"זה הולך להיות סופ"ש מטורף" חשבתי לעצמי כשסובבתי את הסוויטש של הב.מ.וו F 800 GS המחודש (מחליף את הדגם היוצא מ-2008). המכל מלא, האישה נתנה 'פס' נדיר לכל השישבת, בצפון כבר מתואם מקום לינה ומזג האוויר לא יכול להיות טוב מזה עם 24 מעלות. אבל לא שערתי עד כמה מטורף הוא יהיה, שכן דקותיים אחר כך, יונדאי טוסון בולם בכוח משמאלי וטס אל שולי נתיבי איילון. אני מועך את מנופי הבלמים בכל הכוח, המתלה הקדמי מתכווץ, ה-ABS מתקתק בפראות ולמעשה שומר אותנו על הגלגלים ובמטר וחצי אנחנו מחמיצים את דופן ימין של הטוסון. מי הדביל שנוהג ככה?
כשהראש נפוח מעצבים, אני מתקרב לחלון הפתוח של היונדאי כדי לשאוג על הנהגת, פותח את המשקף של הקסדה ומה זה הרעש הזה? אזעקה? בתל אביב?! ברגע של בלבול הנהגת יוצאת מהיונדאי, בקושי מספיקה להעביר את התיבה לפארקינג, לא רואה אותי ממטר ורצה להסתתר מאחורי מחסום בטון הג'רזי שמתחת לגשר תחנת רכבת השלום.
עשר דקות במרחב מוגן
פאקינג אזעקה. דקה וחצי לוקח לפאג'ר לעשות את הדרך מעזה לתל אביב. הרבה יותר מהר מהאופנוע הכי מהיר שיש. מחצית מהאנשים המבוהלים מסביב מביטים לשמים, מחצית חופנים את הראש בין הידיים. אני לא זה ולא זה. אני מביט על הב.מ.וו החדש שסחבתי בדוחק אל השוליים. אני לא אמיץ או אפאטי, אבל זו הפעם הראשונה, אם לא מחשיבים את החשיפה המוקדמת באירוע הרוכבים בגארמיש בו נכחנו, שאני מישיר עמו מבט ואפילו מספיק לאהוב את מה שאני רואה, בטח שעם הצבע החריג הזה.
ההמולה מסביב גוברת כשנשמע ה'בום' ומתחת לגשר מתקבצים יותר ויותר אנשים. אחד מהם שרכן בצמוד אלי והאופנוע שאל "אתה שוטר?". "אני? ממש לא. למה אתה שואל?" עניתי. "אז למה יש לך ב.מ.וו?" הוא מקשה וכמעט מציק בסיטואציה הזו. למה? כובע. המותג הבווארי אכן מזוהה עם לובשי המדים בשנים האחרונות, אבל לך תסביר לו עכשיו שזה אופנוע האדוונצ'ר הבינוני של החברה שעבר עדכון מקיף לפני מספר חודשים שכלל עיצוב חדש, תוספת של טכנולוגיה כמו בקרת אחיזה ומתלה אחורי נשלט אלקטרונית ורק לפני כמה דקות הוא נמסר לי למבחן ראשון בארץ. זה לגמרי לא הזמן לזה.
ואז קם בחור אחר, סמכותי כזה שאמר בקול שאסור לזוז עשר דקות, כי בפיקוד העורף אמרו משהו על מטח שני, אבל במקום לגרום לאנשים להמשיך לחבוק את הראש בדאגה, הוא גרם למעין הזנקה למירוץ הלה-מאן. פתאום כולם רצו למכוניות ונתנו גז לתוך האילון.
קל מאוד לשליטה
אני בטח לא הולך להיות האחרון שיאסוף פה את השברים, אז עליתי ונתתי גז כמו כולם. הכביש נראה באותו רגע כמו משחק טטריס תלת ממדי, מבחן אקסטרים להתנהגות עירונית אם תרצו. מכוניות צצות מכל עבר, חלק מאיצים בפראות, חלק בולמים בהיסטריה. בסיטואציה כזו, אני לא חושב שהייתי רוצה להיות על אופנוע אחר (או על אופנוע בכלל). מעבר לעובדה שהרבה, כמו הבחור מתחת לגשר, בטוחים שמדובר באופנוע משטרתי וזזים לי מהדרך, ה-GS הבינוני במשפחה מדהים ברמת הקלות שברכיבה עליו ובשליטה שהוא משאיר בידי רוכבו.
הוא שוקל רק 214 קילוגרם כולל מכל מלא ולכן הוא מרגיש קל מאוד בין הרגליים, הכידון שלו גבוה מעל לגובה מראות 90 אחוז מכלי הרכב, הוא רזה יחסית, המצמד שלו קל כמו נוצה (למרות היותו מכאני), המנוע חי וגמיש (וגם נשמע מצוין), אחיזת הכביש מעולה (צמיגי מישלין אנקי), לכידון יש זווית צידוד ענקית, הבלמים מדויקים ותחושתיים ובכלל התחושות שהוא מעביר בנקודות המגע לא משאירות שום מקום לתהיות. נוסחה מעולה לתנאים מורכבים שכאלה שיוצרת אופנוע שקל מאוד לסמוך עליו ולעשות איתו פשוט הכל.
התנועה התחילה לקבל קצת יותר סדר בהמשך והכביש גם התרוקן מעט ואז גם ה-GS הראה ש-85 סוסים אולי נשמעים כמו חבורה קטנה, אבל כאן היא גם יעילה ושמחה מאוד. המנוע הטווין המקבילי של ב.מ.וו נושם מצוין ודוחף כבר מסל"ד אפסי שבו מנועים אחרים עוד לא מתעוררים, אבל הוא ממשיך להגביר בליניאריות את התפוקה לכל אורך טווח הביניים ואפילו להרגיש חזק בסמיכות למנתק ההצתה ששוכן ב-8,500 סל"ד. מה יקרה מחר? רק חמס יודע.
הבריחה לצפון
סוף השבוע שאמור היה להיות מוקדש לרכיבת סולו שקטה, כשרק אני בתוך הקסדה, חוסל יחד עם אחמד ג'עברי ולמרות שהימלטות לצפון יכולה להתפרש כרעיון מצוין כשהרקטות מגיעות לגוש דן, זה לא ממש הגיוני להשאיר את המשפחה מאחור בממ"ד. אבל צריך לבחון את האופנוע החדש לא? אז מה עושים? משנים תוכניות, קופצים לצפון, עושים חיסול ממוקד לכבישי הרכיבה הנכונים ומוותרים על הלינה בשטח. את זו כבר צו ה-8 יספק לנו בקרוב.
אז למחרת בבוקר אנו שוב פוצחים ברכיבה, כשהפנס הא-הסימטרי מכוון צפונה. הב.מ.וו הזה ממשיך להרגיש לנו טוב והחיבור אליו קורה ממש תוך רגעים ספורים. בכביש המהיר הוא מתייצב בשיוט נינוח סביב ה-130-140 קמ"ש, מיגון הרוח מסיט את רובה מסביב לגוף הרוכב ומונע מערבולות והישיבה הגבוהה והזקופה מעניקה לרוכב שדה ראיה מעולה לכל כיוון.
עם חישוק קדמי בקוטר 21 אינטש אפשר היה בצדק לצפות לסוג של ערפול בהיגוי, אבל המצב רחוק מכך מאוד. להיפך, התחושות שעוברות לידיים מעולות והתחושה היא שהאופנוע מחלק את משקלו מצוין בין הגלגלים. גם המתלים מעבירים תחושה שהם עובדים למעננו, העברות המשקל מתונות ומדויקות והיכולת להקשיח את המתלה האחורי בשלוש רמות (קומפורט, נורמל וספורט) בלחיצת מתג בלבד, משפיעה מאוד על הרכיבה. מצב הקומפורט מרכך את הבולם האחורי וגורם לכך שהוא יבלע כמעט את כל מה שיש לאספלט וגם לשביל המשובש להציע. מצב ה'נורמל' מוסיף ריסון למתלה אך עדיין שומר על רמה נאותה של נוחות. מצב הספורט מקשיח את החלק האחורי בהתאם, מה שהופך את ה-GS לחד עוד יותר על הכביש, אך גם לכזה שמעביר יותר חבטות משיבושי הכביש לישבן הרוכב.
ה-F 800 GS המחודש מצויד גם בבקרת אחיזה לגלגל האחורי שמפקחת כל העת על הכוח המעובר אל הכביש. כשזו מרגישה את ההחלקה הקטנה ביותר, היא גורמת לניתוק עדין של ההצתה לשבריר שניה, מספיק כדי להחזיר את העניין לשליטה ואת האחיזה לגלגל האחורי. כשנכנסים לשביל, גם המערכת הזו וגם מערכת ה-ABS ניתנים לניתוק בלחיצת מתג.
יותר זול מכיפת ברזל
מעט אחרי שהפנינו את הכידון חזרה לגוש דן המפוג'אר, הישבן התחיל לתת אותות של חוסר נוחות ושאולי הגיע הזמן לעצור לחילוץ עצמות. באותו רגע מקרי, גם נורית הדלק נדלקה, אבל רק אז גיליתי למעשה שעברנו יחד כבר 260 קילומטרים של רכיבה ללא הפסקה. טווח נאה גם עבור נוחות המושב וגם עבור מכל הדלק הקטן יחסית (16 ליטר). בתחנת הדלק ה-GS האמצעי במשפחה חשף שגם צריכת הדלק נשארה שפויה לגמרי (13.8 ליטר הוכנסו למכל) למרות העומס הרב שהנחנו על המצערת - 18.8 קילומטרים לליטר. גם עלויות האחזקה שומרות על שפיות, כשבין הטיפולים התקופתיים מפרידים 10,000 קילומטרים.
עלות כל מיירט של כיפת ברזל עומדת על כ-50,000 אלף דולר. זול מאוד במושגים של טילים. בסופו של וויקאנד ארוך ורגע לפני שלובשים מדים, גם ה-F 800 GS החדש לא מרגיש לנו יקר כל כך ביחס לתמורה שהוא מביא עמו כשאליו מוצמד תג מחיר של 102 אלף שקל. כל כך הרבה אופנועים יקרים עברו אצלנו במערכת בשנים האחרונות, אבל מעטים מהם הרגישו לנו כל כך טוב בידיים ואפילו אטרקטיביים ביחס למחיר המבוקש עבורם. ועכשיו, תסלחו לנו, יש לנו מלחמה אחרת לטפל בה.
על הצד הטכני:
מנוע: טווין מקבילי, 798 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 85 כ"ס ב-7,500 סל"ד
מומנט: 8.4 קג"מ ב-5,750 סל"ד
מצמד: רטוב, מכאני
מתלה קדמי: מזלג הפוך, 43 מ"מ קוטר, 230 מ"מ מהלך
מתלה אחורי: זרוע אלומיניום כפולה, 215 מ"מ מהלך, נשלט אלקטרוני
זווית מזלג: 26 מעלות
צמיג קדמי: 90/90 R21
צמיג אחורי: 150/70 R17
בלם קדמי: צמד דיסקים 300 מ"מ, קאליפרים רדיאליים ברמבו 2 בוכנות, ABS
בלם אחורי: דיסק יחיד 265 מ"מ, קאליפר ברמבו בוכנה אחת, ABS
בסיס גלגלים: 1,578 מ"מ
אורך, רוחב, גובה: 232, 94.5, 135 ס"מ
גובה מושב: 88 ס"מ
משקל יבש: 191 ק"ג
משקל רטוב: 214 ק"ג
מכל דלק: 16 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 18.8 ק"מ לליטר
מחיר: 102,000 שקל
טיפולים ואחזקה:
טיפול 1,000 ק"מ: 864 שקל
טיפול 10,000 ק"מ: 864 שקל
טיפול 20,000 ק"מ: 1,726 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 1,016 שקל
טיפול 40,000 ק"מ: 1,918 שקל
סה"כ 40,000 ק"מ: 6,366 שקל
עוד על ב.מ.וו בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל