הדיבורית שזיכתה את הנהג מאשמה

בית המשפט זיכה את הנאשם בנימוק שלא הוכח שהתקיימו יסודות העבירה של הפעלת תצוגה הנראית ממושב הנהג, ועל סמך "פרשנות הגיונית לכוונת המחוקק" לפיה המחוקק לא אסר כליל שימוש במסך כדיבורית גם כאשר המסך גלוי לעיני הנהג.

סעיף 28 א' (א) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, קובעת כדלקמן:

"ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור". כלומר הפעלת תצוגה הנראית ממושב הנהג מהווה עבירה וזאת מאחר והיא גורמת להסחת דעת לנהג. בגין עבירה זו מועמד הנהג לדין בבית המשפט לתעבורה.

יחד עם זאת, המחוקק קבע חריג וקבע בסעיף 28 א' (ב) לתקנות כי העבירה לא תתקיים כאשר מדובר בתצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב (GPS) או במערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צה"ל למטרה ביטחונית.

פסק דין שהתקבל ביום 09/06/13 בבית המשפט לעניני תעבורה בתל-אביב, מרחיב על דרך פרשנות את שקבע המחוקק וקובע כי הפעלת מסך לצורך שימוש כדיבורית ברכב אינה מהווה עבירה.

באותו ענין, נרשם לנאשם בבת ים על ידי מתנדב של המשטרה דוח מסוג הזמנה לדין, לאחר ששוטר מתנדב הבחין כי ברכב מופעל מסך הנראה ממושב הנהג, עליו הופיעו מקשים הנחזים כמקשי טלפון נייד.

התביעה טענה, כי התקיימו יסודות העבירה וכי יש להרשיע את הנהג בעבירה לפי תקנה 28 א(א) מאחר והמסך היה גלוי לעיני הנהג והרכב היה בתנועה. לטענת הסניגור שייצג את הנאשם - עו"ד גיל אלגום, מדובר בדיבורית לכל דבר ועניין ואין זו תצוגה האסורה על פי חוק, אלא להפך – התקן שהתקנתו נדרשת על פי החוק.

לטענת הסניגור, הפעלת המערכת כמסך עם לוח מקשים לא רק שלא נאסרה בדין, אלא שהינה מחויבת על פי דין, שכן אותה מערכת משמשת "דיבורית" כהגדרתה בתקנה 28(א)(ב)(2) לתקנות התעבורה.

כב' השופטת שרית קריספין אברהם הכריעה במחלוקת וקבעה כי יש לזכות את הנאשם שכן עד התביעה ציין בעצמו כי התצוגה בה הבחין היתה של לוח מקשים הנחזה כמקשי טלפון. השופטת קבעה כי בנסיבות אלה, היא אינה רואה כל הבדל בין תצוגה של מקשי טלפון על גבי מסך רב תכליתי, לבין מקשי טלפון על גבי טלפון קבוע ברכב או התקן דיבורית אחר. עוד הוסיפה השופטת בפסיקתה כי "חובה עלינו לתת פרשנות הגיונית וסבירה לכוונת המחוקק... לא מצאתי כי יש בתצוגה של מקשי טלפון משום הסחת דעת, כפי שטענה ב"כ המאשימה, שכן אז היה צורך לאסור כליל על שימוש בטלפונים ניידים בזמן נהיגה, בין אם בטלפונים הקבועים ברכב ובין אם באמצעות דיבורית המותקנת ברכב".

לדברי עו"ד גיל אלגום, בית המשפט יצק תוכן לתקנות על סמך פרשנות הגיונית. מן הראוי כי המחוקק יתקן את התקנות ויתאים אותן להתפתחות הטכנולוגית הקיימת כיום. במצב הנוכחי יזקקו נאשמים לטעון על סמך פרשנות כי השימוש במסך המתוקן ברכב אינו גורם להסחת דעת. ברור כי שימוש במסך לצורך צפיה ב די-וי-די , טלויזיה או אינטרנט מהווה הסחת דעת והוא אסור על פי חוק.

יחד עם זאת כיום ניתן לעשות שימוש במסך הרכב לצורך שאינו גורם לצפייה ממושכת ולהסחת דעת. מה הדין כאשר במסך הרכב מופיעים נתונים לצורך בקרת מערכת הרכב / מחשב דרך / בקרת אקלים / שמות תחנת רדיו או שם השיר המושמע ברדיו או בדיסק?

חלק גדול מהרכבים החדשים, נמכרים על ידי היבואן עם מסכי תצוגה המאפשרים שימושים אלו. באותה מידה מותר להתבונן על לוח המחוונים ברכב לצורך בקרת מערכות הרכב וניתן לצפות על הצג במקלט הרדיו דיסק ולצפות בשם התחנה / שם השיר המושמע ברדיו או בדיסק.

עו"ד אלגום סבור כי ככל והדבר יגיע לפתחו של בית המשפט, יתכן שבית המשפט יקבע על יסוד אותה פרשנות של בית המשפט כי שימוש זה מותר על פי החוק, שכן הוא אינו גורם להסחת דעתו של הנהג.

לאתר של עו"ד גיל אלגום

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב