התירוצים והסיפורים של המבוטח הישראלי

מיהם המבוטחים שאתם רואים על הכביש ואילו תירוצים והונאות הם משמיעים בכ מקום? עו"ד וד"ר אסף ורשה ועו"ד אלעד שור, מומחים לדיני תעבורה, מגדירים בפניכם כל נהג מבוטח מיהו, מה הוא ומהם מאפייניו האיישים. הכירו את הנמהר, הנוכל, הרציואנל וכן, את זה שלא יודע לשאול כמובן.

מיהו המבוטח "הנמהר" לכאורה? הרי זה הוא ש"דחקה לו? ה?ש???ע?ה", שה?ז?ד??ר?ז למשל לתקן את הרכב במוסך המדרכה, תוך שהוא נעתר להצעתו של בעל המוסך לשחרר את הרכב, בלא חשבונית או כל אסמכתא אחרת. שהחיש ושמע לעצת חברו "המומחה הגדול בביטוח", שייעץ לו לוותר על זימון שמאי מתאים, אף שמדובר על נזק שמצריך את זימונו.

המבוטח שנכנס תחת קטגוריה זו הינו מבוטח אמוציונאלי, ששוקל למשל את הצעת הפיצוי שנתנה לו מחברת הביטוח בלא היוועצות עם גורמים מומחים, או לחילופין, שמחליט להיגרר עם חברת הביטוח להתדיינות ארוכה ומתישה, אף שניתן היה לבחור בחלופה אחרת במקרה המסוים - זה בעניני רכוש. וגם בעניני פגיעות גוף המציאות מלמדת כי מתן פירוט חלקי לעו"ד אודות הכאבים והתחלואים של המבוטח שנגרמו לו בעקבות תאונת הדרכים – מאפיינים את המבוטח הנמהר.

בכך למעשה, מונע המבוטח מבא כוחו את האפשרות לממש למשל את זכותו להכיר במחלות כרוניות שהתעוררו לאחר התאונה או החמירו בעקבותיה. אין ספק. לנמהרות יש מחיר שמשולם גם במצב בו המבוטח מקשיב לאותו חבר "מומחה", וצורך טיפול רפואי רב מידי, שאינו מתאים לאופי פגיעתם ואינו מתקבל על הדעת. במקרה זה, המבוטח עלול שלא לקבל את מלוא ההחזר עבור הטיפולים שזה עבר. אין להקל ראש בכך, המציאות מלמדת, כי טיפולים רפואיים יכולים להאמיר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.

הלחץ בו שרוי הנהג הנמהר גורם לו לא פעם לאובדן החשיבה הבהירה: הוא אינו זוכר כי הוא רשאי להקליט את השיחה עם השוטר, בלא שיש לו צורך לידע אותו על כך. כמו כן, הוא אינו נוהג להשתמש במצלמה שנמצאת במכשיר הסלולארי שלו בכל מקרה בו הדו"ח שניתן לו מבוסס על קיומו של שילוט לא ברור, אשר למעשה הטעה אותו. פעמים רבות, הנהג שב למקום מתן הדו"ח מספר ימים לאחר מכן ומשתומם לגלות כי השלט או התמרור הוזז או שונה ואין לו יכולת כעת להוכיח או לבסס את טענת ההגנה שלו. לקטגוריה זו ניתן לצרף גם את הנהג שקיבל לביתו דו"ח בגין עבירה שלכאורה בוצעה על ידו, אולם זה לא טורח לבחון את האפשרות להתגונן באמצעות הצגת אליבי או ראיות אובייקטיביות אחרות שיעמדו לצידו בעת המשפט.

המבוטח "הנוכל" לכאורה, הוא הדמות הבעייתית ביותר, הן מבחינת חברת הביטוח והן מבחינת ציבור המבוטחים. אותו מבוטח מתכנן לרוב את צעדיו ומהלכיו בקפידה, כאשר לנגד עיניו ניצבת כמטרה: הוצאת כספים במרמה מחברת הביטוח. מבוטח כזה מציג לחברת הביטוח מסמכים רפואיים או אחרים, מזוייפים, ואף מפברק נכות בפני הרופאים הבודקים אותו ובפני הוועדות הרפואיות.

בטרם גם אתם תאמצו את הרציו' כי "מצווה להונות את חברת הביטוח", עליכם לזכור ולזכור היטב: בשל ריבוי הנסיונות להוציא כספים מחברת הביטוח תוך כדי מעשה מרמה – נפגע כלל ציבור המבוטחים: ראשית כל, חברת הביטוח מפתחת עמדה חשדנית ומתגוננת וכן בסופו של יום, הפרמיות שכולנו משלמים נוסקות מעלה. חשוב לציין בהקשר זה כי הונאת חברת ביטוח יכולה לסבך באופן חמור ביותר את חייו של המבוטח: ראשית כל, תגמולי הביטוח ישללו ממנו והסיכוי כי חברת ביטוח תבטח אותו בעתיד – שואף לאפס. כמו כן, בהנחה כי חברת הביטוח בחרה להגיש תלונה במשטרה : המבוטח עלול למצוא את עצמו מסובך עד צוואר עם כתב אישום שיוגש כנגדו , על כל המשתמע מכך.


עו"ד אלעד שור: בקטגוריה זו נכנסים כל הנהגים שלצד עבירת התנועה שביצעו, ביצעו עבירה פלילית נוספת "ממשפחת הנוכלות". כך למשל, ישנם לא מעט נהגים, אשר מפאת פסילה, זייפו את רישיון הנהיגה והציגו לשוטר שעצר אותם את הרישיון לבדיקה. בפועל, ישנן לא מעט דרכים באמצעותן מבררת המשטרה את זהות הנהג.

בנוסף, ישנם כאלו שנפסלו מלנהוג, אולם בעת דרישה להציג מסמכי זיהוי, הם מוסרים לשוטר שם של גורם אחר – מהלך טיפשי , אשר הוביל פעמים רבות למעצרם, הגשת כתב אישום וענישה חמורה.במסגרת תת קטגוריה זו נכללים גם אלו, בעיקר נהגי דו"ג, אשר מחליפים את לוחית הרישוי, מתוך כוונה כי העבירות ככל שירשמו להם, יכתימו רכב אחר. מסוכן מאוד. מאוד.

אסף ורשה: רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, ובהקשרנו – התנהלות של המבוטח אשר מאפשרת לו לממש את מלוא הזכויות המגיעות לו עפ"י הפוליסה, הדין והחוק. וכך למשל, המבוטח המושכל מודע לעובדה כי במקרה תאונה, דווקא עדי ראייה ישירים, אשר אינם בני משפחה מהווים ראייה מועדפת.על אף כל "המהומה" אליה נקלע בעקבות התאונה – הוא זוכר לקחת את פרטיהם המלאים, לרבות ת"ז וכל פרט אחר שיסייע לו לאתר אותם. כך גם במקרה בו המבוטח הוא בעליו של רכב 4*4, הוא זוכר כי ככל במידה שהרכב כבה תוך כדי כניסה למקווה מים, הרי שחברת הביטוח מצפה ממנו שלא ינסה להניע את הרכב מייד לאחר מכן –פעולה אשר עשויה לגרום למערכת הדיזל לשאוב את המים אל תוך המנוע ולפתוח פתח לטענה כי מדובר בנזק תוצאתי שאינו מכוסה ע"י הפוליסה.

אלעד שור: הנהג הרציונאלי מודע לעובדה כי שיעור בלתי מבוטל מתיקי השכרות שנידונים כיום בבתי המשפט מתייחסים לנהגים ששתו בקבוק בירה או כוס יין והיו בטוחים שהם יכולים לנהוג כחוק ובבטחה. הוא מבין כי הנחות היסוד ש "כשמדובר בקבוק בירה המכשיר לא תופס" או "כוס יין זה מותר עפ"י חוק", הוכחו כשגויות. אותו נהג רציונאלי אף אינו שוגה באשליות כי לאחר שנתפס מחזיק ביד טלפון בעת נהיגה, הוא ימלט עצמו "ממלתעות הדין" באמצעות הצגת של פלט שיחות לבית המשפט שיוכיח כי לא דיבר באותה העת. בפועל, אין חשיבות האם הנהג דיבר בפועל, או בדיוק סיים את השיחה, או לחילופין, סתם אחז את הטלפון ונהנה מיופיו. נהג זה גם לא "יתקפל" תחת איום במקרה בו היה מעורב בתאונת דרכים קלה בה לא נגרמו נזקי גוף, אולם הצד השני מאיים כי במידה ולא ייחתם מסמך הכולל הצהרה על לקיחה מלאה של האחריות לתאונה – הוא מזמין משטרה , פעולה אשר תגרור פתיחת חקירה לרבות הגשת כתב אישום. בפועל, גם אם התאונה תובא לידיעת המשטרה, אין המשטרה פותחת תיקים בתאונות נזק קלות לרכוש, אלא רק במקרים של פציעות גוף או תאונות נזק רכוש שנעשו בליווי עבירה נוספת: למשל אי ציות לתמרור, נזקים קשים ברכוש וכדומה. לכן בנסיבות המקרה אינך צפוי לקבל כתב אישום

אסף ורשה: תת טיפוס זה כולל בתוכו את אלו שסבורים כי הם מצוידים בידע מספק על מנת לעמוד מול הגורמים השונים המעורבים בתביעת הביטוח שלהם וכן את אלו הנמנעים – שאינם מעוניינים לרדת לעומקם של פרטים ומקבלים את הנאמר להם כעובדה מוגמרת.

כך למשל, על פי רוב, תביעות נזיקין, לרבות אלו המוגשות בעקבות פגיעה בתאונת דרכים, מתיישנות בחלוף 7 שנים מיום התאונה. כלומר, לפי החוק על הנפגע להגיש את תביעתו לא יאוחר מ-7 שנים מהיום שבו הוא נפגע בתאונה. ישנם לא מעטים לא מעלים על דעתם ולא טורחים לשאול לגבי מועד ההתיישנות. להערכתי, מיליונים על גבי מיליונים של שקלים לא הגיעו לכיסם של המבוטחים הזכאים לקבלם כפיצויים בשל שאננות זו.


כמו כן "זה שאינו יודע לשאול" יחליט לפעול לבדו ו"יחסוך" התיעצות עם גורמי מקצוע כמו סוכן הביטוח, עורך הדין ואחרים כולל חברת הביטוח ובכך עלול לפגוע בזכויותיו. מבוטח שיש לו שאלות מוזמן להפנותן למבטח מתוך מחשבה כי יקבל מענה ומספק.

אלעד שור: זה שאינו יודע לשאול הוא זה שהיה מעורב בתאונת דרכים אשר בגינה חייב בית המשפט להטיל עליו פסילת רישיון נהיגה למשך 3 חודשים לפחות, אך סבור שמדובר בעבודה מוגמרת ואין דרך להימנע מפסילת המינימום. בפועל, ניתן לגרום לשינוי סעיף העבירה בה הנהג מואשם לסעיף אשר לא מחייב פסילת מינימום. נהג זה אף לא יטרח לדרוש מהמשטרה שתציג את סרט ההקלטה במצב בו היה מעורב בתאונת דרכים בצומת, תוך שהצד השני טוען כי צד א' הוא זה שעבר באור אדום. בהקשר זה ניתן אף לציין את זה שנטען כי צולם נוהג במהירות מופרזת, אך אינו מבקש מהמשטרה שתעביר לעיונו את סרט הצילום לצורך בחינתו. כך גם במצב בו הוא נעצר , נבדק באמצעות בדיקת נשיפה ואינו זוכר לבחון את מהימנות וטיב הממצאים.


לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה
לאתר של עו"ד אלעד שור
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב