מי שומר על הרכב במכון השטיפה?

פשוט וקל יחסית: הם פוסעים באלגנטיות לתחנות השטיפה שפזורות ברחבי הארץ ונוטלים עימם את מפתחות כלי-הרכב שממתינים בתור לניקוי. ומהיכן הם יודעים את ספרות הקוד של האזעקה? גם זה פשוט וקל: הקוד מודבק על המפתח או שהם מציגים עצמם כעובדי המכון עת מגיע בעל הרכב לשטוף מכוניתו ומשאיר המפתח ל"עובד" התחנה. קצת תושיה לגנב ואבד רכבנו.

מבחינה ביטוחית, אין מדובר על מצב של גניבה סטנדרטית של הרכב שמכוסה באופן אוטומאטי ע"י חברת הביטוח, אלא על סיטואציה מורכבת הרבה יותר, שכן חברת הביטוח יכולה לטעון כי נהג הרכב הפקיר את מפתחותיו ופעל באופן שנוגד את לשון הפוליסה, החוק והפסיקה.

אם כך, מי אחראי על הרכב בזמן שהוא ממתין לבעליו לאחר סיום הרחיצה או לפניה, האם זה הנהג או שמא מפעיל מכונת השטיפה או בעליו?

פעולת מסירת המפתח לגורם שהרכב נמצא בשליטתו, מתוך מחשבה כי הרכב ישמר במהלך זמן זה הינה פעולה שמתבקשת מכורח הנסיבות, ואין זה מופרך להניח כי לו הנהג היה סבור שהרכב לא ישמר במהלך ניקויו - הרי שהוא לא היה מפקיר אותו לידי הגנבים. אנו, כבעלי הרכבים, מוסרים את המפתחות, ובעצם, מעבירים את השליטה ברכב לבעל מכון השטיפה.

הנחת יסוד זו, באה לידי ביטוי גם בפסיקות שונות של בית המשפט, על פיהן, בעלי מכון השטיפה הינם אחראיים לכאורה ל"שלומו" של הרכב ועליהם לדאוג לשמירה על המפתחות.

מסירת המפתח לתחנת שטיפה, דומה לפעולת מסירת המפתח למפעיל לחניון, שלאחריה, מומלץ לקחת מהתחנה אישור כתוב על השארת המפתחות בידם. פעולה זו תמנע את אפשרותם לטעון כי לא קיבלו את המפתח ו/או כפי שקורה לא אחת : כי הרכב כלל לא הושאר שם.

וכך, במסגרת תיק איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מכון לב בע"מ ואח' נקבע ,כי גם לאחר גמר הטיפול ברכב במוסך ובמהלך הזמן הסביר שחולף מאז ההודעה ללקוח כי הרכב מוכן למסירה ועד להגעת הלקוח לקחתו, עדיין מוגדרים בעלי המוסך כ"שומרי שכר" של הרכב. באותו מקרה, דובר על רכב שנמסר להתקנת מיגונים במוסך, ולאחר גמר ההתקנה הושאר הרכב במוסך, בהסכמת הצדדים, לילה נוסף, וזאת לאור בקשת הלקוח להגיע למחרת היום לקחתו.

משמעות הדבר היא כי על בעל הרכב להוכיח כי מפעילי או בעלי החניון או מכון השטיפה, ידעו וקיבלו את השליטה ברכב, כלומר: קיבלו לידיהם את המפתחות, שאילו כך סביר להניח, כי הן חברת הביטוח המבטחת את הרכב בפוליסת מקיף והן חברת הביטוח שמבטחת את המוסך, לא יוכלו להתנער מאחריותן.

אולם בטרם בעלי הרכבים פוטרים את עצמם מכל חובת זהירות שהיא, הרי מוטב שידעו עי פעולת מסירת המפתח, אינה יכולה להיעשות בקלות דעת. עליהם לוודא היטב כי המפתחות נמסרות לגורם רשמי מטעם החניון או מכון השטיפה, ולא להניחם בידו של זר או להשאירם ברכב ולעזוב את המקום, מתוך מחשבה כי הכל יתנהל כסדרו, ואף מומלץ בסיטואציה זו לקבל על כך אישור בכתב. נוסף על כן, יש להתעקש ולהפריד את קוד המכונית או את משבת המנוע ("אימובילייזר") מהמפתח- אף אם העובד מביע על כך תרעומת.


כמו כן, לעולם לא להשאיר את הרכב מונע, או את המפתחות במתג ההצתה, אף אם מדובר על עזיבת הרכב לדקה. פעמים רבות, הנהג מגיע למכון השטיפה, ומותיר את הרכב דלוק, בעיקר בקיץ, וניגש לשוחח עם מפעיל התחנה, זמן שמהווה הזדמנות פז לגנוב את הרכב, תוך העמדת בעל הרכב בפני סיטואציה משפטית מורכבת, (שהרי המפתחות טרם נמסרו למפעיל).

ואם לצערכם נגנב הרכב - צלצלו מייד למשטרה, דווחו על הגניבה ופנו מיידית לחברת הביטוח ודווחו על הגניבה. כמו כן, בדקו אם בתחנת השטיפה/חניון – ישנה מצלמות אבטחה ואם כן – בקשו את סרט האבטחה. קבלו פרטי כל המעורבים כולל עובדי החניון/תחנה ותפקידם, והיוועצו עם גורם מומחה בטרם תעשו טעות.

לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב