מרביתנו לא נותנים את הדעת למקרה בו חלילה, שלא בכוונה תחילה, נקלע למצב של פגיעה באדם שלא ביודעין. המקרה הטרגי בו נהרגה החיילת אמנש יזאצו ז"ל, הוכיח שהתנהלות המשטרה כיום פוגעת בזכויות הפרט של כולנו ויכולה להביא לתוצאה הפוכה לגמרי ממה שכולנו מייחלים לה נהגים לא יברחו עוד מזירת תאונה.
שימו עצמכם בתוך כיסא הנהגת
החשודה הראשונה שהסגירה עצמה למשטרה בחשד לפגיעה באמנש יאנצו, הייתה צעירה כבת 20, שעשתה כן רק לאחר שקראה את הידיעות בדבר התאונה המצערת. כפי שפורסם באמצעי התקשורת, אמרה הנהגת כי הבחינה "שפגעה בדבר מה", אך לא שיערה מהו. עתה שימו עצמכם בתוך כיסא הנהגת בנסיעה במגבלות מהירות בינעירונית חוקית בלילה עם תנאי ראות קשים, ותבינו כיצד טענתה של אותה צעירה כלל אינה מופרכת. אור דרך מאיר למרחק של כ-30 מטרים אשר כמעט תואמים את זמן התגובה (פרק הזמן בו לוקח לנהג להבין את שראה לפני נקיטת פעולה כלשהי) של נהג ממוצע, שנוסע במהירות בין עירונית חוקית.
החקירה המואצת והמבורכת של משטרת ישראל, הובילה את החוקרים אל רכב הסעות שככל הנראה היה אחד מאלו שפגעו באמנש יאנצו. נהג רכב ההסעות נעצר ומיד הכחיש את המיוחס לו פגיעה והפקרה. אל מול הלב המתמלא חימה וזעם כנגד אותו נהג, יש לקחת בחשבון כי יכול ואותו נהג באמת ובתמים לא הבחין במה פגע, בדומה לצעירה שהסגירה עצמה. חיזוק לטענה זו יכול להתקבל מעדותו של אחד מחמשת חיילים שישנו ברכב ההסעות באותה העת, שאמר כי חש במכה כלשהי בזמן הנסיעה. אותו חייל, שוב על פי המצוטט באמצעי התקשורת, שאל את הנהג לפשר המכה אך נענה בביטול מצדו של האחרון, שאולי ושיער כי עלה על חפץ כלשהו שהיה באותה העת על הכביש.
המשטרה פועלת להשביע את רעב הציבור
באווירת ה"עליהום" השוררת כנגד חשודים בפגיעה והפקרה בתאונות דרכים, עצרה המשטרה את כל חמשת החיילים, שמרביתם ישנו באותה העת. מפכ"ל המשטרה שיבח את נחישות המשטרה ופועלה בחקירת המקרה וחמשת החיילים נעצרו ושוחררו בערבות כחשודים בפשע או בשיתוף לפשע. כעת, אין ספק כי מתפקידה של המשטרה להגיע לחקר האמת אולם הדעת לא נותנת מנוח כאשר בוחנים את עילת מעצרם. נדמה כי תכלית פעולה זו הינה אך ורק לספק את רעבו של הציבור מתוך דאגה שמא קרנה של המשטרה לא תרד. במקרה זה, לכאורה לא היה כל חשש שהחיילים יברחו ולרשות המשטרה עומדים מספיק כלים וטכניקות שיאפשרו להם למנוע תיאום גרסאות שעלול לחבל בחקירה.
צריך גם למנות ממונה על הנהג התורן
בל נצמצם את המשמעות של ההחלטה לעצור את החיילים שכן יש לה השלכה ישירה על כל אחד מאיתנו: בכל אימת שאתה נוסע ברכב שנהוג ע"י אחר, מוטב כי תישאר ערני ותתריע בפני הנהג כי מחובתו לעצור את הרכב מייד ולבחון את שנגע בו, אף אם נדמה לך כי מדובר בבקבוק פלסטיק ריק. החוק מצפה ממך לעשות זאת, ואם הנהג אינו פועל בהתאם, מחובתך לדווח מייד בתום הנסיעה על הפגיעה למשטרת ישראל. כמו כן, מעתה והילך, אין להסתפק במינוי של נהג תורן שלא לגם שיכר, אלא יש למנות גם ממונה על הנהג התורן שיבטיח כי זה "נוהג שלא לברוח".
צר לי לחבל בחגיגה התקשורתית
וצר לי להיות הגורם שמחבל בחגיגה התקשורתית סביב המעצר, אולם בשני כלי הרכב הפוגעים ככל הנראה לא נתגלו סימני פגיעה מפלילים הנראים לעין בלתי מקצועית, כך שהנהג הממוצע לא יכול היה להבין גם בתום הנסיעה כי פגע באדם והרגו כתוצאה מכך שיקול אותו הייתה חייבת משטרת ישראל לקחת בחשבון בחקירת המקרה הטרגי. מבחינה משפטית גרידא, יכול להתקיים מצב בו לא יואשם הנהג הפוגע הראשון באחריות לתאונה הקשה.
במקרה בו יתגלה כי החיילת חצתה את הכביש במקום שאינו מיועד לכך, בחושך, כאשר היא לבושה בגדים כהים וכו'. לצד זאת, כנגד סעיף ההפקרה ומשום שככל הנראה ופגיעתו הקטלנית הותירה סימנים מפלילם על הרכב בו נהג, לא יוכל לטעון הנהג כי לא הבחין שפגע בדבר מה.
איני מוריד ולו לרגע קט מחומרת המעשה הנבזה של פגיעה ובריחה ממקום התאונה, המדובר באקט מהכעורים שיש ויש לפעול למיגור התופעה הנפשעת בכל אמצעי לגיטימי , אולם על המשטרה לפעול באופן הוגן ומידתי, אף אם משמעות הדבר הינה ספיגה של ביקורת עד להגעה לאמת בתיק מתוקשר כזה או אחר.
הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני תעבורה
לאתר של עו"ד אלעד שור
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב