הליך הבדיקה מוכר לרבים; שוטר תנועה מבקש מהנהג לעצור את רכבו ולנשוף אוויר אל "נשיפון" (מעין טסטר אשר מספק אינדקציה ראשונית לגבי מידת שכרותו של הנבדק - עבר/נכשל). במידה שהנהג נכשל בבדיקה הראשונית, הוא מועבר למכשיר המפורסם, המוכר ומכונה בפי כל "ינשוף". מטרתו של ה"ינשוף" (שרבים רועדים ממנו) הינה לבדוק את רמת האלכוהול ביתר דיוק בליטר אחד של אוויר נשוף.
מתחילת דרכו של מכשיר ה"ינשוף" בישראל, קמו רבים וניסו לטעון כי הוא איננו מדויק ועלול לזהות חומרים אחרים כאלכוהול ובכך לגרום להרשעה של אדם חף מפשע. עם זאת, נכון להיום, המכשיר קביל בבית המשפט בישראל, וניתן בהחלט להרשיע על פיו אנשים בגין נהיגה בשכרות, אשר על פי החוק מחייבת פסילת רשיון נהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים.
כמות האלכוהול המותרת בחוק בגופו של נהג הינה 240 מק"ג לכל ליטר של אוויר נשוף. בפועל, משטרת ישראל אוכפת החל מכמות של 290 מק"ג. כך שהלכה למעשה היא מאפשרת סטייה של כ-20% בכמות הנמדדת, זאת על מנת לאפשר מרווח ביטחון ולמנוע מצב של הרשעת שווא. חריגה מכמות של 290 מק"ג, פירושה ברוב המקרים, העמדה לדין בגין נהיגה בשכרות.
אלא שגם בעניין זה קיימים נהלים ובדיקות מקדימות אותם חייבים השוטרים לבצע טרם ובמהלך בדיקת הנשיפה, וכל סטייה מהם יכולה להביא לזיכויו של הנהג.
הפרכת הממצאים
זיכוי כזה ניתן ל-ב., במקרה בו לא ביצעו השוטרים את תפקידם על פי הנוהל. המקרה המדובר אירע ביום ו' בשבוע, כאשר ב. נהגה ברכבה בשעה 5:00 לפנות בוקר. היא נעצרה על ידי שוטרי התנועה לבדיקת אלכוהול אקראית, ולאחר שנכשלה בבדיקה המקדימה הועברה ל"ינשוף" ובו נמצאה לה כמות מופלגת של 720 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר (כפעמיים וחצי מעל המותר). שוטרי התנועה שללו לאלתר את רשיונה של ב., לקחו את רכבה וזימנו אותה אל בית המשפט.
בבית המשפט כפרה ב. באמצעותי בהאשמות נגדה, טענה שלא הייתה שיכורה באותו אירוע, וכן טענה נגד אמינות המכשיר וכיולו. במהלך המשפט העידו מטעם התביעה שני השוטרים שערכו לנהגת את הבדיקה. אחד מהשוטרים אשר הפעיל את מכשיר ה"ינשוף" טען בעדותו כי הוא אינו זוכר את האירוע, לא את הנהגת ואף לא יכול לאשר את מספר הבדיקות שנערכו לה או כל פרט אחר בקשר אליה.
מחומר הראיות אשר הובא בפני שופטת בית המשפט בפתח תקווה, עלה כי לנהגת בוצעו שתי בדיקות, האחת ב-5:44 והשנייה דקה אחר כך (בראשונה נמצאו 730 מק"ג ובשנייה 720 מק"ג).
בנוסף, מחומר הראיות עלה כי לא סומן על ידי השוטרים כי הוחלפה פיה בטרם כל נשיפה של הנהגת ואף בין נשיפותיה לבין נשיפותיו של נבדק קודם, דבר אשר מחויב על פי הנהלים.
אי החלפת פיה עבור כל נשיפה מהווה פגם משמעותי באופן הפעלת המכשיר, שכן ייתכנו שרידי אלכוהול בפיה אשר גורמים לעיוות כמות האלכוהול, כך שתוצאת הבדיקה במקרה כזה אינה יכולה לשקף נאמנה את כמות האלכוהול שנמדדה בגופה של הנהגת.
אם לא היה די בכך כדי לזכות את הנהגת אזי, במקביל, נרשם על ידי השוטרים כי כבר בשעה 05:30 (כביכול כרבע שעה לפני שבכלל נבדקה בינשוף ולפני שנמצאה שיכורה על פי המכשיר) צוין בטופס התחקור כמות האלכוהול של 720 מק"ג, שכאמור נמדדה רק מאוחר יותר, כל זאת ללא כל הסבר מניח את הדעת מצד השוטרים בעניין.
מכל הנימוקים לעיל מצאה לנכון השופטת לזכות את הנהגת בדבר העבירה המיוחסת לה.
אחריות המשטרה
על השוטרים, כאמור, מוטלת החובה למלא ולפעול על פי כל הנהלים. עם זאת, לצערנו, נהגים רבים נוטים לעתים קרובות למתוח את הגבול ולקחת סיכונים מיותרים ולא מחושבים אשר יכולים לעלות גם במחיר של חיי אדם. בהקשר לכך, נאמר כי רבים מתחבטים לדוגמא בשאלה מהי כמות האלכוהול שהם יכולים לצרוך מבלי לעבור את הסף המותר, זה הנאכף על ידי משטרת ישראל.
דבר זה תלוי במספר גורמים כמו סוג האלכוהול, משקל גוף ועוד, ולכן הוא משתנה מאוד בין אדם אחד למשנהו.
כמו כן, ישנם אחרים שמנסים להתחכם כלומר לשתות ולטשטש את עקבות האלכוהול ו/או להכשיל במכוון את הבדיקה, למשל באופן שאינם נושפים אויר בכמות המספקת תוצאה במכשיר הינשוף.
בסופו של יום, ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם, היא כמובן לא לשתות כלל באם בכוונתכם לאחוז בהגה.
לאתר של עו"ד תהילה בינו
יש לכם שאלות לעו"ד תהילה בינו?
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב