קסאם פגע ברכב, את מי תובעים?

תאונות דרכים רבות התרחשו במהלך מבצע "צוק איתן" בהן היו מעורבים כלי רכב צבאיים. שיירות המובילים שנעו על הצירים נאלצו להתמודד מול תגובות חירום פזיזות של חלק מהנהגים למשמע האזעקה, ואלה כאמור הובילו למרבה הצער לתאונות שהסבו נזק למכוניות והן לנהגים והנוסעים.

בניגוד לתאונת דרכים רגילה, בה הכתובת להגשת התביעה היא חברת הביטוח לבד, כאשר מדובר על מעורבות של כלי רכב צבאיים או נזקי פעולות איבה, נכנסים לתמונה שני גורמים נוספים: משרד הביטחון ומס רכוש. על מנת לעשות סדר בנושא ולהבהיר להיכן להגיש את התביעה, ריכזנו שורה של שאלות ותשובות בסוגיות מהותיות ושכיחות.

במקרה כזה, דיני הביטוח והנזיקין הרגילים חלים על המעורבים בתאונה, אולם בשונה ממקרה בו הרכב האזרחי גרם לפגיעה והכתובת לצורך התביעה היא חברת הביטוח(ביטוח מקיף), את התביעה לנזק רכוש יש להגיש נגד משרד הביטחון- חטיבת התביעות בצירוף חומר רלבנטי שהרי גם בתביעה נגד משרד הביטחון נטל ההוכחה להוכיח אחריות ונזק מוטל על התובע.

זה המקום לציין כי חטיבת התביעות של משרד הביטחון מטפל בתביעות אלו בצורה יעילה ומהירה ביחס לחברות הביטוח, רוב התביעות מסתיימות בפשרה בתוך החטיבה ומעטים המקרים בהם התביעה עוברת לערכאה משפטית אשר מסרבלת ומאריכה את קבלת הפיצוי לתובע.

כמו כן, יכול בעל הרכב הניזוק לתבוע את פוליסת המקיף שברשותו ולקבל את הפיצוי בזמן מהיר יותר, ובמקרה כזה חברת הביטוח תתבע את משרד הביטחון על הנזק שנגרם לרכב.

חוקי הנזיקין והביטוח חלים על שני הרכבים ועל כן, במידה ונגרם נזק לרכב הצבאי יתבע משרד הביטחון בראשות חטיבת התביעות את פוליסת הביטוח (צד ג') של הרכב האזרחי.

הנהג יתבע את פוליסת ביטוח החובה של כלי הרכב בו נהג ו/או נסע בתביעת מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במידה ולנהג אין פוליסת חובה בתוקף, הוא חסום מלקבל פיצוי מחברת הביטוח מכח חוק הפלת"ד. תקוותו האחרונה היא לתבוע תביעה נזיקית את משרד הביטחון מכח פקודת הנזיקין תוך הוכחת אחריות ונזק. בשונה בתביעה לפי חוק הפלת"ד שם האחריות היא מוחלטת ואין צורך להוכיח אחריות ואין אשם תורם.

חובת האחריות לתשלום נזקים ישירים שנגרמו בנסיבות אלו מוטלת על מס רכוש.

פוליסת בטוח הרכב אינה מכסה נזקים עקב פעולות איבה, טרור, מלחמה וכיו"ב. לפיכך, כמו במקרה של פגיעה בשטח חקלאי, יש לפנות למחלקת פיצויים במס רכוש. ככל שניתן לתקן את הרכב, יקבע שמאי מטעם מחלקת הפיצויים את גובה הנזק ויאשר בכתב את התיקון ועלותו קודם לביצועו. לאחר מכן, בעל הרכב יוכל לגשת לכל מוסך עפ"י החלטת בעל הרכב. הנהג יידרש לשלם על התיקון והפיצוי ממס רכוש ומקרן הפיצויים יועברו לחשבונו.

נבחן שאלה זו ע"י מקום מושבו של החייל. במידה והחייל ישב ברכב הצבאי הוא יוכל לתבוע אך ורק את אגף השיקום של משרד הביטחון - תביעת הכרה ועליו יהיה להוכיח כי הנסיעה שבה היה מעורב בתאונה וגרמה לו לנזק הייתה קשורה לשירותו הצבאי, במידה ויוכר יקבל תגמולים בהתאם. במקרה זה, החייל לא יכול להגיש תביעה נזיקית נגד משרד הביטחון.

במידה והחייל ישב ברכב האזרחי הוא יכול לתבוע במקביל גם את חברת הביטוח מכח חוק הפלת"ד וגם את אגף השיקום- תביעת הכרה. לא נטעה, הוא לא יכול לקבל כפל פיצוי, אלא הוא יכול להגיש את התביעה במקביל ואז חלה עליו החובה לבחור בין פיצוי של חברת הביטוח להכרה ע"י אגף השיקום.

במידה והתביעה נגד חברת הביטוח מכוח חוק הפלת"ד הסתיימה והחייל בחר לקחת את הפיצוי שהוצע לו, משמעות ההסכמה לקבל את הפיצוי כאילו בחר בחברת הביטוח והוא יהיה חסום מלהגיש תביעה נגד אגף השיקום של משרד הביטחון.

במידה והחייל בחר להיות מוכר ע"י אגף השיקום, ובשלב מאוחר יותר העדיף את הצעת הפיצוי של חברת הביטוח, רשאי הוא לבחור בפיצוי המוצע ע"י חברת הביטוח אך חלה עליו החובה להשיב את תגמולי השיקום שקיבל מיום ההכרה ועד ליום הבחירה. כאשר חייל בחר באגף השיקום, קמה למשרד הביטחון זכות שיבוב מכח חוק הנכים בסעיף 36 נגד חברת הביטוח עד לסכום שהיה משולם לחייל אלמלא היה בוחר בחברת הביטוח.

כאשר עומדת בפני החייל דילמת הבחירה, עליו להבין כי פיצוי מחברת הביטוח הינו פיצוי חד פעמי המגלם בתוכו את כל הנזק שנגרם לחייל מיום הפגיעה ועד סוף ימי חייו, לרוב תלוי באחוזי הנכות, מדובר בסכום חד פעמי גדול אשר מגרה את הנפגע לבחור בחברת הביטוח. יחד עם זאת, מדובר בסכום חד פעמי ועם סכום זה יצטרך החייל להתמודד בשארית ימי חייו.

בחירה באגף שיקום, זו בחירה במשפחה, מדובר בגוף שמטפל בחייל עד סוף ימי חייו. משמעות הדבר, כי החייל יכול לפנות לאגף בכל זמן במהלך חייו ולטעון להחמרת מצב, בקשה להגדלת תגמול, עזרה צד ג' וכד' כמו כן לחייל המוכר באגף השיקום הטבות רבות.

על מנת שייקבע כי התאונה נגרמה בנסיבות המוגדרות כפעולת איבה , יש להוכיח קשר סיבתי של ממש בין נסיבות היווצרות הנזק לבין התאונה. לפיכך, אין זה מובן מאליו כי בית המשפט ייקבע כי תאונה שנגרמה ברשלנות של נהג פזיז שסטה למשל לשול הדרך בשל אזעקה בחוסר תשומת לב ופגע ברכב חונה, תהווה משום פעולת איבה. כל מקרה ייבחן לגופו ובמידה ובית המשפט לא יכיר בתאונה שנגרמה בשל פעולת איבה, חלוקת האחריות בין הנהגים תקבע בהתאם לחוק.

עו"ד ברק מרזן, מומחה בדיני נזיקין וביטוח ותביעות כנגד משרד הביטחון,ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות'

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב