממיות וחצופות עם קריצה ספורטיבית. הלאון הקודמת, למרות קבלת פנים מעט צוננת הצליחה להיות די מדליקה אפילו עם מנוע קטנצ'יק, תיבה ידנית ותא נוסעים שאיכותו הייתה שנויה במחלוקת. אבל בסך הכול - לצד המחמאות, נותרה תחושה חמצמצה שהתגמול בעד השקל לא תאם את המוצר בחלק מהגרסאות שנמכרו כאן.

עם תבנית חדשה, טכנולוגיות מעודכנות, ותמונה חיצונית סולידית, יצאנו למבחן על סיאט לאון 1.2 ל' רובוטית. האם הפעם נכונה לה הצלחה על רקע התבססות המותג בארץ?

כשמביטים על הלאון בפעם הראשונה, אז כן, היא נראית כמו איביזה שמנה ושבעה וזה קצת מאכזב. הפרונט שובט כמעט במלואו, גם קשתות הגלגלים וקו המותניים, השבכה, ורק העכוז זכה לטיפול יותר נקודתי, בפרט בבתי התאורה שמבדילים אותה מהסופר מיני. התוצאה הסופית? מייתרת השוואות אל הדור הקודם שייזכר כעצם בולט במיוחד על הכביש.

בין אם העיצוב "קליט" ובין אם לא, העיבוד הספרדי החדש מתעכל בקלות\ ודי מהר מבינים שמאחרי התמונה הכוללת הושקעו משאבים שהופנו לקיצור הסרחים, כיסוח 100 קילו ממשקלה וריווח תא הנוסעים. שימוש בפלטפורמה מודולוארית (MQB) מקנה למהנדסים הרבה חופש על סולם המספרים, והלאון 3 יוצאת נשכרת עם מידות קצרות מבחוץ וקבינה בעלת בסיס גלגלים גדול יותר (ב-6 ס"מ) הבא לידי ביטוי במרווח רגליים, ראשים ומרפקים משופר. מעבר לכך, יחד עם עוד שני מרכבים (קופה וסטיישן) בגדלים שונים, היא יכולה לפנות למגוון גדול הרבה יותר של לקוחות.

כשנכנסים אל חלל הפנים, מייד מופתעים לטובה; לא עוד פלסטיקה רופפת וספרטנית, חסרת השראה ואפרורית, אלא עיצוב נעים לעין וקריא, הנדסת אנוש פונקציונאלית וטבעית, תפריטים ברורים וגדולים, צג מגע נגיש לכל הדיוט, ואפשרויות שליטה קלילות על מערכות הפנים (אקלים, בידור, טלפון נייד וכו'), כולל פיקוד מגלגל ההגה על הטלפון הנייד ובקרת השיוט. בקיצור, שינוי מקצה לקצה.

גרסת המבחן שניתנה לנו היא ברמת 'סטייל', ולמעשה היא מחסירה פריטים קוסמטיים (בעיקר) שלטעמנו לא תרגישו בהיעדרם, כך שאפשר תמיד לבדוק בכפוף למחיר אם שווה לשדרג: 8 רמקולים, תאורת רגליים, מנופים מגלגל ההגה, מושבי עור, כיוון גב תחתון ועוד – את כל אלה תקבלו ברמת FR. חלון הגג המצורף למכונית הוא רק במסגרת 'חבילת השקה', חשוב להדגיש.

החלק השני, נוגע לאיכות המשטחים המכסים את מרחב המחייה. אלה, אם לשפוט ביחס לדור השני, פשוט בליגה אחרת. סיאט, במהלך מחויב, נפטרה מאותם חומרי יציקה נחותים שהותירו רושם זול: הכול מתיישב ומוברג במקומו ועשוי תרכובות עמוקות וגמישות. אלה בהחלט ביצעו קפיצת מדרגה בהשוואה אל מאפיינים "תת-עממיים" שארזו את הלאון היוצאת.

בנוסף לכך, זו הפעם הראשונה שאנו בוחנים את גרסת ה-5 דלתות (בחו"ל הושקה גרסת ה-SC קופה). כמצופה ממרכבים אלה, הלאון הקומפקטית מותאמת לחמישה נוסעים ממוצעי גובה, וקל להיכנס ולצאת ממנה. המושבים הקדמיים מעניקים תמיכה טובה, גם מהמסעד, מרווח הברכיים מעולה, ומאחור ישבו שלושה בטמפרטורה צוננת הודות לפתחי המיזוג הנפרדים. תא המטען מציע עוד 40 ל' ותופח אל 380 ל' שימושיים (גלגל חלופי קטן), וסף הטעינה נוח ואינו מגביל הטענת ציוד.

ללאון חמישה מנועים בהיצע, אבל רק שלושה מהם משרתים בישראל: 1.2 ל', 1.4 ל' ו-1.8 ל' – כולם לוגמי בנזין מוגדשים כשהבכיר מפיק 180 כ"ס. מכונית המבחן מצוידת במנוע TSI וותיק וסדרתי של הקונצרן, כשלזה 105 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-17.8 קג"מ המושגים ב-1,400 סל"ד. החיבור הוא לתיבת הילוכים רובוטית DSG כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה (אופציה: גיר ידני 6 הילוכים).

אם עד לפני כמה שנים, קשה היה לשכנע אותנו שמנוע טורבו פצפון עדיף על פני אלף שש מאות סמ"ק טיפוסי, הרי שהתשובה המוחצת באה בדמותם של מנועי ה-TSI, ולאחריהם עשו כך רנו, פורד אופל וכו' – כל אחת בנוסח שלה. לראייה, חטיבת הכוח של הלאון מפיקה ביצועים טובים, ולמרות כל הטירוניות כלפי תיבות ה-DSG, אין ספק שהשידוך ביניהם שוב מוכיח את עצמו כמרשים, רגוע ואפילו על גבול הספורטיבי כשמבקשים זמינות כוח בתפעול הידני.

מעמידה, הלאון לא צריכה יותר מ-10 שניות כדי להגיע ל-100 קמ"ש, ואת השיוט בטווח זה היא מבצעת כשהמחט מנשקת 2,100 סל"ד על רקע שקט מופתי בתא הנוסעים. גם תאוצות ביניים אינן מחייבות רמיסה של המצערת, שכן תיבת ה-DSG מורידה שני הילוכים במהירות מסחררת והנה, עקפתם את המשאית שחסמה לכם את שדה הראייה מזה רבע שעה.

במעלה הגלבוע, תחת עומסים, מגיעים 105 הסוסים שלה לניצול מרבי, והיא אמנם לא מתקשה לטפס את הכבישים המפותלים, אך היא משדרת סימנים שהגענו איתה לקצה, ומוטב להסתפק בזה. באופן ישיר, צריכת הדלק צונחת לאיזור ה-10 ק"מ לליטר (הממוצע כ-12.6 ק"מ לליטר), אבל גם נתון זה, כלשעצמו, אינו רע בכלל בהתחשב בנסיבות.

תנוחת הנהיגה בלאון תגרום לכם להרגיש דרוכים ומוכנים לכל מצב על הכביש. אפשרויות כיוון מושב וגלגל הגה (עומק ומרחק) תופרות התמקמות אידאלית ומהירה לכל בן אנוש בעל פרופורציות ממוצעות, ועם קוטרו הקטן של ההגה בידיים, אפשר להתחיל לתקוף פניות ולבדוק מה מתחולל מתחת לגלגלים כשהעסק מתחיל להתעקם.

אז הנה משהו שכולם כבר יודעים: סיאט יודעת לייצר מכוניות מהנות לנהיגה. אבל הלאון הזו, איך נאמר - נסוגה מעט, וייתכן כי לוותיקי הסדרה הפידבק אינו הדבר אליו פיללו לעומת גרסאות ספורטיביות למחצה, דוגמת ה-160 כ"ס TSI הידנית הקודמת. זה לא שהיא משעממת או מנומנמת, שכן ההיגוי חד דיו, הבלמים נושכים היטב, והשלדה מקרינה שעם מנוע חזק ומתלים קשיחים, מהדורות ה'קופרה' המסורתיות לא תאכזבנה. אולם בגרסה ה"משפחתית" שהתייצבה למבחן, היא משאירה את האקשן על אש קטנה והאמת היא, שזה די והותר ביחס לביצועיו של המנוע והדרישות המקומיות.

פשרה קטנה, אפשר למצוא בכושר השיכוך. בכבישים מהירים, 4, 2 או 6, היא נטועה בכביש ושומרת על שיוט נינוח, מרחפת ורהוטה, אבל באזורים שסלילתם פחות סלחנית היא חושפת חולשה קלה לשיבושים פולשניים ולעתים מקפצת בחוסר נינוחות מעל שברים וצלקות. גם "באמפים" היא לא מקבלת בהבנה, אבל צולחת אותם בסדר גמור. בשורה תחתונה, הלאון היא מכונית נוחה יחסית בסגמנט הקומפקטיות, ונסיעות ממושכות במחיצתה חולפות כהרף עין ללא חבטות מוגזמות, גם אם הרכב עמוס באנשים ומטען.

סיאט קידמה את הלאון החדשה במקביל אל הקו המשפחתי, ולכן והיא חולקת יותר מדמיון קל לאיביזה. במבט מקיף, היא עושה את כל מה שאפשר לבקש ממנה בצורה הרבה יותר מיומנת, מוקפדת ואיכותית וזה ניכר בכל פן באישיותה; השיפורים שחלו בה מתחילים אולי בעיצוב חיצוני מאופק, יש יגידו שמרני - ושלא יקלע לאניני הטעם. אבל איפה שחשוב - עמוק בקרביים, היא משיבה לנהג עם ריבית כפולה בזכות בידוד מצוין, יחידת הנעה מהוקצעת ותא נוסעים נעים לשהייה.

המחירים ללאון החדשה מתחילים ב-114 אלף שקלים לגרסה ידנית, ועד 160 אלף שקלים ל-1.8 ל' הרובוטית. מעל גרסת הבסיס, שוכנת המכונית שנבחנה היום כשלזו תג מחיר של 124 אלף שקלים. בסיכום ימי המבחן, עולה כי ללאון TSI 1.2 מקבץ תכונות תחרותיות בקטגוריה (פורד פוקוס, אופל אסטרה, יונדאי i30 וכו') שיסייעו לה להגיע לשיעורי מכירות מכובדים כפי שהיה בעבר. בתמורה למחיר המוצע, אפשר לומר שזו עסקה שתמצא לא מעט קליינטים ונאמני מותג, במיוחד כשמביטים אחורה על המגרעות של הדגם הקודם ואומדים את היקף השינויים שנעשו בה.

סיאט לאון - משפחתית ספורטיבית במחיר של משפחתית רגילה