הדרום הפרוע: המלחמה הסיזיפית בכביש 31 הקטלני

א' מחייך מהקבינה הגבוהה של המשאית שלו. הוא כבר יודע מה יעניק לו השוטר פרדי היום. דוח 1,000 השקלים לא מטריד אותו כלל. הבוס מכסה את התשלום וכל מה שחשוב לו כרגע, זה לסיים את תהליך קבלת הקנס ולהמשיך בדרך. בקצה יש לקוח שישמח לקבל 72 טונות של חול במקום 59. גם הבוס ישמח, למרות הדוח, כי בסופו של דבר, זה משתלם. פרדי נשאר מאחור ממתין למשאית הכבדה הבאה, יודע שלצערו, המאבק הזה נועד לכישלון. אבל הוא לא מוותר, כבר 27 שנים.

כביש 31 המחבר בין צומת להבים לים המלח דרך ערד ויישובי הפזורה הבדואית, הוא כביש אדום בהגדרתו. קטלני במיוחד. רק בשנה החולפת קיפחו את חייהם עליו שלושה בני אדם ועוד עשרות נפצעו בדרגות חומרה שונות. אורכו של הכביש כמה עשרות קילומטרים בלבד, אולם הוא מוגדר כאחד המסוכנים במדינה עם מגוון רחב של עבירות תנועה מבהילות בחומרתן. עקיפות על קווי הפרדה רצופים, משאיות כבדות שכורעות תחת משקלים עודפים, נהגים צעירים פרועים, שיכורים, מסוממים ומה לא. ואם זה לא מספיק, אזי ישנה גם בעיה תמידית של חדירת מסתננים מגדר הגבול עם הגדה המערבית וסייענים מהפזורה שלא מהססים לנוס במהירות גבוהה ולפגוע בכל מי שעומד בדרכם.

השוטר פרדי מארח אותי בלנדקרוזר המשטרתי לשעות של משמרת גדושה בפעילות. רכב טויוטה קשוח שלמרות שגילו שנתיים בלבד, כבר ראה ימים טובים יותר. כמעט 400 אלף קילומטרים יש לו במד המרחק, הגיר נוקש חזק בהעברות הילוכים ונראה שהוא לא ישרוד מרדף אחד הגון. "זה כל מה שיש לנו" מסכם פרדי בחצי חיוך "אבל זה עדיף על הימים שבהם הסתובבנו פה באוגוסט בפורד סיירה בלי מזגן ובלי רדיו".

בתחילה, אנחנו לא מתרחקים מדי ממתחם תחנת המשטרה הסמוכה לצומת שוקת. בצומת עצמו אנו חונים בצד ומחכים לתפוס משאית בעלת משקל חורג ויש המון כאלה. יותר מחצי מהיקף הפעילות של שוטרי משטרת התנועה במרחב נגב נוגעת למשאיות כבדות וכלי רכב מסחריים, רובם בשל עבירות של העמסת יתר. לא עוברות שניות אחדות והמשאית הראשונה מתקרבת. כולם כבר מכירים את פרדי וחבריו, יודעים מתי הם פעילים, מתי הם מחליפים משמרות או פורשים לארוחת צהריים. שכן אז יוצאים לכביש הכלים הכבדים באמת, כאלה שאילו היו נתפסים, היו מסיימים את דרכם בהחרמה. אבל אין חשש כרגע לעבירה שכזו, הדיווח על כך שפרדי בשטח ועמו גם צלם התפשט במהירות ברשת הקשר של נהגי המשאיות.

"זה כמו משחק של חתול ועכבר" מסביר פרדי - "אבל לא רק במושג של הרדיפה שלנו אחריהם, אלא בגלל התחכום שהם מסוגלים להגיע אליו כדי להבריח משאיות כבדות ומסוכנות במיוחד". בשיחות עם שוטרי האגף מסבירים לנו כי מלבד מערכת הקשר בין הנהגים, הם מחזיקים במודיעים שעוקבים אחר פעולות ומיקום שוטרי האגף ומווסתים את שילוח המשאיות בהתאם. נהגי המשאיות יודעים כי במרחב כולו פועלים מספר מועט של שוטרים ולעתים כדי לפנות את הצירים מגורמי האכיפה, מצלצלים לדווח על תאונות או מפגעים בכבישים רחוקים, מתוך ההבנה שהשוטרים יהיו חייבים להגיב לדיווח ולהגיע למקום הרלוונטי ובכך למעשה, לפנות את הציר הראשי.

פרדי ממשש את רישיון הנהיגה של נהג המשאית - "הוא כבר היה בשלילה" מעיר את תשומת ליבי, עוד לפני שבדק במסוף. הקוצים בכרטיס הפלסטיק מסגירים את העובדה שהוא כבר שודך לפחות פעם אחת לדף הודעת איסור הנהיגה. פרדי גם יודע לזהות בקלות מי מהמשאיות הועמסה יותר מהמותר - מבט חטוף אל מגיני הבוץ יגלה שהם קרובים מדי לכביש. אם אלה קוצצו, אזי הצמיגים המעוכים יספרו זאת. אם הם נופחו יתר על המידה כדי למנוע את הקריסה תחת העומס (ויתפוצצו במהירות בנסיעה ללא מטען), העשן השחור שיצא מהמנוע המתאמץ יחתום על כך. דפי השקילה היזומה של הנהגים מראים שוב ושוב חריגות בשיעור דומה - כמעט 25 אחוזים מעל להגבלה ברישיון הרכב. חריגה שתזכה אותם באלף שקלים קנס ולא מעבר לכך. קילוגרמים בודדים מהרף העליון להחרמת הרכב.

פרדי מסביר שכבר שנים לא נערכות בדיקות שקילה על ידי שוטרי האגף למשאיות אלה, מה שפוגע מאוד באכיפה ובהרתעה. מתקן השקילה הקרוב ביותר נמצא בצומת בית קמה המרוחק והחברה הלאומית לדרכים (מע"צ) היו מממנים את הבדיקה - 25 שקלים לשקילה. אולם לפני שנים אלה קיצצו את תקציב בדיקות השקילה וחיסלו את אלה כליל. "לפעמים, במקרים קשים באמת, אני משלם את הבדיקות מכיסי, כי זה חשוב" מסביר פרדי. זה לא אמור להיות כך. לא במדינה מתוקנת שמנסה, לפחות כלפי חוץ, למגר את נגע תאונות הדרכים.

ברור הדבר שבמקום בו מתרחשות הברחות, הרגולטור נכשל והרגולציה פשטה את הרגל. שוב ושוב שאלנו את הנהגים הנתפסים לפשר ההעמסה היתרה וכולם העניקו תשובה זהה - כשהדלק יקר והעליות מסביב גבוהות, צריך למקסם את ההכנסות מכל הובלה. הסיבה אם כך לביצוע העבירה, הגיוני, אבל כיצד זה משתלם לאחר קנס בגובה של 1,000 שקלים? "הובלה ממחצבת ערד לראשון לציון עולה 1,100 שקל ללקוח. אז אנחנו עושים את זה על המזל" אמר ע' נהג הסקניה. החברה המשלחת לא דורשת במפורש מהנהג להעמיס טונות חורגות מהמותר, אבל הדבר נרמז לנהג בעדינות שכדאי שיעשה כן ועל כך הוא גם יזכה בטיפ של 50 שקלים לכל הובלה מוצלחת. את הדוח, החברה המשלחת משלמת כך שהנהג נשאר רק עם גיליון הרשעות ארוך כגלות - 80-90 עבירות לנהג הן נורמה בנגב הצפוני.

"לבוס שלי לא אכפת אם אני אקבל 5-6 דוחות בחודש על משקל. זה משתלם לו" מסביר נהג אחר. שאלת ההרתעה עם קנסות קיבלה תשובה מוחצת. ההרתעה כלל לא קיימת. "אז מה כן יגרום לנהגים לא להעמיס את המשאיות במשקל חורג?" שאלנו את כל הנהגים שנעצרו ולהפתעתנו הגמורה התשובה הייתה זהה בכל המקרים - אם דוחות תנועה אלה היו גוררים בחובתם גם נקודות, העמסת היתר הייתה נמחקת כליל. הנהגים עצמם היו מסרבים לקחת על עצמם אחריות שכזו, שכן צבירה של נקודות רבות גורמת לשלילת רישיון אוטומטית ולאבדן הפרנסה - שם ההרתעה קיימת ובועטת.

בין משאית כבדה אחת לאחרת, פרדי מקבל קריאה בקשר על מעצר רכב חשוד בהסעת שב"חים - שוהים בלתי חוקיים, תושבי הגדה המערבית שקיפצו מעל הגדר, זחלו תחתיה או מצאו את הפרצה שקודמיהם השאירו עבורם כדי להיכנס לשטח ישראל. הסתננויות שכאלה מתרחשות בגזרה זו (לקיה – אלון) על בסיס יומי. עשרות ולעתים מאות מסתננים חוצים את הגבול ובמקרים רבים נעזרים בבני משפחות שתי חמולות מתחרות באיסוף ונסיעה לרהט השכנה. מסלול נסיעה של 5 דקות בלבד שבו נהג הרכב הישראלי גורף לכיסו 50 שקלים לראש ביום רגיל או 100 שקלים בימי סגר. משם הדרך לפנים הארץ קלה מאוד.

סיימון השוטר שקיבל התראה מאזרח ישראלי, עקב אחרי הרכב וכדי למנוע נסיעה פרועה מרגע שיקרא רכב ההסעות לעצור, בעזרת ניידת נוספת הוא מאגף את הרכב ולוחץ אותו לצד גדר בטיחות ומדרכה. הדבר לא מונע כמובן מנהג הרכב לפתוח במנוסה רגלית, אך להיתפס על ידי שוטרת מהירה ממנו. הפעם המקרה נגמר ללא נזקים או נפגעים. הנהגים המבריחים ידועים ככאלה שיעשו כל דבר כדי להימנע מתפיסה והם לא יעצרו את מנוסתם עד אשר רכב המילוט לא יוכל להמשיך לתפקד. סיימון מזכיר מקרה שארע לאחרונה בו דרס נהג רכב ההסעות הנמלט הולכת רגל ופצעה באורח אנוש. מאוחר יותר הסתבר כי הנדרסת הייתה המורה המחנכת של הנהג הדורס בבית הספר. תלמיד טוב, תלמיד לחיים.

דלת הקרייזלר נפתחת ובפנים מתגלים שבעה מסתננים. רובם צעירים, אך איש מהם לא נראה חושש או מפוחד, גם לנוכח ההמולה המשטרתית שמסביבם. בגמר הרישום והחיפוש, הם יוחזרו לגדה המערבית דרך המחסום. רובם ככולם שוב ינסו לחדור לישראל כבר בהזדמנות הראשונה. לפעמים עוד באותו יום בו הם מוחזרים לשטחים. גם כאן אין הרתעה של ממש.

זו אינה הפעם הראשונה שבה התלווינו לפעילות אכיפה משטרתית, אולם באף אחד מהמקרים, לא חווינו עומס שכזה, לצד תסכול שהעבודה הזו כנראה לעולם לא תיגמר כי לא רוצים שהיא תיגמר. אנחנו נותרנו עם הרושם שאינטרסים חזקים מעוניינים לשמר את המצב הקיים ולא לשנותו שכן לא יתכן ששינוי קל שכזה, קשה כל כך לביצוע. שוטרי ימת"א נגב מתמודדים עם מחסור גדול מאוד בכוח אדם שגורם להם למועקה של ממש בהחלטה איזה ציר יזכה לנוכחות משטרתית ואילו צירים יהיו נטולי חוק וסדר. כלי הרכב שעומדים לרשותם כבר שחוקים לגמרי ואפילו מבנה התחנה נראה כאילו קפא בשנות הששים.

זו שגרת היום בארץ הנגב הצפוני. מדינה בתוך מדינה, עם חוקים משלה ובעיות שיכולות ברגע לחצות גבולות ולהפוך לצרת הכלל. אולם ככל הנראה בשל המרחק הגיאוגרפי ממדינת גוש דן, ממוקד הסיקור התקשורתי והפער התרבותי, הפך הנגב למערב הפרוע של ישראל ובו שריף אחד עם מעט מאוד כדורים במחסנית. "תושבי המקום צמאים ליחס חיובי מצדנו" מסביר אורן מוניטין מפקד משטרת התנועה נגב - "ואנחנו עורכים שם הרצאות על בסיס חודשי לנהגי משאיות ונהגים צעירים, אנחנו בקשר עם מנהיגי החמולות והקהילה ואפילו אימצנו בית ספר לאוטיסטים במגזר במטרה להסביר שאנחנו כאן כדי לעשות סדר, לעשות טוב ולא כדי לרדוף איש. אבל ללא הרתעה של ממש, רישיונות רכב, ביטוחים ורישיונות נהיגה יישארו פה בגדר המלצה בלבד. תאונות דרכים הן הבעיה הכי גדולה שלנו ונקווה שהשנה, עם קצת עזרה וסיום עבודות התשתית בכביש הדמים, נצליח להוריד את מספר ההרוגים בדרכים".

ממשרד התחבורה מוסרים בתגובה: " לצורך הגברת האכיפה בכלי הרכב המסחריים הכבדים, וכחלק מהשינוי המבני שעובר המשרד, הוקמה ברשות לתחבורה ציבורית יחידת אכיפה המונה פקחים וחוקרים שעברו הכשרה, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי. החוקרים יחלו לחקור עבירות רק לאחר קבלת הרשאה מהשר לביטחון הפנים, בהתאם להוראות הפרוצדורה הפלילית (עדות)." אולם לא מסרו כל התייחסות לעניין הוספת נקודות חובה לרישיון בעבירות אלה או לעניין הפסקת מימון השקילה על ידי מע"צ.

בעקבות פניית וואלה! רכב, סגנית שר התחבורה ציי חוטובלי מסרה כי "משרד התחבורה מכיר את התופעה כי ישנם גורמים המעסיקים נהגי משאיות, הדורשים מהנהגים להעמיס מטענים מעבר למשקל המותר בחוק, כל עוד הן בטווח של עונשי קנס ולא עונשי החרמת כלי הרכב. אותם גורמים נרתעים מהחרמת המשאית אך לא מהקנסות שאותן משלמים עבור הנהגים שעובדים עבורם. לפיכך הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה מקמים שינוי תקנה המאפשר להטיל נקודות על נהגי המשאיות באופן מדורג. לפיכך כאשר רישיונו של נהג המשאית עשוי להינטל ממנו בשל צבירת נקודות בגין חריגה במשקל המטען, גם למעסיקיהם יהיה אינטרס כלכלי לשמור על החוק ולא לשנע רכבי מטען באופן המסכן חיי אדם."

עוד בטיחות בנהיגה בוואלה! רכב

לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל