תאונה בדרך לעבודה: מהו הפיצוי?

"עברתי תאונת דרכים שהוגדרה כתאונת עבודה ואני חייב לציין שקומם אותי מאוד לראות בטלוויזיה את כל הפרסומות של ביטוח לאומי. במקרה שלי הייתי צריך להילחם כאילו אני בלבנון. מתסכל מאוד". כך מציין לוואלה! רכב דוד. מקרה חד פעמי? ממש לא.

הסיכוי כי נפגע בתאונת דרכים יאלץ לעבור את המסכת המפרכת של התמודדות עם פקידי הביטוח לאומי גדול משנדמה לכם. נתונים חדשים שהתפרסמו לאחרונה מלמדים כי נפגעי תאונות הדרכים בעבודה מהווים בממוצע 12% מסך כל נפגעי תאונות הדרכים בכל שנה. כל הרוג עשירי בתאונת דרכים מוגדר כהרוג בתאונת דרכים בעבודה.

הנתונים, שמובאים באמצעות עמותת "אור ירוק" ומבוססים על נתוני הלמ"ס די מבהילים: בכל שנה נפגעים בממוצע בתאונות דרכים בעבודה למעלה מ- 17 אלף בני אדם ו-33 בני אדם נהרגים בממוצע (2004-2012). אולם נתון אחד בולט במיוחד: מדינת ישראל שילמה יותר משני מיליארד שקלים בין השנים 2004-2012 לנפגעי תאונות דרכים בעבודה (בדרך אל העבודה, בעבודה וחזרה מהעבודה). מיליארדים אלו לא הגיעו בקלות לכיסם של הנפגעים - רחוק מכך. רבים מהתובעים את ביטוח לאומי, מעידים כי נתקלו "בחומה של פקידים". פקידים שניהלו איתם מלחמת חורמה על סכומי הכסף שמגיעים להם על פי חוק. המלחמה על הזכות לקבל סכומים אלו מתישה ומייגעת.

אחת מהבעיות הגדולות, מעבר לעמדה הקשוחה של ביטוח לאומי, היא התנהלות שגויה של ציבור המבוטחים. התנהגות כזו שבסופו של דבר מקשה לעיתים מאוד על המסוגלות שלהם לממש את זכותם. בסיוע של מספר עורכי דין, מומחים לעניין, גיבשנו טור של עצות זהב והנחיות כיצד לפעול נכון לאחר תאונת דרכים המוגדרת תאונת עבודה.

הפעולות הראשונות שעל הנפגע לבצע:

עו"ד רומי הוניג, מומחית לתביעות מול המוסד: לביטוח לאומי על הנפגע לדווח על האירוע למעסיק מוקדם ככל האפשר, בין שהתאונה ארעה במקום העבודה ובין במקום אחר. הדיווח על התאונה נחוץ גם אם בשלב זה החליט העובד שלא להגיש תביעה, שכן היה ויתגלה נזק בשלב מאוחר יותר, ניתן יהיה לקשר אותו לתאונה. חשוב מאוד כי הנפגע יבקש מהמעסיק טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (טופס בל250).

עם המצאת הטופס לקופת החולים תוגדר הפגיעה כ"פגיעה בעבודה" וכך גם אישורי המחלה שיינתנו (תעודה רפואית לנפגע בעבודה). חשיבות נוספת להגדרת הפגיעה הינה בעת רכישת תרופות ואביזרים, אשר עשויים להיות ממומנים ע"י קופת החולים. בשלב הבא יש לגשת למוסד רפואי לצורך קבלת טיפול רפואי ראשוני. הפניה המיידית חשובה לצורך איבחון וטיפול בנזק שנגרם וכן תיעודו ברשומות הרפואיות.

השתהות בקבלת טיפול עלולה לגרום לנזק ראייתי מאוחר יותר בעת הטיפול בתביעה מול הגורמים הרלוונטיים. יש לזכור כי בעת הביקור הרפואי חשוב לציין כי המדובר בתאונת עבודה וחשוב לבדוק שהרופא רשם את הדברים במדויק. יש לרשום את פרטי העדים לאירוע וככל הניתן את עדותם, סמוך ככל האפשר לאירוע.

רישום במועד קרוב לאירוע, יבטיח שימור זיכרונם של העדים, זאת למקרה שיחקרו לגבי האירוע בעתיד. עדותם של עדים אלה עשויה להיות ההבדל בין תביעה שתוכר לתביעה שתדחה. נפגע שלא שיגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום האירוע מסתכן - עשויות להיות לכך השלכות על זכויות הנפגע בגין הפגיעה.

לאחר שהאירוע הוכר כ"פגיעה בעבודה" זכאי הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי על מנת שתקבע את נכותו, אשר עשויה להקים לו זכות לגמלאות. הנפגע רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה.

עו"ד עופר שנקר, ממשרד צבי יעקובוביץ’ העוסק בדיני ביטוח: תאונת דרכים העונה על הגדרת תאונת עבודה מעניקה למבוטח זכויות הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. חשוב להדגיש שכאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, זכויות הנפגע מחברת הביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיקבעו לו ע"י הועדה הרפואית של ביטוח לאומי, אלא אם כן נתקבלה חוות דעת של מומחה שמונה בתביעה מול חברת הביטוח קודם לכן.

אין חסרונות בהכרה בנפגע כנפגע עבודה, וזאת משום שהיא לא באה במקום זכויות אחרות. לדוגמא, נפגע בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, יוכל לקבל את הזכויות מהביטוח הלאומי כנפגע בעבודה וגם לקבל פיצוי מחברת הביטוח בגין תאונת דרכים. אמנם לא ניתן לקבל יותר מ- 100% מהנזק שנגרם אבל ההכרה כנפגע בעבודה לא תפגע בזכויות, אלא תבטיח זכויות מסויימות שכלל לא בטוח שיתקבלו במסגרת התביעה לפיצויים מחברת הביטוח.

עו"ד שנקר ממליץ להגיש את התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום מגוריך. את התביעה ניתן להגיש לבד, אולם רצוי להתייעץ עם עו"ד לפני שעושים זאת, משום שלפעמים יש פרטים שאם לא שמים אליהם לב כבר בשלב של הגשת התביעה לביטוח הלאומי, אחר כך קשה מאד להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן בדיעבד את הטעון תיקון.

חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הכיסוי הביטוחי גם למקרים בהם התאונה אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או מהמקום בו הוא לן, ואף אם אינו מעונו וכן מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

עו"ד הוניג מדגישה: הכיסוי הביטוחי הוא רק לגבי סיכוני הדרך. החוק מצמצם את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה" ואף קובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או למקום העבודה, האירוע לא יוכר כתאונת עבודה.

הפסיקה עסקה רבות בשאלה מהי "דרך מקובלת". ההגדרה למסלול מהבית למקום העבודה עשויה להיות מורכבת מכדי לקבוע באופן אוטומטי שתאונתכם אינה תאונת עבודה. מלאכת ניסוח החוק בשנות החמישים היתה קלה, באותה תקופה רוב המבוטחים הלכו ברגל או נסעו באוטובוס למקום עבודתם (וממקום עבודתם) ולפיכך ניתן היה להצביע בקלות יחסית מהי הדרך המקובלת להגיע למקום העבודה.

פסקי הדין באותה עת התייחסו לקו האוטובוס הקרוב ביותר לבית המבוטח ולמקום העבודה, והסיקו מהעובדה שמבוטח אשר לא נסע בקו זה הרי שלא נסע "בדרך המקובלת".כיום, המצב מאוד שונה. מבוטחים רבים נוסעים לעבודה ברכב פרטי. יש יותר ממסלול אחד, לעיתים אילוצי הדרך הם אלו שמכתיבים מדי יום את הדרך לעבודה. עו"ד רומי אומרת כי במידה והנפגע סטה מ"הדרך המקובלת", בית הדין יבדוק את מידת הסטייה ויבחן מה מטרתה.

לדוגמא, נסיעה בדרך עוקפת עקב פקקי תנועה עשויה להיות מוגדרת כסטייה סבירה. במקרה בו מבוטח, אשר נוסע לביתו בדרך הרגילה עצר את רכבו על מנת לרכוש דבר מה במרכול ,נקבע שאין מדובר בסטייה של ממש. מי שנפגע בתאונה לאחר שסטה מהדרך כדי לקחת את ילדו לגן או כדי ללכת להתפלל – האירוע יוכר כתאונת עבודה למרות הסטייה.

הזכויות של מי שנפגע בדרך לעבודה או מהעבודה זהות לזכויות של כל תאונת עבודה אחרת וכוללת את ימי המחלה הנקראים דמי פגיעה וככל שנגרמה נכות – גם גמלה בגין הנכות.

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב