האותיות הגורליות בפוליסת ביטוח

כמה מאיתנו, בני העם היושב בציון, יודעים את המשמעות המדויקת של המונח: "מקרה ביטוח"? כמה מאיתנו טרחו, ואם טרחו – הצליחו, לקרוא את מיליוני השורות והאותיות הקטנות ב – "חוברת" הפוליסה (שנלווית ל- "רשימת" הפוליסה ולפעמים גם סותרת אותה), וזאת בהנחה שבכלל קיבלנו אותה – וגם זה לא מובן מאליו. התשובה ידועה – מעטים. רובנו, מסתפקים בתשלום עבור פוליסת ביטוח מקיף לרכב, ויודעים ש- "אם קורה משהו לרכב" מתקשרים לחברת הביטוח וזו מטפלת בנו באמצעות נציג שלה.

רובנו, שמן הסתם לחוצים ומודאגים לאחר שקרתה תאונה או משהו לאוטו - גם לא יודעים ולא יכולים להבחין לצורך זה בין סוכן ביטוח, פקיד של חברת הביטוח עצמה, שמאי רכב, המוסכניק ממוסך ההסדר של חברת הביטוח וכו' – הם בעצמם לא תמיד יודעים מה ההבדל ביניהם, ומולנו הם תמיד מציגים עצמם כ- "מוסמכים". אנו יודעים רק "שמישהו מטפל בנו". וכך צריך להיות, הרי מי שקונה ביטוח – בטוח. לא?

נסיון החיים המר, לימד את י"נ, שאין פחות בטוח מביטוח, במיוחד כשאינך בטוח מה כתוב בפוליסת הביטוח. ומה שהכי פחות בטוח – זה להסתמך על נציגי חברת הביטוח.

בוקר בהיר אחד, ניסה י"נ להניע את רכבו וכמו בסרט פעולה (או אימה) – לפתע אירע פיצוץ עז במנוע הרכב והחל לצאת ממנו עשן. י"נ המבוהל, שלאחר שיקלול מהיר ודאי הבין שאין מדובר בנסיון להתנקש בחייו אלא משהו קרה לרכב, התעשת מיד והתקשר כבר באותו היום לחברת הביטוח, הרכב נגרר למוסך וגם שמאי חברת הביטוח מיהר להגיע ולבדוק את הרכב.

י"נ נפעם מהטיפול המהיר והענייני, וחש כה אסיר תודה עד שכמעט ולא היה אכפת לו שחיכה כמעט חודש עד שהשמאי אישר למוסך לבצע את התיקון, וזאת גם לאחר שהמוסך ביקש – וקיבל – את אישור השמאי להזמין חלק מסויים מחו"ל. י"נ כמעט ולא האמין למזלו הטוב – לטיפול המקצועי והמסור, ולדאגה האישית שגילה השמאי לרכבו. בין לבין, דיבר י"נ גם עם השמאי, גם עם המוסכניק וגם עם פקידה של חברת הביטוח שלו, וכולם, לדבריו, אישרו בפניו שהנזק ישולם ע"י חב' הביטוח ולכן הוא יכול לשלם למוסך בשיק דחוי, עד שיקבל את הכסף מחב' הביטוח. כולם כה חביבים ומתחשבים! שמח י"נ בליבו.

אך שמחתו לא האריכה ימים. לאחר שהרכב כבר תוקן, והשיק שנתן למוסך כמעט ונפדה – קיבל לפתע מכתב מחב' הביטוח המודיע לו לאקונית שהחגיגה נגמרה – היא לא מתכוונת לשלם לו. י"נ היה המום ואף פגוע – הכיצד יתכן? זו ודאי טעות. י"נ בירר אצל חב' הביטוח, חברתו מתמול שלשום, מדוע הפנתה לו עורף? זו השיבה לו, שוב בלאקוניות ותוך התעלמות מהיחסים החמים שנרקמו, כי "המקרה אינו חוסה תחת הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה". "חוסה"? מה המילה הזו בכלל, תמה י"נ. ו- "מקרה ביטוח"? מדוע הם מדברים אליי בשפה שאינני מבין, ולמה רק עכשיו?

י"נ פנה לקבלת סעד מביה"מ. לא היתה מחלוקת, כי בפוליסה היה כתוב במפורש שקלקולים מכניים וחשמליים אינם מכוסים אלא אם נגרמו במהלך או עקב מקרה הביטוח. לא היה ברור האם י"נ קרא את השורה הספציפית הזאת בפוליסה אך כך או כך – היא לא היתה אומרת לו הרבה, כי עדיין יש לפצח את התעלומה – מהו "מקרה ביטוח" והאם הפיצוץ במנוע הרכב של י"נ הוא כזה? ובכל מקרה, הוסיף י"נ ושאל את ביה"מ שאלת תם - האם המצג שיצרו כלפיי נציגי חברת הביטוח שיש כיסוי, אינם גוברים על המלל בפוליסה? ובעיקר - למה, למה, לא אמרו לי מההתחלה?

י"נ היקר – משיב לו ביה"מ - אתה טרדן. מדוע בכלל הטרחת את חברת הביטוח הנכבדה בעניין שברור בו על פניו שאינו "מקרה ביטוח"? השמאי הרי ציין בחוות דעתו במפורש כי מדובר בתקלה טכנית של המנוע כתוצאה מבלאי, ולא ניתן לשפות אותך על כך. השמאי גם אמר לך מיידית בטלפון שאין כיסוי ביטוחי.

אז למה המשיך השמאי להגיע למוסך באדיקות, התערב בפרטי התיקון, ולא איפשר למוסך לתקן ללא אישור שלו? תהה י"נ. ולכן השיב לו ביה"מ: זה, כי השמאי "קלט אותך" מראש וראה שאתה "טרבל מייקר" אז הוא הכין לעצמו ולחברת הביטוח את הראיות למשפט הזה בדיוק, וכך בשפתו של ביה"מ: "מאחר והעריך כי המקרה יגיע לערכאות צילם ותיעד את מה שראה". י"נ היה המום – לתומו, סבר כי השמאי מצלם ומתעד את הרכב והתיקון לצורך הערכת הנזק והסכום שחב' הביטוח תצטרך לשלם לו. י"נ לא חלם, כי השמאי לא עובד עבורו אלא נגדו. אף אחד, לטענתו, לא טרח ליידע אותו בכך.

מעבר להתפעמותנו מהשמאי בעל יכולת חיזוי העתידות, נודה שאין דעתנו נוחה, מהאישור המוסרי והמשפטי שנתן בית המשפט לחברות ביטוח (באמצעות שמאי או נציג אחר) לנצל את שלב "בירור החבות" שלהן לצורך איסוף ראיות כנגד המבוטח, תוך שהם יוצרים כלפי המבוטח מצג שהנזק מכוסה, ומבלי שטורחים לאמר לו באופן רישמי ומראש כי אין כיסוי ביטוחי לנוכח סוג האירוע. ונדגיש – אין מדובר במקרה בו י"נ נחשד בביום או בשקר, שאז בהחלט ראוי שחברת הביטוח תברר האם הוא דובר אמת. כאן – המחלוקת היתה מקצועית לחלוטין ואם השמאי אכן ידע מראש שאין כיסוי ביטוחי, היה ראוי להודיע זאת לי"נ באופן רישמי ומיידי, והשמאי שאמור לשקף מצב ועלות נזק ולא לייצג מי מהצדדים (בהתאם לתפקידו על פי הפוליסה התקנית) היה צריך למשוך את ידיו מהתיקון לחלוטין מאותה הנקודה ואילך, ולא להתערב עוד כנציג חברת הביטוח. ואם ידעה חב' הביטוח כבר בביקור הראשון של השמאי שאין כיסוי בטוחי, מדוע הודיעה זאת לי"נ רק זמן רב לאחר מכן, ולאחר שהרכב כבר תוקן וי"נ שילם עבור התיקון?

התוצאה האבסורדית היא, שחברת הביטוח לא הכירה בחבותה לשלם את הנזק אך התערבה בתיקון הרכב ובתימחור התיקון – כלומר ברכושו ובכספו של י"נ, וכל זאת לא כדי לסייע לי"נ, אלא אך ורק כדי לצבור ראיות כנגדו.

ולסיום סיומת, נדונה במשפט זה עוד סוגייה "בלשנית" והיא מהי משמעות המילה "התפוצצות"? מסתבר, שגם למילים שאנו כן חושבים שאנו מבינים, יש משמעויות שונות לחלוטין כשהן כתובות בפוליסה. זה נכון שאנו מכסים התפוצצות, טענה חב' הביטוח, אבל (תמיד יש "אבל") רק אם היא "ממקור חיצוני לרכב". בעצם, י"נ היקר, אומר לו ביה"מ, מה שקרה לך ברכב היה התפוצצות רק מבחינתך הסוביקטיבית, ולא במציאות (אותה מציאות יחידה שחברות הביטוח מכירות – המציאות של הפוליסה).

סופו של דבר, י"נ קיבל שעור בהילכות ביטוח, ואפילו בשכר לימוד מופחת שכן ביה"מ לא פסק כנגדו הוצאות משפט.

ולא, קוראים יקרים - לא נעלם מעינינו, שגם לי"נ תרומה נכבדת למצב אליו נקלע, שהרי לכאורה היה ברור למדי על פניו שמדובר בקלקול מכני ואילו היה י"נ קורא, ולו "בגדול" את הוראות הפוליסה היה יודע מראש שנזק כזה אינו מכוסה בפוליסה. אך עדיין, האשמה לסיטואציה המתוארת כאן ולציפייה של י"נ מוטלת על חב' הביטוח שכן כל זאת יכול היה להימנע אילו היו טורחים השמאי וחברת הביטוח לתת בידי י"נ "אומדן נזק ראשוני" שע"פ החוק, מחוייב השמאי להפיק תוך מספר שעות (!) ממועד בדיקת הרכב, עוד טרם חוות הדעת עצמה שיוצאת לרוב רק לאחר תיקון הרכב. לו היה נעשה כך במקרה זה, היתה נמנעת מראש כל התסבוכת ולי"נ לא היה פתחון פה מדוע לא הודע לו המצב לאשורו מראש.

לכם, קוראינו, נמליץ לא "להקטין ראש" במקרים שנראים גבוליים (ולרוב גם הדיוט יידע להבחין בין קלקול טכני לבין תאונה), ולהתעקש לקבל מהשמאי את "אומדן הנזק הראשון" שבו כבר יהיה אבחון (כתוב!) במה מדובר, כך שלא תהיינה אי הבנות בהמשך. ככל שאתם חולקים על קביעת השמאי שמדובר בקלקול טכני ולא בתאונה – הביאו שמאי משלכם, שיתן חוות דעת נגדית עוד בשלב שהרכב במוסך.

ולסיום, הבשורות "הרעות" – אין מנוס מלקרוא את הפוליסה. לא לעומק, לא את הכל – אבל צריך להבין, באופן כללי ומראש, מה מכוסה ואיך מבוצע תימחור הפיצוי. הידע המוקדם היה חוסך לי"נ הרבה טרחה, ציפיות שווא ועוגמת נפש.

לאתר של עו"ד אינגריד הר-אבן

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב