רגעי קסם כאלה הם הסיבה העיקרית שבגללה אני אוהב את עולם ה-4X4; רגעים נדירים בהם אני מתנתק מהציוויליזציה, שוכח את לחצי היום-יום וחי לרגע, רק את הרגע. אני מכיר היטב את המקום ההוא בנחל א?לות, יודע לסדר את המחצלת כך שהגוף העייף יתרגע על אבני החצץ הדקות, והראש יישען על קימורי הסלע. אני מרתיח קפה חזק לדורית ולעצמי, מתבונן בענפי הא?ל?ה הכבירים, סופר עננים ונרגע, לרגעים יקרים מפז.
אל הא?ל?ה האטלנטית 'שלנו' אי אפשר להגיע עם קרוסאובר עירוני; כדי להגיע לשם צריך רכב שטח אמיתי, כזה שלא מפחד מטיפוסים תלולים ומוצלבים, אחד שיודע לזחול על סלעים, ולחזור אל הכביש בחתיכה אחת. נחל א?לות אינו מקום לג'יפונים מעודנים אבל הצ'ירוקי החדש הביא אותנו לח?לקת אלוהים הקטנה שלנו, והחזיר אותנו בשלום לכביש 171.
מאיפה אתה מגיע, צ'יף?
בימים לפני מבחן הדרכים הייתי די מבואס מעיצוב הצ'ירוקי החדש. בתמונות הוא נראה רחוק מ-Jeep, בצורה מקוממת. למעט שבעת חריצי הגריל בחרטום, שום דבר בעיצובו אינו קשור במותג האייקוני, ובצ'ירוקי אותו אהבתי שנים רבות. הצ'ירוקי החדש נראה מאחור כמו ספורטאז', פנסיו הקדמיים דקיקים ומכווצים בחשדנות... אני כבר לא מייחל לקווים הרבועים של הדור הראשון אבל בכל זאת, איפה ערכי המותג והמראה המשפחתי, של רכב השטח הידוע ביותר בעולם?
יכולתי להאשים את הגלובליזציה והפשרת הקרחונים אבל אני מבין שהעולם של היום, פועל אחרת. הפלטפורמה של צ'ירוקי החדש מגיעה מקונצרן פיאט, שרכש לאחרונה את קרייזלר. זו פלטפורמה מוארכת של אלפא רומיאו ג'ולייטה (!!!) ושיתוף המשאבים בין יצרנים שונים, מוריד את עלויות הפיתוח.
אז יש לנו אייקון אמריקני הנראה כמו רכב קוריאני, מבוסס על תשתית איטלקית ומיטלטל בנקיקי הנגב... תהרגו אותי אם זה לא מתכון לסכיזופרניה חמורה! מנהלי קרייזלר הפעילו שיקול דעת מסחרי והחליטו להציג Jeep חדש, שייפנה לקהל חדש ורחב יותר. קהל שאינו מוכן להיטלטל ברנגלר קשוח, אין לו תקציב לגרנד צ'ירוקי, והוא רוצהJeep הנראה כמו קרוסאובר, אבל מסוגל לרדת לשטח רציני.
מרוב מגמות סותרות, איני יודע למצ?ב במדויק את הצ'ירוקי; הוא לא 'סתם' קרוסאובר, כי יש לו יכולות שטח מרשימות ביותר. אבל הוא גם לא רכב שטח אמיתי, כי המרכב שלו נמוך ופגיע מדי. צ'ירוקי 2014 עולה בישראל 320-270 אלף שקל אבל הוא לא פרימיום ברמה של 3X או 5Q, ובתוספת 30 אלף שקל כבר אפשר לקנות לנד קרוזר... החלטתי להפסיק לחשוב, ולצאת לשטח. בחלוף הקילומטרים, תגיע התובנה.
מעוף הנץ אל הדרום
הסתייגותי מהעיצוב עשויה להיות בעיה אישית שלי, ואולי דווקא תאהבו את מראה הצ'ירוקי החדש? בעולם מוצעות גרסאות מוזלות של צ'ירוקי, עם מנועי בנזין 2.4 ליטר או אפילו דיזל חסכוני. אצלנו תקבלו אותו רק עם מנוע פנטהסטאר 6V 3.4 ליטר, 271 כ"ס ותיבת 9-הילוכים חדשנית. צ'ירוקי Longitude עולה 269,900 ¤, Limited מפואר עולה 319,900 ¤, וגרסת השטח הקשוחה אותה לקחנו למבחן היא Trailhawk העולה 309,900 שקלים.
תא הנוסעים של הצ'ירוקי מפואר ומאובזר מאוד, גדוש במסכי מגע וצגים צבעוניים. הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, למרות באגים קטנים לדוגמא, שעוני דלק וחום מנוע קטנים וקשים לקריאה. תנוחת הישיבה טובה אבל קורת הגג נמוכה, ומחייבת להרכין ראש בכל כניסה למושב הנהג. שדה הראיה אינו מושלם, קורות הגג ומכסה המנוע מותירים הרבה שטח מת. רמת האבזור כוללת גג שמש ענק, ומושב נהג מחושמל. תא הכפפות זערורי אבל יש פיצוי בדמות תאי אכסון רבים, כולל תא יעיל מתחת למושב הנוסע. Cool.
עם 271 כ"ס ו-7.6 שניות מאפס ל-100, הצ'ירוקי הוא רכב מהיר מאוד. תיבת 9-ההילוכים רגועה יחסית והיא מעניקה תאוצות מצוינות. במצב 'ספורט' היא חדה ומהירה יותר. מתלי הצ'ירוקי נוטים לרכות מודגשת; דגם Trailhawk גבוה בכ-2 סנטימטרים מהגרסאות האחרות והוא נועל צמיגים בחתך 65 גבוה יחסית, המתאים לנהיגת שטח. התוצאה היא קרוסאובר נוח המגהץ היטב שיבושי אספלט קטנים, אבל מרכבו מתנודד יותר מהמקובל בקרוסאוברים מתחרים. תחושה זו מצטרפת להגה מעורפל למדי, המוציא ממך את החשק לנהיגה ספורטיבית. הצ'ירוקי אינו מושך אותך לנהיגה מהירה (כמו ה'גרנד', למשל) אבל הוא מעניק פשרה מצוינת של נוחות ומהירות.
לצ'ירוקי 7 כריות אוויר וציון 5-כוכבים במבחני הבטיחות NCAP. הושקע מאמץ ניכר בחסכון בדלק ובקטעי נהיגה רגועים ובינעירוניים, הוצאנו 12 ק"מ לליטר, יפה מאוד. בקטעים בינעירוניים אחרים עברנו 9-10 ק"מ לליטר, זה ריאלי יותר. תצרוכת הדלק בנהיגת שטח תובענית? אתם לא רוצים לדעת.
המסע בשדות הצייד הנצחיים
יצרני קרוסאוברים מדברים גבוהה-גבוהה על יכולות השטח שלהם, אבל ב-Jeep הם התכוונו לזה ברצינות. לצ'ירוקי יש יכולות שטח רציניות מאוד - מרווח גחון של 22.1 ס"מ, זוויות גישה/נטישה הטובות בקטגוריה (28/32 מעלות) ומיגוני גחון ממתכת, המבטיחים שהנץ לא ייפגע מכל מפגש עם הקרקע.
על הכביש מעביר הצ'ירוקי את כוח המנוע לגלגלים הקדמיים (אמרנו 'פיאט'?), ומכלולי ההנעה האחוריים מנותקים לחלוטין, לחיסכון בדלק. מצמד אלקטרוני מעביר את הכוח לאחור על פי הצורך, והוא מתפקד מצוין. בשום מקום לא חשנו בשיהוי בהעברת הכוח לאחור. כמו בכל קרוסאובר, גם כאן יש מהלך מתלים מצומצם מאוד מה שגורם לנפנופי גלגלים באוויר, פוזיציה פוטוגנית אבל לא יעילה לעבודת שטח.
שלושת גרסאות הצ'ירוקי מקזזות על מהלך המתלים המוגבל בעזרת בקרת משיכה, לא מהטובות בהן פגשנו. כך ב-Longitude ו-Limited, אבל ל-Trailhawk יש גם הילוך כוח אמיתי ואיטי מאוד, מצב 'זחילת סלעים' אפקטיבי ובנוסף על הכל נעילה נשלטת של הדיפרנציאל האחורי. הללויה, מתחת לקליפה מתחבא Jeep כהלכתו!
במצב Rock עם דיפרנציאל אחורי נעול ולחץ אוויר 23 PSI, טיפס הנץ השחור על הבולדרים כמו רכב עבירות אמיתי. ה'נץ' עשה כל מה שביקשנו ממנו, במדויק ובשליטה מרבית; המגבלה היחידה הייתה החשש לפגוע בפגושי הפלסטיק ובגחון הנמוך יחסית (ממוגן, בגרסה זו). לפרקים הסתייענו בבקרת משיכה האלקטרונית Selec-Terrain, המאפשרת זחילת סלעים מבוקרת על ידי המנוע והבלמים, תוך בחירה במהירות התקדמות מ-1 ועד 8 קמ"ש. המערכת מתפקדת מצוין.
מגבלת הכוח של הצ'יף השחור
מה שפוגע באידיליה היא הידיעה כי טמונה כאן סכיזופרניה קלה; מערכת ההנעה של הצ'ירוקי מסוגלת להביא אותו למקומות קיצוניים ומאתגרים להפתיע, אבל ליכולת זו אין גיבוי של זוויות ורגישות המרכב. איך שלא נהפוך את זה, הפגושים חשופים ורגישים, ומכלולי הגחון נמוכים. קל לעבור עם ה- Trailhawkשביל טכני מאתגר, אבל יש סכנה לנזקי מרכב גדולים. אין הרבה טעם להגביה או למגן אותו בקיצוניות, זה ייפגע בעידון הנסיעה בכביש. זהו, סכיזופרניה מוטורית, כבר אמרנו?...
טריטוריה המתאימה לצ'ירוקי באורח מושלם הן דיונות; בסוף ספטמבר היו דיונות הקיץ במצבן הטובעני ביותר, אבל הצ'ירוקי טס עליהן כאילו אין מחר. בשבילי החול של נחל ס?כ?ר התקדמנו ב-High ובלחץ אוויר מלא אבל לשעשועי דיונה מתקדמים, הורדנו לחץ אוויר ל-18 PSI, הצבנו 'קצר' ומצב SAND, וטסנו על כנפי נשרים. ג'וי בירן אחז בהגה והתענג על כל דריפט וגלישה, בעזרת 271 כ"ס ששים אלי קרב. ביציאה מהדיונות הופתענו לגלות שתיבת ההעברה מסרבת לצאת ממצב LOW; נזקקנו לכ-15 דקות כדי לחזור למצב High, תקלה חד פעמית שלא חזרה על עצמה משך שארית המבחן הדרכים.
נציין לטובה את צמיגי 'יוקוהאמה גאולנדר' 245/65R17 המספקים אחיזה מצוינת, ומאפשרים הורדת לחץ אוויר להשבחת נוחות, אחיזה וציפה. בצ'ירוקי יש גם מערכת הינעים סופיים, Active Drive Lock. במקום תיבת העברה מסורתית המותקנת במרכז המרכב, הפחתות יחסי ההעברה (Low) מותקנות בתוך הדיפרנציאלים הרוחביים. זה חידוש מהפכני המאפשר להקטין את העומס על גלי ההינע האורכיים (ולכן, לשמור אותם דקים יחסית), ומגדיל את מרווח הגחון האפקטיבי במרכז המרכב.
כנפי צניחה קרביות
אין ספק שג'יפ צ'ירוקי הוא הקרוסאובר בעל יכולת השטח הטובה ביותר בשוק, בפער ענק על מתחריו הטבעיים. השאלה הנשאלת היא, אם זה מה שמחפשים בסגמנט זה? האם המחיר יאפשר לו הצלחה מסחרית?
מתחת לקליפה ההיפר-מעוצבת של הצ'ירוקי פועם רכב מיוחד המשלב עיצוב ועידון עירוני עדכני, עם יכולת שטח חסרת תקדים בסגמנט הקרוסאוברים. מצד שני ולמרות מנועו החזק, הוא אינו מכונת נהיגה ספורטיבית לכביש. אבל הצ'ירוקי נותן מענה כביש מצוין למשפחה העירונית, ומעניק אופציה להגיע למקומות הנמצאים מחוץ להישגם של כלים דומים. כולנו יודעים שגם בעיצומו של טיול משפחתי רגוע, אפשר להיתקל במכשול רציני ועם הצ'ירוקי, יש לך סיכוי טוב יותר לעבור אותו בקלות. לצ'ירוקי יש גם את הלוגו הנכון על מכסה המנוע, לאותיות Jeep יש כוח משל עצמן.
הבעיה היא המחיר. 270,000 שקל עבור צ'ירוקי 'לונגיטוד' זה לא מעט כסף, ובוודאי ש-320,000 עבור גרסת 'לימיטד' זה הרבה; אפילו בהשוואה פנים-משפחתית עם גרנד צ'ירוקי, שגרסת הבסיס שלו עולה 365,000. ועם כל הערכתי לטרייל הוק, הוא עדיין רכב שטח נחות מכל רנגלר (שעל הכביש הוא כמעט 'חקלאי', בהשוואה לצ'ירוקי).
נשארו הקרוסאוברים המתחרים; בטווח מחירי הצ'ירוקי החדש אפשר לקנות פורסטר טורבו, אודי Q3, מרצדס GLA, קדילאק SRX, ב.מ.וו X3; אלו מכוניות בעלות סטאטוס ויכולות כביש מהטובות שבנמצא, והשטח? עם כל הכבוד למבחן השבילים שלנו, מעט לקוחות מורידים גלגל מהאספלט. נתונים אלה מגבילים את תפוצתו האפשרית של הצ'ירוקי החדש בישראל.
למרות זאת אני בטוח שיהיו לקוחות שיתאהבו בעיצוב הייחודי או בלוגו המיתולוגי. ואולי, אולי גם ירצו לטייל איתו בשטח אמיתי?
