מדוע חברות הביטוח מתנערות מפיצוי?

המחוקק קבע כי "בירור החבות" ייעשה ע"י חברת הביטוח במהירות ובתום לב, אך כנראה לא צפה שהבירור האמיתי בו עסוקות חברות הביטוח הוא כיצד להימנע מתשלום למבוטחים. ואם "הבירור" לא מעלה שום "עובדה" אפשר להסתפק גם בספקולציה. מי יודע, אולי המבוטח יתייאש בינתיים, ואולי אפילו בתי המשפט "יקנו" את הספקולציה? ועד אז – "אלוהים גדול", והכסף נשאר בינתיים בכיס של חברת הביטוח.

היום הבאנו שני מקרים – אחד מתחום נזקי הרכוש ואחד מתחום נזקי הגוף, בשניהם טענו חברות הביטוח שהתאונות כלל לא קרו או שלא קרו באופן שטען המבוטח או
בקיצור: "להד"ם". לא היו להן שום ראיות לתמוך בכך חוץ מטענה כללית ש-"המבוטח משקר", אך הן לא ממש התרגשו מזה. לאקטוארים שיושבים במגדלים המפוארים לא ממש אכפת ש- ע"ט, בחור צעיר, נפצע בתאונה ויש לו נכות צמיתה, והגבלות ביכולת לעבוד ולהשתכר לשארית חייו. מקל וחומר שלא אכפת להם ממ"ק ש- "בסך הכל" פגע בה רכב מאחור ונגרמו לה הפסדים והרבה עוגמת נפש.

בשני המקרים, נאלצו המבוטחים להגיע לבית המשפט, ולהשקיע מאמצים מיותרים ב- "הוכחת" האירוע.

במקרה של ע"ט, שנפצע כנוסע בקטנוע עליו נהג אביו, טענה חברת הביטוח שדווקא ע"ט הוא שנהג בקטנוע ולא אביו, ולכן אין כיסוי ביטוחי. "התרשמנו מאוד" מכושר ההמצאה והדימיון העשיר, ואנו רק תוהים, האם במידת הצורך היתה מגייסת חב' הביטוח גם טענה לפלישת חייזרים, הכל כדי לא לשלם?

בית המשפט קבע: "עמדתה של הנתבעת (חב' הביטוח, א.ה.) כי אין לקבל גרסת התובע הינה בכל הכבוד נטולת כל ביסוס או אסמכתא. הנתבעת נמנעה מהבאת כל גרסה או עדויות של חוקרים וביקשה לבסס את התנגדותה על "תחושות בטן" עמומות ובלתי מוסברות – התנהלות תמוהה בלתי מוצדקת ובלתי מוסברת". אז זה המצב: לנו יש בטן אמיתית שיכולה להפצע בתאונה, ולחברות הביטוח יש בטן לצורך דחיית תביעות. מעניין אם המחוקק שמע על הנימוק "הביטני" בו משתמשות חברות הביטוח לצורך דחיית תביעות. עצוב, חמור, מקומם – והמפקח על הביטוח שותק.

במקרה של מ"ק דווקא השקיעה חברת הביטוח כסף ומאמץ לצורך הדיפת "תביעת המאה" בסך כ- 2,500 שקלים! וגייסה בוחן תנועה אשר גם הוא מצידו השקיע מאמץ רב בבדיקת ומדידת הנזקים, הפרשי הגבהים בין המכוניות, הצבעים וכו' הכל על מנת להגיע באותות ובמופתים לתוצאה "המפתיעה" כי התאונה כלל לא קרתה. אך בית המשפט למזלה של מ"ק לא התרשם: "חוות דעתו של בוחן התנועה.... מתעלמת מנתון חשוב מאוד, הלא הוא הבדל המסה בין שני הרכבים המעורבים בתאונה". מעניין, אם את מה שהבין בית המשפט בלי להיות בוחן התנועה לא הבין בוחן התנועה ולא הבינו מסלקי התביעות בחברת הביטוח. גם את טענת חב' הביטוח שרכבה של מ"ק היה מעורב בתאונה אחרת ביטל בית המשפט וקבע: "הנתבעות לא הביאו ולו בדל ראיה אחת להוכחת טענתן בדבר מעורבותו של רכב התובעת בתאונות אחרות".

אתם חשים הקלה על שהמבוטחים ניצחו? על שהספקולציות האבסורדיות של חברות הביטוח נדחו? אתם סבורים שהצדק נעשה? אנו מציעים שתעברו לשורה האחרונה בשני פסקי הדין ותווכחו, כמונו, שחסר שם "רק" דבר אחד – פסיקת הוצאות בשעור התואם לקביעות המילוליות החמורות בגוף פסק הדין, ובאופן שירתיע את חברות הביטוח מלהמשיך ולהעלות טענות מגוחכות.

ועד שזה לא יקרה – ע"ט, מ"ק וכולנו נמשיך לבקש חסדים מחברות ביטוח ולפנות בעל כורחנו לבתי המשפט, שם "נבלה" שנה ואולי כמה שנים עד שייצא הצדק לאור, ובינתיים - נכון, הכסף בכיס של חברות הביטוח. ואל תשכחו – כסף עושה כסף, וזמן שווה כסף. וכך האקטואריה ממשיכה לנצח גם אותנו וגם את בתי המשפט.

לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

אל פסק הדין

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב