הנתונים מוכיחים: מצלמות המהירות מיותרות

לפני מספר ימים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח המנתח את הגורמים ועבירות התנועה האחראים לתאונות דרכים עם נפגעים שאירעו בשנה שעברה. ראשית, המספרים: כמעט 26 אלף מכוניות היו מעורבות ב-14,127 תאונות דרכים עם נפגעים שהתרחשו ב-2011. את הגורמים לאותן תאונות אפשר למצוא בהמשך הדו"ח המפורט.

מתוך ניתוח הנתונים שביצעו אנשי הלשכה, עולה כי 15,690 נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, עברו עבירת נהיגה בעת התאונה. העבירה השכיחה ביותר שגרמה לתאונות היא אי ציות לרמזור אדום. "גניבת" רמזורים אדומים הפכה למכת מדינה - והיא זו שצריך להפנות אליה את מירב מאמצי האכיפה, ההרתעה והענישה. כמעט 3,000 תאונות דרכים עם נפגעים אירעו במהלך 2011 בגלל נהגים שלא צייתו לרמזור אדום. ניתן רק לשער עוד כמה אלפי נהגים נכנסו לצומת באור אדום ובנס לא גרמו לתאונה או לנפגעים.

הגורם שנמצא במקום השני בגרימת תאונות דרכים עם נפגעים הוא סטייה מנתיב - עבירה המוגדרת על ידי המשטרה כעבירת בריונות – ובצדק רב. נהג שמחליט לסטות מהנתיב שבו הוא נוסע מבלי לוודא שהוא יכול לעשות זאת בבטחה, הוא בריון המזלזל בחיי אחרים - ואין מילה אחרת להגדיר זאת. ישנם נהגים אשר ממהרים לזגזג בין הנתיבים מכיוון שקצב התקדמות התנועה איטי מדי לדעתם, וישנם את אלו הנוסעים בנתיב השמאלי ביותר ופתאום נזכרים שהם בעצם צריכים לפנות ימינה בעוד מאה מטרים. התוצאה היא חיתוך מהיר ומסוכן לרוחב הנתיבים כדי שלא לפספס את הפניה.

יותר מדי נהגים מעדיפים לסכן את עצמם ואת הנהגים האחרים בכביש רק כדי לא לפספס פנייה – מדוע לא להמשיך עד הפנייה הבאה, להסתובב ולחזור חזרה; ברוב המקרים מדובר בעוד כמה דקות של נסיעה אך הימנעות מסיכון גבוה לתאונה. הסיסמה שעדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע, נשמעת רלוונטית מתמיד במקרים מהסוג הזה.

עוד עולה מהדו"ח הסטטיסטי שפרסמה הלשכה כי בשנת 2011 היו 1,511 נהגים שלא נתנו זכות קדימה ופגעו בהולכי רגל במעבר חציה! המשמעות של מתן זכות קדימה היא לא של ילד שמתפרץ לכביש בין שתי מכוניות, או הולך רגל שצועד בחושך באמצע הנתיב. מדובר בהולכי רגל תמימים שחוצים מעבר חציה מסודר, מסומן ומרומזר - ועדין ישנם נהגים שלא מסוגלים לאפשר להם לחצות את הכביש באופן בטוח.

כך בעצם נוצר מצב שבו למעלה משליש מההרוגים בכבישים בשנה שעברה היו הולכי רגל. הנתון המדהים בכל העניין הוא שמתוך כלל הולכי הרגל שהיו מעורבים בתאונות דרכים, כ-70% נפגעו דווקא במעברי החצייה! עוד מלמדת הסטטיסטיקה כי מרבית הולכי הרגל שנפגעו במעברי החצייה, הם ילדים או קשישים – שני סקטורים שמוגבלים לרוב בתנועה מהירה (קשישים) או בשיקול הדעת (ילדים). עלינו כנהגים מוטלת החובה והאחריות לאפשר לכולם לחצות את הכביש בבטחה.

עשרות מיליוני שקלים הושקעו בפרויקט מצלמות המהירות היוקרתי והיומרני של המשרד לביטחון פנים וממשלת ישראל, אלא שעל פי נתוני הלשכה, מהירות מופרזת היא הגורם שנמצא דווקא במקום האחרון מבין כלל עבירות התנועה שגורמות לתאונות דרכים עם נפגעים. מהנתונים עולה כי קצת יותר מ-500 נהגים שנסעו במהירות מופרזת, גרמו לתאונות דרכים עם נפגעים. זה אולי נשמע הרבה, אולם חשוב לזכור כי מהירות מופרזת היא לאו דווקא מהירות החורגת מהוראת החוק כך שגם תאונה ב-50 קמ"ש בכביש מהיר שבו שרר ערפל נחשבת לכזו שאירעה בגלל מהירות מופרזת ביחס לתנאי הכביש.

לא צריך להיות מומחה לתעבורה כדי להבין שאין שום קשר בין הסיבות האמיתיות לתאונות הדרכים ובין העבירות שאותן מקפידה משטרת התנועה לאכוף ביתר שאת. ניתן היה לצפות שתהיה התאמה בין מסוכנות העבירה להיקף האכיפה, אולם בפועל נראה כי המשטרה מעדיפה דווקא לאכוף את העבירות שנוח לה. הקלישאה השחוקה הטוענת כי המשטרה "מחפשת את המטבע מתחת לפנס" תקפה גם במקרה הזה; טוב היה אם את מרבית המצלמות החדשות היו מציבים דווקא לצד רמזורים ולא בכבישים מהירים.

עוד מאמרי בטיחות בוואלה! רכב

הצטרפו לקהילה המוטורית הגדולה בישראל