עם אוכלוסיה כל כך מגוונות ודחוסה המרכזת אליה את מרב תשומת הלב של קברניטי ענף הרכב, היה זה רק עניין של זמן עד שיקום יזם סיני, ירים את הכפפה וינסה לקרוא תגר על על מכוניות העל המובילות על גבי הפלנטה. עד היום, לא נחשפנו אל דוגמה חורכת אספלט דורסנית מאסיה הרחוקה שממש גרמה להתלהבות, אולם כעת יש להם תשובה הרבה יותר רצינית לקולקציה האקזוטית מהמערב: "וולקאנו איקונה".
הוולקאנו פותחה ותוכננה בסין, אבל מאחריה שורה של אנשים שהגיעו מאיטליה ובריטניה. בראש הצוות שלה, עומד אחד ממהנדסי ניסאן GT-R לשעבר, סמואל שופרט שגם תרם את כישוריו ללנד רובר ולקבוצת המירוצים של יגואר. הוא אומר כי המכונית מהווה "פרשנות אוריינטלית" כנגד מכוניות העל העולמיות, ולמרות הדמיון הרב לפרארי - בייחוד ל-F12, זהו רכב שעוצב בהשראת מכוניות קיצון של שנות ה-80 וה-90; חדי עין לבטח יבחינו ברמיזות אלה. "בניתי אותה כדי שהנהגים הסינים יקבלו טעימה של מכונית על אירופאית, אבל מותאמת לטעם המקומי" כך מציין.
המכונית מגיעה בסידור של שני מושבים, ועם שתי אופציות להנעת הגלגלים מאחור: מנוע בנזין V12 מחובר למנוע חשמלי בתפוקה משולבת של 940 כ"ס, או מנוע V6 כפול מגדשי טורבו עם שני מנועים חשמליים על הסרן הקדמי שמניבים הספק מקסימלי של 850 כ"ס. ההאצה מהמקום ל-100 קמ"ש אורכת ככל הנראה פחות מ-3 שניות, ל-200 קמ"ש ב-9 שניות, בעוד המהירות המרבית הרשמית של המנוע הבכיר תעמוד על 354 קמ"ש.
את המנועים ההיברידים תכנן קלאודיו לומברדי, מי שעיצב עבור לנצ'יה את מנועי הבנזין עטורי התארים של קבוצת הראלי (B) בתחילת ואמצע שנות ה-80. בין לבין, ניידה אותו בעלת הבית פיאט בתוך קבוצת פרארי בתפקידים שונים, עד שנחת בסדרות ה-GT של המותג האיטלקי וניהל חלק מהפרוייקטים של פיתוח מכוניות הכביש.
החברה העמידה בתערוכה את המכונית היחידה שייצרה, כך שמי שבכל זאת חולם לרכוש אחת יצטרך כנראה לגרד הרבה מאוד כסף, לפחות עד שיחליטו לייצר וולקאנו נוספת.
קונים רכב חדש? קבלו מבחני דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל