איזה מגזר מעורב בהרבה תאונות דרכים?

384 בני אדם נהרגו בכבישי ישראל בשנת 2011, ולצדם אלפים רבים נוספים אשר נפצעו בדרגות חומרה שונות. מניתוח הנתונים היבשים בולט מצבם העגום של שלושה מגזרים בישראל שבהם שיעור ההרוגים בתאונות דרכים גבוה משמעותית מהממוצע בקרב שאר האוכלוסייה; המגזר הערבי, המגזר החרדי והעובדים הזרים.

אורח החיים השונה של המגזרים הללו, מאפייני ההתנהגות הייחודיים של כל אחד מהם, המודעות הנמוכה יותר לבטיחות בדרכים ואי הקפדה על חוקי התנועה, הם הגורמים העיקריים למעורבות הגבוהה יותר של המגזרים הללו בתאונות הדרכים. בהנחה שבלתי אפשרי לשנות את אורח החיים של המגזרים הללו, כל מה שנותר לעשות הוא להגביר את המודעות שלהם לנושא הבטיחות. השאלה האמיתית היא: איך עושים זאת בצורה יעילה.

כ-33 אחוזים מההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנת 2011 הם ערבים – זאת למרות שחלקו של המגזר הערבי באוכלוסיה עומד על כ-20 אחוזים בלבד ואחוז הנהגים במגזר עומד על כ-14 בלבד מכלל נהגי ישראל. הגורמים העיקריים להיפגעות במגזר הערבי הם נהיגה פרועה בתוך תחומי הישובים, חוסר התחשבות בהולכי הרגל ובמקומות עמוסי ילדים ואחוז נמוך יחסית של משתמשים בחגורות בטיחות ובהתקני ריסון לילדים. גם הנטייה של נהגים רבים בציבור הערבי לזלזל בחוקי התנועה ולנהוג בבריונות, מובילה במקרים רבים לתאונות עם נפגעים. אם נוסיף למשוואה את היעדר האכיפה המשטרתית בתוך תחומי הישובים הערביים, נוכל להבין מדוע כמעט לא קיימת הרתעה בקרב נהגים עבריינים במגזר הערבי.

כאשר מדובר בילדים, אחוז ההרוגים בקרב המגזר הערבי כמעט מוכפל! אחת הסיבות העיקריות לשיעור ההרוגים הגבוה טמונה בתאונות החצר הנפוצות אשר מתרחשות לרוב כאשר בן משפחה דורס ילד ששיחק בקרבת הרכב ולא הבחין בנוכחותו. סיבה נוספת טמונה כאמור בעובדה כי חלק ניכר מנהגי האוכלוסייה הערבית לא מקפידים להסיע את הילדים כשהם רתומים במושבי בטיחות תואמים.

אורח החיים האופייני של החברה החרדית ומכלול הערכים הרחב שהיא חיה לפיו אינו מקדיש תשומת הלב ראויה לנושא הבטיחות בדרכים. האמונה כי כל מה שקורה אינו בשליטת האדם מובילה רבים במגזר החרדי להיתלות בהשגחה העליונה ולזלזל בכללי הבטיחות ובחוקי התנועה. בין הדוגמאות המובהקות לכך ניתן, גם במקרה הזה, למנות את נושא הסעת הילדים כשהם לא חגורים למושבי בטיחות מתאימים, את התופעה הנפוצה של הסעת נוסעים רבים יותר מהמותר ברישיון הרכב (בעיקר במשפחות גדולות שרכבם אינו יכול להכיל את כל בני המשפחה). בעייתיות נוספת הקיימת במגזר החרדי היא ניסיון מועט בנהיגה; רבים במגזר החרדי מחזיקים אמנם רישיון נהיגה בתוקף, אך נוהגים בפועל רק לעתים רחוקות יחסית – מה שלא מאפשר להם לצבור ניסיון חיוני על הכביש.

20 עובדים זרים קיפחו את חייהם בכבישי ישראל בשנת 2011. זה אולי לא נשמע הרבה לאור העובדה שישנם היום בישראל כרבע מיליון עובדים זרים, אבל חשוב להבין שמדובר במספר גבוה מאוד בהתחשב בכך שרובם המכריע של העובדים הזרים אינם נוהגים כלל בכלי רכב, כך שמרבית הנפגעים הם הולכי רגל ורוכבי אופניים.

עובדים זרים רבים מסכנים את עצמם כשהם רוכבים על אופניים בכבישים ראשיים, לעתים גם בחשיכה - וברוב המקרים ללא אמצעי תאורה מתאימים או מחזירי אור. המנטליות השונה של העובדים הזרים והיחס שלהם לנושאי התחבורה והבטיחות עומדים בעוכריהם במקרים רבים.

אורח החיים השונה ומאפייני ההתנהגות הייחודיים של כל אחד מהמגזרים שהוזכרו בכתבה יוצרים מציאות בעייתית של מעורבות גבוהה מהממוצע בתאונות דרכים. בהתחשב בכך שאין למדינה יכולת לשנות את אורח החיים והסגנון האופייני לכל מגזר, נדרשת כאן פעילות אינטנסיבית של הסברה וחינוך לבטיחות בדרכים. מאפייני ההיפגעות השונים של כל מגזר מחייבים התאמה מדויקת של המסרים לכל אוכלוסיה, אבל הבעיה האמיתית בהסברה לכל אחד מהמגזרים, הללו נעוצה בעובדה הפשוטה שאמצעי המדיה המקובלים - כמו טלוויזיה, אינטרנט ועיתונים - אינם נפוצים בקרב אותן אוכלוסיות.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עורכת אמנם פעילויות ממוקדות בקרב האוכלוסיות השונות, אולם אין ספק כי על מנת שאת 2012 נוכל לסכם עם פחות הרוגים בכבישים – צריך להשקיע יותר, למצוא דרכים יצירתיות ואפקטיביות להעברת המסרים, ובמקביל להגביר את האכיפה המשטרתית בקרב אותן אוכלוסיות.

עוד מאמרי בטיחות בוואלה! רכב

הצטרפו לקהילה הענקית של וואלה! רכב בפייסבוק