נהיגה ראשונה: סקודה ראפיד ספייסבאק

אם היינו נדרשים לבחור באחת מסיסמאות השיווק הנפוצות והשגורות ביותר מצד יצרניות כלי הרכב החדשים, הרי זו הייתה "לחשוב מחוץ לקופסא". התחרות העצומה בעולם הרכב גרמה לאותן יצרניות לנסות לא רק ולהתחרות בפלחים הקיימים המוגדרים לגמרי, אלא לסטות לצד, למצוא נישה שעוד לא הומצאה ולהמציא שם מוצר חדש שעונה לצורך שאולי עוד לא הוגדר.

מסובך? ובכן, לא ממש, אך מבלי שנעביר אתכם קורס מזורז בשיווק, נספר לכם שלמרות ההצהרות על חשיבה מחוץ לקופסא, לרוב, כל מה שנקבל תהיה קופסא חדשה על גלגלים, כי בסופו של יום, המיינסטרים, כלומר רובכם, הוא זה שמייצר את הכסף.

זו לא הייתה כמובן הפתעה עבורנו לשמוע את אנשי סקודה מספרים על הראפיד ספייסבאק החדשה באירוע השקתה, כי גם הם עלו על עגלת החשיבה מחוץ לקופסה ו... תאתדאם! זה מה שיצא. ראפיד, עם זנב קצוץ ומעוגל שמנסה להראות כמו האצ'בק גדולה (גדולה בהרבה מהגולף למשל), מדגדגת את ההופעה הסטיישנית ומנסה להראות צעירה. על כבישי וורונה שבאיטליה נהגנו בה לראשונה.

דגמי הראפיד של סקודה נוצרו עם יעוד ברור - לפנות לרמה סוציו אקונומית נמוכה במעט מזו של צרכני האוקטביה, בעזרת מחיר נמוך יותר, אך מנגד, לא לתת לאלה תחושה של התפשרות גדולה מדי בתמורה לכספם. ובאמת, כשמביטים בראפיד ובמיוחד בגרסת הספייסבאק החדשה היא לא נראית זולה או עניה. היא אמנם לא נועזת בעיצובה או תגרום לסיבוב ראשים, אבל משעממת מדי היא לא.

גם כשמגיעים למידות, מגלים שהספייסבאק אמנם קצרה יותר מגרסת הסדאן, אבל עדיין מדובר במכונית גדולה יחסית עם 430 ס"מ לאורך, 170 ס"מ לרוחב ו-145.9 ס"מ לגובה. כפי שהערנו במבחן לגרסת הסדאן, גם הספייסבאק נראית כמו גיבוב של קמטים וקימורים שלא נראים שייכים כל כך זה לזה ובעיקר לא יוצרים את ההרמוניה המתבקשת מתכנון רכב משפחתי. אולם באירוע ההשקה, נכחה גרסה אחת אדמונית עם גג פנוראמי ענקי וסיומת שחורה לחלון האחורי שאיכשהו, הצליחו להראות טוב. כמעט טוב מאוד אפילו. רק שהסיכוי קלוש שבשוק הליסינג הישראלי תראו אותה או את חישוקי ה-17 אינץ' היקרים שלה.

המעבר לתא הנוסעים של הראפיד ספייסבאק חושף קבינה זהה לחלוטין לזו של גרסת הסדאן, מלבד שינוי אחד - מהנדסי סקודה התעשתו ותיקנו את טעות העבר והתקינו בדלת הנהג בקר שליטה על כל החלונות החשמליים ברכב ולא רק לאלה הקדמיים. גאוני לא? בכל מקרה, את תא הנוסעים של הראפיד הזו כדאי להתחיל לסקור מתא המטען. פתיחה מלאה יחד עם החלון האחורי הופכת את 415 הליטרים שלו ליעילים מאוד, עם יכולת לנצל ולהגיע לכל אחד מהם. כאשר משכיבים את משענת המושבים האחוריים, ניתן ליצור שטח הטענה שטוח וגדול שמגיע עד לכדי נפח של 1,380 ליטרים.

מעבר אל שורת המושבים האמצעית מגלה מושב אחורי מרווח למדי בכל הקשור לסביבת הברכיים והראש. בסקודה לא רצו שהלקוחות ירגישו דחוקים מדי ביחס לאוקטביה המרווחת ולכן גם כאן, למרות בסיס גלגלים של 260 ס"מ, יש מספיק מקום לשני מבוגרים גבוהים. ממד הרוחב לעומת זאת, נדיב קצת פחות וקשה לראות שם שלושה מבוגרים נדחסים או שלושה מושבי תינוקות, אבל כבר ראינו מה אנשים מסוגלים להשיג עם מעט תושייה.

השורה הקדמית בראפיד היא למעשה המרשימה פחות ברכב זה. דווקא שם עולה התחושה הבסיסית והחסכנית משהו. העיצוב אמנם נראה טוב וגם התחושה מוצקה ועמידה, אבל חומרי הדיפון שעוטפים את הדשבורד שייכים לזן הקשיח שעדיף לראות ולא לגעת בו - ככה זה, הכסף צריך להיחסך מאיפשהו. בהמשך לכך, גם בדגם הספייסבאק לא מצאנו בקלות ובמהירות את תנוחת הנהיגה האידיאלית ובמהלך כמעט כל נסיעת ההתרשמות בה, ניסינו לשפר את הפוזיציה ללא הצלחה יתרה. בסוף התפשרנו על הכי קרוב שניתן לאופטימלי, רק שברך ימין באופן קבוע התחככה בבסיס הדשבורד.

לזכותה של הראפיד יש לציין כי היא מגיעה עם רף בטיחות גבוה שמציע 6 כריות אוויר ואת כל הבקרות האלקטרוניות המתבקשות לבטיחות וגם במבחני הריסוק של ארגון הבטיחות האירופי היא השיגה ציון של 5 כוכבים, גם בדגם הספייסבאק.

סקודה ראפיד ספייסבאק תוצע אצלנו עם שני מנועי הבנזין TSI המוכרים היטב מקונצרן פולקסווגן. הראשון הוא אותו מנוע 1.2 ליטר טורבו שמפיק 105 כ"ס ב-5,000 סל"ד וכן 17.8 קג"מ בכל התחום שבין 1,550 ל-4,100 סל"ד. המנוע השני הוא מנוע ה-1.4 ליטר טורבו שמפיק 120 כ"ס ב-5,000 סל"ד וכן 20.3 קג"מ בתחום שבין 1,500 ל-4,000 סל"ד.

כדי להבין את המשמעות של המספרים האלה ובמיוחד תחומי הסל"ד הרחבים של המומנט, צריך פשוט לנהוג. שני המנועים מציעים גמישות כל כך טובה, שאין להם בעיה לבלות יום שלם בנסיעה רגועה כשמחט הסל"ד כלל לא חוצה את קו ה-1,500 סל"ד. הכוח שם מושג בקלות ובעיקר בחרישיות והיכולת הזו גורמת למנועים אלה להיות גם חסכוניים למדי.

עם זאת, בניגוד למנועים קטנים אחרים, צמד לוגמי הבנזין האלה יודעים גם לשנות את עורם ולהפוך לנמרצים יותר, ככל שמעמיקים את הלחץ על דוושת הדלק כאילו היו מנועים בעלי נפח גדול בהרבה. זה כמובן יהפוך אותם לצמאים בהתאם, אבל גם למהירים יותר. התגובה הראשונית ללחיצה על דוושת הדלק אינה חדה, כאילו מחשב המנוע תוהה עם ההאצה באמת נחוצה, אבל שניה אחת אח"כ, כבר ישנה התקדמות מהירה קדימה, כשגרסת ה-1.4 מרגישה כמובן זריזה יותר.

למרות כל האמור, אין בראפיד כל חדוות נהיגה או תחושה צעירה ספורטיבית. זה לגמרי לא העניין כאן, ממש כפי שגילינו לאחר נהיגה בגרסת הסדאן. שיקול היעילות והחיסכון מטה את המאזניים בצורה מוחשית מאוד כאשר כל מערכות הרכב מכוונות לעבר זה. ההגה האלקטרו-מכאני לא חד או תחושתי באופן חריג, משקלו קל וככל שנפנים אותו יותר לפניה, הוא מגלה התנגדות גוברת לסיבובו - זה לא נעים כל כך וגם לפעמים מרגיז. גם המתלים מנסים לתת מענה לנוחות (למרות החישוקים הגדולים ודופן הצמיג הנמוכה) ופחות לתמיכת המרכב בפניות חדו ואו מהירות. הראפיד ספייסבאק היא מכונית יציבה מאוד ובטוחה והיא אולי לא תגרום לכם להרגיש ספורטיביים, אבל גם לא תפתה אתכם להסתבך בצרות מיותרות.

אם אתם נמנים בין כ-70 אחוזים מצרכני הרכב בישראל שמאמינים שמכונית היא בסך הכל קופסא שנוסעים בה מכאן לשם ורצוי שהיא תגיע בעסקת ליסינג ממקום העבודה (כדי שלא תצטרכו חלילה לחזק אותה), הרי שגם הסקודה ראפיד ספייסבאק יכולה להיכנס מעכשיו אל רשימת ה"יאללה תבחר מכונית לשלוש השנים הבאות בליסינג".

מאחר וצריכת הדלק הנמוכה גם לא ממש מעניינת כשהדלק על חשבון העבודה, תמצאו מנועים מוגדשים שמזיזים אותה מהר ויעיל ממרבית המנועים האטמוספריים של המתחרות, תיבת הילוכים כפולת מצמדים (או ידנית אם בא לכם להתפרע), תא מטען שימושי שיכיל לפחות שתי עגלות תינוקות, מושב אחורי שיתאים לשני סלקלים פלוס קצת וגם בטיחות גבוהה. אלו תכונותיה העיקריות לטובה. בצד השני, תמצאו חומר בסיסי בתא הנוסעים, עיצוב חיצוני פושר שאפילו לא מנסה ליישר קו עם המתחרות מיפן ונסיעה רגועה שחוצה לעתים את גבול השעמום. המחיר הרשמי טרם נקבע או לפחות נמסר לנו, אך ספק אם זה יהיה יקר יותר ממחירה של הראפיד סדאן. אין שום סיבה לכך.

סקודה אוקטביה החדשה במבחן דרכים
עוד על סקודה בוואלה! רכב