האזרחית ר"פ קיבלה דו"ח חניה מעיריית נתניה. עיינה ר"פ בדו"ח כה וכה, ונוכחה לתדהמתה שהדו"ח מייחס לה גם בעלות ברכב שמעולם לא היה בבעלותה וגם שימוש ברכב שמעולם לא השתמשה בו. וכמובן, מעולם גם לא חנתה במקום הנטען בדו"ח. לאחר שחקרה בדבר, מצאה ר"פ שמדובר ברכב בבעלות אלדן - חברת השכרה, אשר הושכר לחברה שבה עבדה ר"פ בעבר. אותה חברה, שנקלעה לקשיים כלכליים, מצאה פתרון קסם לדו"חות חניה שהתקבלו אצלה היא הסבה אותם על שם ר"פ, שהייתה קורבן נוח במיוחד לעניין מכיוון שבמועד החניות נשוא הדו"חות כבר בכלל לא עבדה בחברה היא פוטרה עוד קודם, וגם בגלל שלרוע מזלה כשעוד עבדה שם, היתה אחראית על נושא השכרות הרכבים.
ר"פ, כאזרחית מן השורה, פנתה לעיריית חניה בבקשה לבטל את הדו"ח. היא היתה משוכנעת שברגע שתציג לעירייה את מכתב הפיטורין שלה הקודם למועד החניה שבדו"ח- הדו"ח יבוטל מיד. זו הרי עירייה, והעירייה פועלת על פי החוק ועל פי עקרונות של הגינות ותום לב, לא?
לא. כשמדובר בעניינים כאלה שברומו של עולם העיריה מאוד דקדקנית בענייני מועדים, שהרי אם חלילה תתגמש מעט, יתערערו אמות הסיפים. אולי את צודקת, ר"פ היקרה, השיבה לה העירייה, פשוט איחרת בהגשת הבקשה, ולכן אין מי שיצדיק אותך. אנחנו מצידנו, הנחנו את הדו"ח על שמשת הרכב וגם שלחנו אותו לאלדן, וזו הסבה אותו על שמך. מה קרה איתו מאז לא יודעים ולא מעניין אותנו. יצאנו ידי חובתנו. עבר זמנך. נקסט.
הליכים משפטיים
העירייה החלה לנקוט כנגד ר"פ בהליכי גביה, ור"פ פנתה לבית המשפט לעניינים מקומיים בנתניה, אולי זה יואיל להקשיב לה ולהתחשב בעובדה הפשוטה שכבר לא עבדה בחברה שהשתמשה ברכב במועד החניה. אך העירייה עוד לא סיימה להגן על ערכי המוסר והצדק באמצעות טענות טכניות. ביה"מ הנכבד, זעקה העירייה זעקות חמס, אסור לך בכלל להקשיב לר"פ. אזרחית נלוזה זו, לא רק שאיחרה בהגשת הערעור על הדו"ח, היא גם איחרה בהגשת הבקשה להישפט בבית המשפט. ולא רק זה, היא גם לא הגישה תצהיר, ולא בקשה נוספת שהיתה צריכה, ועוד ועוד. בקיצור- ר"פ לא רק שהיא מאחרת כרונית היא גם לא סידרה את הניירת כמו שצריך.
למזלה של ר"פ ולמזלנו, יש עוד צדק בבתי המשפט בישראל, ואפילו כזה צדק שגובר על טכניקה קרה וחסרת לב. ביה"מ קובע שהוא מקבל את הטענה "הכנה העניינית והאחראית" של ר"פ, וכי: "...אף אם יש שיהוי... ואף אם ... לא צירפה תצהיר.... הרי על מנת שהצדק יעשה ויראה שנעשה יש מקום לביטול דו"ח החניה שהוגש נגדה, וכך אני מורה".
אנו לא רק מעריכים, אלא ממש נפעמים אל מול האומץ, היושר והלב השיפוטי הזה.
ראויים לאזכור דבריו של השופט ברנזון ז"ל שופט בית המשפט העליון עוד משנות השישים, המצוטטים תדירות בבתי המשפט עד היום, לפיהם, "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה... היא מסגרת רחבה וגמישה למדי... הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות".
ואכן, אנו עדיין תוהים איזה עוול היה נגרם לעירייה, ובעצם לתושבים שהיא מייצגת, אילו היו מקבלים את הבקשה של ר"פ לביטול הדו"ח, גם באיחור? המשפט שהתקיים עלה לנו יותר. אבל ככה זה בחלם.
פסק הדין
לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב