השאלות המתעוררות בסיטואציות הללו רבות ומגוונות: האם היה מותר לחנות באותו המקום? של מי "החפץ המעופף"? האם נפילת החפץ היא מעשה ידי אדם או "כוח עליון"? ואם כן על מי האחריות? יש פסקי דין רבים בנדון, אך לא רק שאין פסיקה אחידה, אלא שיש בפסיקה דיעות הפוכות. הבאנו לכם חלק מקצתן.
אחד המקרים השכיחים הוא עצים שנופלים על מכוניות, אז נתחיל בהם. במקרה של ע"י, נפל על רכבה, שלטענתה חנה בחניה מוסדרת, עץ מחצר השייכת ל-מ"פ, והיא תבעה אותו.
מ"פ טען להגנתו שנפילת העץ לא היתה בשליטתו ולא היה יכול למנוע אותה, גם מאחר ושרר מזג אוויר סוער עם רוחות חזקות, וגם מאחר והוא מצידו טיפל בעץ באופן מיטבי והעץ היה בריא. בית המשפט הבהיר ל-מ"פ כי אולי הוא גנן מצויין אך ההלכה היא שעל בעל העץ והחצר הנטל להוכיח שהעץ היה מטופל ולא מוזנח וכי לא היה ניתן למנוע את קריסתו. אז במקום דיון על רכב, התנהל במשפט זה דיון על גננות ורפואת עצים עד לרזולוציות של מידת יובש העץ (!), כאשר שני הצדדים הציגו תמונות של העץ (שהפך לסלבריטי ממש) להוכחת טענותיהם.
אך בכך לא הסתפקו הצדדים - ועברו גם לדון במזג האוויר. ע"י הציגה דו"ח "מסולם בופורט" המפרט ומדרג את עוצמת הרוח, וכן אישור ממאגר נתוני השירות המטראולוגי לגבי מהירות הרוח באותו הזמן, כאשר מסקנת המסמכים שהציגה היתה כי במצב רוח זה השפעתה לסביבה היא "עצים קטנים מתנדנדים, ענפים גדולים נעים, הרוח שורקת בין חוטים. קשה להחזיק מטריה". מ"פ מצידו לא נותר חייב, והגיש דו"ח לגבי סקירת פרק הגשם באותם התאריכים ועוצמת הרוחות באיזור החוף.
אך כל המידע והמדע הזה לא הועיל, כיוון שלבסוף הכריע בית המשפט דווקא על בסיס עדותו של אחד השכנים: "לא חושב שהיה משהו קיצוני במזג האוויר". בית המשפט קיבל התביעה וחייב את בעל העץ בנזק.
לא בדיוק חסר תקדים
אך אל תשמחו מוקדם מדי, כי לא באמת יש לנו כאן הלכה. למשל, במקרה של רכבו של א"א, עליו נפל עץ עת נסע לתומו ביום קיץ בשדירה בפרדס חנה - נקבע בדיוק ההיפך. הנתבעת הפעם היתה המועצה המקומית שבתחומה גדל ונפל העץ חלל. השאלה בה עסק בית המשפט במקרה זה היתה מי אחראי לנזק כאשר לא ידועה הסיבה לנפילת העץ. גם כאן שוב נדונו ענייני גננות וגם קצת פיזיקה לרבות מצב בריאותו של העץ, ואיזו זווית נטיה היתה לו עוד קודם נפילתו.
התביעה כמובן טענה שעצם נפילת העץ מעידה על רשלנות המועצה אלא שבית המשפט דחה הטענה מאחר ולא הובאו "ראיות סטטיסטיות" למשל, כי מבין כל 10 עצי אלון שנופלים יותר מחמישה נופלים בשל טיפול לקוי בהם ולא בשל מחלות או רקבון שלא ניתן לצפיה או לטיפול (מי בכלל ידע שהוא צריך להוכיח דבר כזה?). וממילא, כך בית המשפט, לא הוכח הקשר בין "אי הטיפול" מצד המועצה לבין נפילת העץ.
ומעץ נעבור לעציץ, שנפל ממעקה מרפסת דירתו של ר"מ על רכב של חב' השכרה מסויימת עת חנה תחת המרפסת הפרחונית, ברחוב שינקין בתל אביב. ר"מ וחברו לדירה הנתבעים, טענו כי לא הוכח כלל שהעציץ נפל דווקא ממרפסת דירתם יש הרי דירות רבות בבניין הפונות לכביש, כך טענו, וכך גם בבנינים הסמוכים. שני הצדדים טרחו והגישו תצלומים של הבניין שהפך למפורסם ובו כל דייר המחזיק עציצים הפך "לחשוד", ואף חישובי "זוויות" הנפילה של העציץ. לאחר שבית המשפט ביצע עבודת בלשות ומדידות והגיע למסקנה כי מקור העציץ כן בדירת ר"מ, הטיל על ר"מ להוכיח שעשה כל שיכול היה כדי למנוע את נפילת העציץ. לעניין זה טען כעת ר"מ כי טרח והדביק את העציץ סיליקון למעקה. בית המשפט לא התרשם מהיוזמה, והטיל על ר"מ ושותפו לדירה את מלוא האחריות לנזקי הרכב עליו נפל העציץ.
על איזה חפץ מדובר בכלל?
במקרה של ע"ט נידונה השאלה האם על הרכב נפל אכן עציץ או שמא תריס ומאיזו דירה, ושוב נאלץ ביה"מ לבצע קצת עבודה מדעית וקצת עבודת בלשות ולבחון את משקל החפץ שנפל, סוג הפגיעה שגרם, זוויות הנפילה ועוד שאר סוגיות. במקרה זה דווקא קבע ביה"מ, בניגוד למקרה הקודם שהבאנו, כי מאחר ובדירת השכנים קיימת מרפסת אין אפשרות שהרכב ייפגע מעציץ ממרפסת זו.
ומעציץ לאדנית במקרה של ח"א דווקא דחה בית המשפט את התביעה כנגדה בתור בעלת בית, מאחר ולא הוכח אם החפץ שעף על הרכב שחנה ברחוב היה אדנית או בכלל בלוק או שמא אבן (הנהג ברכב לא טרח לצלם ולתעד), ומאין בדיוק נפל.
לסיכום סוגיית העץ ושאר מעופפים בואו פשוט נקווה שלא יפול על רכבכם, כי לא נוכל לצפות מראש את פסיקת בית המשפט ואפילו נתקשה לייעץ לכם אילו טענות לטעון מתחום הגננות, המטאורולוגיה, הבניה, ההנדסה, או פשוט - השכל הישר.
תיק מס' 44375-09-12 בביה"מ לתביעות קטנות בפתח תקווה; תא"מ 27382-11-11, בבי"מ השלום בחדרה; ת"ר (ת"א) 22607/08 בבי"מ השלום בת"א; ת"א (ת"א) 42330/06 בביה"מ השלום בת"א; ת"ק 524/07, בביה"מ לתביעות קטנות באשדוד.
לאתר של עו"ד אינגריד הר אבן
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב