האם הייתה התרשלות בטיפול ברכבם של משפחת אטיאס? חקירת התאונה אמנם הסתיימה ללא ממצאים לאחריות, אך מדוח חקירת העומק של משרד התחבורה לאירוע התאונה המחרידה עולה חשד להתרשלות בטיפול ברכב המשפחה, שכולל הזנחת מערכת הבלימה.
על פי תיעוד השירות וההיסטוריה של הרכב, מיצובישי גרנדיס של משפחת אטיאס עלה אל הכביש ב-14 בפברואר 2007 לבעליו הראשונים וזה נהג בו בקצב הגבוה בהרבה מהממוצע הארצי - כ-50 אלף קילומטרים לשנה. ב-9 באפריל 2008 עת צבר הרכב 59,195 קילומטרים, בוצע ברכב טיפול שוטף שכלל החלפת רפידות הבלם הקדמיות. זאת למעשה הפעם הראשונה והיחידה המתועדת שבה הוחלפו רפידות אלה בחייו של הרכב (כ-167 אלף ק"מ וכ-5 שנים על הכביש בזמן התאונה). 30 אלף ק"מ מאוחר יותר, עבר הרכב טיפול שגרתי נוסף שבו הוחלפו רפידות בלם אחוריות (7 בדצמבר 2009) וכך גם במסגרת טיפול ה-120 אלף שנערך ב-8 באוגוסט 2009.
פספס טיפול ועבר תאונה קשה
בשלב זה, החל שינוי באופי תחזוקת הרכב - על פי דוח השירות, לא נרשם שבוצע לרכב הטיפול הסדרתי ב-135,000 ק"מ. בתאריך ה-7 בפברואר 2011 כשהרכב צבר 148,883 קילומטרים, הוא היה מעורב בתאונה קשה שכתוצאה מכמות הנזק שנגרם לו, הוא הורד מהכביש (אבדן להלכה) ונמכר לסוחר רכב. שמאי הרכב שבדק את הרכב לאחר התאונה לשם תיקונו והשבתו לכביש, ציין בדוחו כי יש להחליף רפידות בלם קדמיות ואף ניתן לכך אישור, אך לא נמצא כל אזכור להחלפת הרפידות בפועל.
ב-30 לינואר עבר הרכב טיפול 150 אלף ק"מ על ידי סוחר הרכב (בשל הופעת תקלת מנוע). בדוח הטיפול צוין כי נבדקו הבלמים ואין תיעוד על החלפת הבלמים הקדמיים. ב-6 במרץ נבדק הרכב במכון בדיקה לרכב לפני קניה ובדוח צוין כי ישנו ליקוי בלמים ברכב זה, אך גם כאן לא נמצא תיעוד לתיקון הליקוי.
בתאריך ה-29 באפריל 2011, רכש אטיאס את הרכב מידי סוחר הרכב, כשמד המרחק מצביע על 149,173 ק"מ. ב-14 בפברואר הרכב עבר בחינה שנתית (טסט) במכון רישוי חצור כשהרכב הספיק לצבור 163,173 ק"מ ושם נרשם כי מערכת הבלמים תקינה. מעט יותר משלושה חודשים אחר כך, היה מעורב הרכב בתאונה הקטלנית כאשר הערכת המרחק ברכב עומדת על 167 אלף קילומטרים, אך ללא כל תיעוד על ביצוע טיפול ה-165 אלף ק"מ.
הבלמים פעלו אך נמצאו שחוקים
ימים אחדים לאחר קרות התאונה הקטלנית, נשלח הרכב לבחינה מקיפה, כולל גלגלי הרכב. הגלגל האחורי שמאלי של הרכב ניתק מהרכב ונותר על הכביש ולכן לא ניזוק בשריפה. הבדיקה מצאה כי רפידת הבלם בגלגל זה שחוקה, דסקת הבלימה מחורצת וסנדלי בלם החניה (עמו ניסה אטיאס להאט את הרכב קודם לתאונה) נמצאו שחוקים. גם שאר גלגלי הרכב שנבחנו, הניבו את אותן התוצאות - רפידות הבלימה שחוקות לחלוטין וגם צלחות הבילום מחורצות.
בחינות מקיפות יותר לחומרי הבלמים העלו את ההנחה כי הבלמים אכן פעלו קודם לתאונה, שכן מבנה חומר הרפידות העיד על כך שהגיעו לטמפרטורה גבוהה מאוד של 720 מעלות. אם מערכת הבלימה לא פעלה, לא ניתן היה להגיע לטמפרטורות שכאלה.
ניסוי הבלימה שנערך אחר כך בסביבה מבוקרת וברכב דומה, העלה כי חמש הבלימות הראשונות היו תקינות, כאש בסיום הבלימה החמישית הגיעה דוושת הבלם עד לסוף מהלכה. בבלימה התשיעית מערכת ה-ABS הפסיקה לפעול, בבלימה ה-16 הופיעה נורת אזהרה בלוח המחוונים ובבלימה ה-19 יצאו גיצים מגלגלי הרכב שאיבד כליל את יכולת העצירה והניסוי הופסק מטעמי בטיחות. אולם, רפידות הבלימה ברכב הניסוי הראו סימני התחממות קשים, אך לא שחיקה והתפוררות בפי שנמצא ברכבם של משפחת אטיאס.
מצבו הקשה של הרכב בשל השריפה לא אפשר לחוקרים לבחון לעומק את שרידי הבלמים הקדמיים ואת הסיבה להאצה הבלתי נשלטת של הרכב, אך תמוה הדבר בעינינו כיצד לא ניתנה הדעת לנושא תחזוקת הבלמים והשפעתה האפשרית של אי החלפת הרפידות הקדמיות במשך למעלה מ-100 אלף ק"מ וחמש שנים ברכב זה, למרות ההתראות לאורך הדרך וההבדל בין רפידות רכב הנשחזור לרכב המעורב בתאונה.
עוד על בטיחות בנהיגה בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל