נוהג מהר? מבצע עבירות? תישאר מובטל

לדברי מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי מומחה ופסיכותרפיסט, "התפרעות על הכביש או ביצוע עבירות תנועה חמורות באופן דפוסי ותדיר בהחלט יכולות להצביע על קיומן של תכונות אישיות כמו אימפולסיביות, שליטה עצמית נמוכה, אי שמירה על כללים ונורמות, מכוונות לריגושים, נטייה ליטול סיכונים, תפיסת סכנות מוגבלת ועוד. תכונות אלו, מהוות משתנים אישיותיים שמכתיבים את אופי ההתנהלות וההתנהגות גם בעבודה. אין ספק כי קיים מתאם חיובי בין השניים ואותן תכונות 'שליליות' צפוי שיבואו לידי ביטוי באופן כזה או אחר גם בתפקוד התעסוקתי. לפיכך, ניתן להתייחס למידע על דפוסי התנהגות חריגים בנהיגה, כשהוא מבוסס על מידע מהימן ומוצק, ככזה שעשוי לנבא גם דפוסי התנהגות ותפקוד בעבודה".

לדברי ד"ר אירן דיאמנט פסיכולוגית ראשית של מכון מדיטון- אדם, העוסק באבחון ומיון בתחום של נהיגה ובטיחות: "מחד, מחקרים מוכיחים כי דווקא בנהיגה, אנשים מתנהגים לפעמים באופן חריג, שאינו בא לידי ביטוי בסיטואציות אחרות בחיים; כך למשל, תוקפנות אשר טיפוסית מאוד לנהגים רבים, נשארת לעיתים בגבולות ההגה. מנגד, יש לא מעט מחקרים אשר מוכיחים מתאם בין תכונות 'נהיגתיות', כמו תוקפנות על הכביש או זלזול בכללים, לבין תכונות דומות בתחומי חיים אחרים, בגדר "אתה נוהג כפי שאתה חי וההיפך". יש אף מחקרים רבים חדשים שמצביעים על מתאם גבוה בין סגנון חיים מסתכן ורשלני לבין נהיגה מסוכנת ועבריינית".

החוק בישראל אוסר על המעסיק לבקש מהמועמד שיציג בפניו תעודת יושר ובכלל זה גם את גיליון הרשעותיו התעבורתיות. בכך למעשה, נאלץ המעביד לקלוט לשורות ארגונו עבריינים מורשעים, אף כאלו שקטלו חיים או ששינו לבלי היכר את המציאות של זה שדרסו.

אורן, סמנכ"ל בחברה גדולה מספר כי "קרוב משפחה שלי נהרג לפני כשנה בתאונת דרכים. נהג רכב עקף בפראות ושלח את קרוב משפחתי לקבר. נדרתי נדר כי אפעל ככל שביכולתי על מנת להילחם בנגע תאונות הדרכים והחלטתי כי אני מנחיל נוהג חדש על פיו איננו קולטים לשורות החברה עברייני תנועה כבדים.

"לא אכפת לי אם מדובר על עובד מבריק בעל יכולות מנהיגות יוצאות דופן וכל סופרלטיב אחר. אולם בירור קצר שערכתי עם היועץ המשפטי שלנו הבהיר לי כי ידי כבולות, אין לי את הזכות כלל לבקש מהעובד גיליון הרשעות. אני פשוט מתוסכל. איפה נשמע כדבר הזה שהמדינה מעודדת בעקיפין תרבות נהיגה חסרת אחריות באמצעות האיסור הזה. כמו כן, מבחינתי, לעובד שנתפס נוהג שיכור אין מקום בחברה הזו, ואם מידע כזה יגיע לידי, אפעל לסיים עימו את מערכת היחסים".

עו"ד חמי לפידור, מומחה בדיני עבודה ממשרד לפידור ושות' אומר כי "על מנת לשנות מציאות זו, יש לאפשר למעביד לדרוש מהמועמד לעבודה כי יציג בפניו את גיליון הרשעותיו התחבורתיות, כך שיחליט בהתאם לתדירות העבירות ולחומרתן, האם יש מקום להעסיק את העובד. לצורך כך, יש לתקן את חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים האוסר על מעבידים לבקש מידע על עברו הפלילי של אדם.

לפידור מוסיף כי מתן היתר למעביד לבקש גיליון הרשעות תעבורתי, במיוחד במקרים שאין המדובר על נהג מקצועי, מצריכים חשיבה מעמיקה: "היד על הדק אי הקבלה לעבודה בנסיבות אלו אינה יכולה להיות קלה : לעתים נגרמת תאונה כתוצאה מרשלנות רגעית שאינה מלמדת על דפוס התנהגות לא נורמטיבי ועל המעביד לעשות ההבחנה בין אירוע חד פעמי שגרם לתאונה קטלנית, כגון תאונה שנגרמה בהיסח הדעת לבין נהג שהינו עבריין תנועה סדרתי, שמבצע עבירות תנועה חמורות.

חמי לפידור מוסיף כי אמנם, הלכה פסוקה היא שמעביד רשאי לנהל את עסקו כראות עיניו, בכפוף למגבלות חקיקה, הסכמים קיבוציים או הסכם שאישי, אולם לצד זכותו הניהולית של המעביד עומדות הזכויות של העובד ובכלל זה הזכות של העובד למקום עבודה המהווה את מרכז חייו ואת מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו. לפיכך, על המעביד מוטלת החובה הנעלה לשמור על האיזון העדין בין המאבק המוצדק בתאונות הדרכים לבין שלילת פרנסתו של אדם בגלל שהיה מעורב בתאונת דרכים".

לדברי מוטי כהן, "אולם אם מדובר על עובד שנתפס כשהוא נוהג כך כאשר מדובר על מקרה חד פעמי, אקראי, שאינו משקף את דפוסי נהיגתו,יש להתייחס בפרופורציה לנתון זה ככלי ניבוי להתנהגותו במקום העבודה, כל שכן שמבחני אישיות אחרים מספקים תוצאות סותרות".

לדברי עו"ד חמי לפידור: "ככל שמדובר בעובד שתפקידו נהיגה, למשל נהג משאית, אוטובוס וכולי, הרי שאם אותו עובד מבצע שורה של עבירות תנועה, ניתן לטעון שהעובד לא מתאים לביצוע עבודת הנהיגה ויש מקום לשקול את סיום את עבודתו עקב כך. ככול שמדובר בעובד שתפקידו כרוך בנהיגה, למשל איש מכירות, הרי שיש מקום לשקול את מידת הפגיעה הנגרמת לביצוע העבודה, אם בכלל, עקב ביצוע עבירות התנועה כך גם לגבי עובד שתפקידו אינו כרוך בנהיגה כלל".

בכל מקרה, ראוי שהמעסיק יודיע לעובדיו מה מדיניותו לגבי העסקת עובדים המבצעים שורה של עבירות תנועה דבר שיכול ויביא לכך שעובדים שרוצים לשמור על מקום עבודתם ינהגו יותר בזהירות.

ואף אם העובד לא יפוטר, מסביר עו"ד אורן בושרי, מומחה בדיני תעבורה ונזיקין, "פסילת המינימום בעבירה של נהיגה בשכרות היא של שנתיים בפועל. אם מדובר בשכיר, וכפי שקרה פעמים רבות, הוא יפוטר בלא יכולת לשרת את צרכי החברה שבה הוא מועסק בהילקח רשיון הנהיגה ממנו. לפיטורין. כמו כן, בל נשכח כי הוא יידרש לשלם גם שכר טרחה בלא אפשרות לסניגור ציבורי היות שמדובר 'רק' בעבירה בשכרות ראשונה, לנאשם בבית הדין לתעבורה לא ימונה סניגור ציבורי מהמדינה בחינם והברירה היחידה היא לשכור שירותיו של עורך דין פרטי".

להבדיל ממשפט פלילי, בו בכל עבירה זניחה מוצע לנאשם מינוי כמעט חינם של סניגור ציבורי, כאן צריך הנאשם לשאת לבדו בעלות הייצוג והמחיר גבוה - 7,500-15,000 שקלים. היחידים שזוכים לייצוג הם אנשי הקצה לרב, מעוטי יכולת של ממש וכאלה שזו להם שכרות שנייה והתביעה דורשת מאסר בפועל. מטבע הדברים, אלו אינם האנשים הנורמטיביים המאפיינים את מעמד הביניים. כמו כן, עליו יהיה לשלם אף דמי אחסון רכב.

ב-99% מהמקרים קצין המשטרה מורה לנהג לאחסן את הרכב למשך 30 יום. עלות האחסנה משתנה מאזור לאזור. על פי אתר המשרד לביטחון הפנים, בבאר שבע תשלמו 40 שקלים ליום אחסון עבור רכב פרטי ו-1200 שקלים לכל תקופת הפסילה. אם מדובר ברכב שמשקלו מעל ל-4 טון תשלמו בצפון 70 שקלים לכל יום אחסנה כך שלחודש הסכום יהיה 2,100 שקלים. ואם לא די בכך, בעוד שנאשמים פליליים יוצאים ללא קנס בכלל בכל "מצב סוציו-אקונומי נמוך", בתעבורה הרי זה לא כך שכן כאשר הכיס עמוק אפשר להכניס את היד עמוק. הקנס הנלווה לפסילה ולפסילה על תנאי, לעתים גם למאסר על תנאי, מגיע ל-2,500 ול-3,000 שקלים. אין ספק שמדובר בגזירה קשה.

עוד הרבה משפט וביטוח בוואלה! רכב
לאתר של עו"ד חמי לפידור
עו"ד אורן בושרי