יש תחושה מאוד משונה כשעומדים ליד הסאטלביו, העולה החדש לישראל מארץ מוטוגוצי. תחושה שהוא בודק אותך, חוקר אותך לעומק ומביט לך לתוך הכליות עם הפנסים הענקיים האלה. כל עדשה, מיקרוסקופ. אבל זה טוב, כי האיטלקי הזה מצליח כך למשוך עניין מהסביבה עוד לפני שמציתים את המנוע הממכר שלו וזה חשוב מאוד כשמגיעים לסקור את שוק האדוונצ'רים הגדולים.
אופנוע האדוונצ'ר הגדול של מוטוגוצי, הקרוי על שמו של מעבר סטאלביו בצפון איטליה, אחד מכבישי הנהיגה והרכיבה הטובים בעולם, נולד להתחרות בקבוצת האופנועים הכי פופולארית בעולם ולעשות זאת ישירות מול המתחרה הוותיק, החזק והנפוץ ביותר, הב.מ.וו R 1200 GS.
בישראל המצב מעט שונה ואופנועים אלה זוכים לנתח שוק מצומצם יותר בעיקר בשל מחירם הגבוה, אבל למרות זאת, הסטאלביו נבחר להיות ראש החץ בחדירה המחודשת של אופנועי מוטוגוצי לישראל, אחרי כמעט שלושה עשורים של היעדרות. אז כחלק מברכת "ברוכים הבאים" רתמנו על אחוריו שתי מזוודות, מילאנו מכל מלא (טעות ראשונה עליה נרחיב בהמשך) ויצאנו לשלושה ימים בכבישי ישראל.
קבלו את "האופנוטנק"
באופן אישי, יש לי בעיה עם אופנועים שמשקלים פי 3 ויותר משלי (251 ק"ג בסטאלביו, אך מרגיש כבד בהרבה). אופנועים כאלה מצריכים רגליים חזקות, ראש בריא, בלמים רציניים ובעיקר תכנון מקדים לפני כל עצירה. עוד לפני שחושבים להוריד רגלית, כדאי לתכנן מראש איך אתם רוצים לצאת מהחניה הזו כי אחרת, היכונו למלאכה מפרכת של דחיפות, משיכות וסכנה בנפילה. בפעם אחת החנינו את האיטלקי כשהכביש לא היה מפולס לגמרי ויחד עם מושב גבוה מהקרקע, הדבר הצריך שימוש בכוחות של גיבור 'על' בקצות אצבעות הרגליים כדי להחזירו למצב רכיבה.
אולם עוד לפני שעולים על אוכפו, הסטאלביו של מוטוגוצי נותן משמעות חדשה למונח 'טעם נרכש'. מעבר לממדי הענק והייחודיות שבמיקום ה-V רוחבי לצילינדרים, קשה לומר שהאיטלקי הזה הוא מלך היופי. האיטלקים הם המלכים הבלתי מעורערים של העיצוב, אבל מכל כיוון שמתבוננים בו מוצאים אלמנטים שונים שגורמים לנו לחשוב שבמהלך תכנונו, ארבעה מעצבים שונים התקוטטו, לא הגיעו להסכמה ודחפו בו רכיבים, כל אחד לפי ראות עניו וטעמו האישי.
העיצוב אמנם מבולגן, אבל האיכות והגימור טובים מאוד. צריך ממש לחפש עם זכוכית מגדלת פקשושי גימור (וגם אז לא ממש מוצאים) ולהשתמש בג'בקה כדי לבדוק מי מהפלסטיקים שלו לא מעוגן למקומו כראוי - ולא, לא מוצאים. כולם במקום וכולם מרגישים טוב. רגע לפני שיצאנו לדרך, ביקשנו להתקין בו את שתי המזוודות המקוריות שלו. אלה נראות איכותיות ועמידות מאוד, הן עשויות אלומיניום ומציעות שטח אחסון גדול מאוד, אך חשוב לזכור שהן מרחיבות את האופנוע מ-א-ו-ד (ע"ע מראות של מכוניות).
סטאלבט בסטאלביו
המנוע מתעורר בחלקיק השניה ומתחיל לפעום בקצב שעוד לא שמענו כמותו. שונה, אחר, אבל ממכר בעומק של הבס שלו ובפעימות הקצובות שמרעיד את האופנוע כולו. כשנותנים בליפ קטן במצערת, הוא מנער את האופנוע ומאיים לגלגל אותו ימינה אל הקרקע. תופעה מוכרת ממנוע הבוקסר של הב.מ.וו המתחרה, אך כאן זה מוחשי יותר.
הסטאלביו נראה גדול, מרגיש כבד ומקשה על השרירים עד שמתחילים לזוז, כי אז כאילו ומדובר באופנוע אחר לגמרי. ממפלץ ענק הוא מתכווץ לממדי אפון מסביב לרוכב בתגובות חדות כאילו היה קטנוע 125 סמ"ק. למנוע יש "רק" 105 כ"ס ובאמת שהנתון הזה לא יכול להרשים, לא בפני עצמו ולא לנוכח משקל יבש כבד כל כך, אבל הסטאלביו הוא מפלצת מומנט (11.5 קג"מ) ולכן הוא מצליח להפוך את הקערה על פיה.
השיוט עמו מרגיש כמו גלישה על גל ענקי של מומנט ולא משנה באיזה הילוך נמצאים, כל עוד המחט מצביעה על 2,500 ויותר ויש מקום במצערת, הוא משעתק עצמו קדימה בנחישות עד למפגש עם מנתק ההצתה ב-8,000 סל"ד. המנוע עצמו איטי בטיפוס במעלה הסל"ד, אבל הוא עושה את זה תוך שהוא עורם בלוקים של קג"מים זה על זה ומשנה את הצליל שבוקע מהאגזוז הענק מגרגור טרקטורי כבד לשאגה מלאת בס.
זה לגמרי לא משנה אם נמצאים עליו במצב רכיבה עירונית או במצב טיסה נמוכה. 50 קמ"ש או 200 קמ"ש מושגים באותה נינוחות, גם הודות למיגון הרוח המצוין שלו (מתכוונן ידנית ובמהירות). אם בכל זאת מתעקשים להישאר עמו בתחום החוקי, 100 קמ"ש יניבו 3,500 סל"ד נמוכים בהילוך השישי והאחרון וגם צריכת הדלק מפתיעה לטובה. בתנאים המשולבים של המבחן, מדדנו ממוצע של 16 קילומטרים לכל ליטר.
לא זבנג וגמרנו
מוטוגוצי סטאלביו הוא לא אופנוע של טווחים קצרים, אלא של מערכות יחסים ארוכות ולכן קבענו לו מסלול מבחן ארוך למדי ומלאנו מכל דלק מלא. 32 ליטרים הוא יכול להכיל שם, אבל בפועל, אם לא נמצא לפניכם 'לג' של 400 קילומטרים ללא תחנות דלק, כדאי להימנע מפעולה שכזו. הוספת משקל כבד כל כך, גבוה כל כך בגוף, מעלה עוד יותר את מרכז הכובד הגבוה ממילא שלו וזה ממש מורגש בהיגוי. לכן בתדלוקים הבאים במהלך המבחן, העדפנו שלא לתדלק את זה ביותר מ-20 ליטרים.
הקילומטרים הרבים שאצורים במכל הדלק אפשרו לנו להקצות זמן ממושך לסקירת רשימת האבזור הארוכה שלו. זו כוללת בעיקרה משקף חזית מתכוונן, מגיני מנוע, מזוודות צד, פנסי ערפל, מגן מנוע, מגיני ידיים, מחשב דרך מלא (בתפעול הזהה לאופנועי אפריליה), בלמי ABS ובקרת אחיזה. בינתיים, ככל שהמרחק מצטבר, אנחנו ממשיכים להעריך את המושב הגבוה של הסטאלביו. הוא רחב וארוך כך שיש המון מקום לנוע עליו והוא נוח להפליא, הרגליים נמצאות בהמשך הגוף באופן טבעי וגם הידיים על הכידון מונחות הנוחות לפנים כך שגם אחרי 350 קילומטרים רצופים שבסופם עצירת תדלוק הכרחית, לא היו שום תלונות מהטועכס. למורכבת היה נוח פחות בשל ההפרעה המסוימת שגורמות המזוודות לרגליים.
כמה כבד, ככה קל
עם 251 ק"ג הוא לא האדוונצ'ר הכי שמן בחבורה ובהחלט לא תזיק לו דיאטת מתכות קלות, אבל כשמגיעים עמו לכבישים מפותלים, הסטאלביו מרגיש כאילו שיפוד נעוץ מחזיתו לאחור, דרך מרכז גלגל התנופה ומהווה ציר הטיה אופקי דמיוני שהכל קורה סביבו. מחד, העברת הכוח הישירה לאחור באמצעות דרייב-שאפט לא גורמת לו לנטייה לפנות הצידה במהלך רכיבה (תופעת לוואי של שימוש בגלי הינע) ומאידך, הוא רוכן מצד לצד בקלילות מדהימה.
אפשר לפזר על איכות ההתנהגות שלו שלל סופרלטיבים, אבל רק כשבאמת מנסים, מגלים עד כמה הוא ידידותי וכמה הוא מוכשר. צמיגי הפירלי סקורפיון שמולבשים על חישוק 19 מלפנים וחישוק 17 מאחור מרתכים אותו לאספלט, ההיגוי שלו קליל, מדויק ומלא תחושה והמנוע שמגובה במצמד קליל ומדויק גם כן מאפשרים לו להיות מהיר מאוד בכבישים טכניים. גם אל השבילים הכבושים הגענו עמו וגם שם הוא מרגיש בבית בזכות כל אותן תכונות שעושות אותו לאופנוע כביש טוב כל כך. את בקרת האחיזה ואת מערכת ה-ABS ניתן כמובן לבטל בלחיצת מתג.
הנוחות שמספקים המתלים (מרזוקי מלפנים, זקס מאחור) היא בהחלט משהו לספר עליו בשיחת סלון של אופנוענים. אלה מכוילים על הצד הרך של הסקאלה, אבל עדיין תומכים היטב במשקלו של הסטאלביו כמעט ללא קשר לעומס שתעמידו בפניו ברכיבה (בכביש ובשביל) והחיץ שהם יוצרים בין השיבושים לרוכב, פנטסטי. כאילו כל שיבוש בדרך צריך להעביר בקשה בשלושה העתקים להפריע לרכיבה. כמו פקיד של ביטוח לאומי, הסטאלביו דוחה על הסף את מרבית הבקשות ורק השיבושים הטורדניים במיוחד מצליחים להעביר זעזוע קל. מכה קטנה בכנף.
לחובתו של האיטלקי עומדים הבלמים. הבלמים של אופנוע המבחן שכבר עבר אי אלו רוכבים לא עדינים, הפגינו אמנם תחושה מצוינת וגם נשיכה טובה בתגובה ללחיצה על המנופים, אבל גם ללא שימוש אגרסיבי, די בירידה ממושכת מהמקובל כדי לסיימה עם כמעט ללא יכולת עצירה וריח של רפידות מטוגנות.
129,950 שקל
בסופם של ימי המבחן ובעצם לכל אורכם, קל מאוד להתחבר לראש של הסטאלביו החדש. הוא כל כך מהנה לרכיבה, כל כך מוכשר וכל כך נוח, שהוא יכול להתאים לכל משימה - בין אם זו רכיבה יומיומית לעבודה וחזרה, לטיולים בזוג או לבד לקצות הארץ והכי חשוב, בדרך לשם הוא גם גורם לרוכב לחייך. מכונה עם אופי.
מוטוגוצי ועופר אבניר היבואנית בחרו לתמחר אותו מעט מתחת למתחרה העיקרי מצד ב.מ.וו למרות שהוא מאובזר יותר - 129,950 שקל, כולל כל התוספות. זאת כמובן כדי להטות לכיוונו את הכף ההגיונית והכלכלית. כעת, נותר לו לגבור על התדמית, המוניטין והתשתית המוכרים של המתחרים בישראל. מי שיכניס אותו למערכת השיקולים, יגלה מכונה מאוד כשרונית ומלאת אופי.
על הצד הטכני:
מנוע: V טווין, 90 מעלות, רוחבי
נפח: 1,151 סמ"ק
מהלך-קדח: 95X81.2 מ"מ
הספק: 105 כ"ס ב-7,250 סל"ד
מומנט: 11.5 קג"מ ב-5,800 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מתלה קדמי: מזלג הפוך מרזוקי, 45 מ"מ קוטר, 170 מ"מ מהלך
זווית מזלג קדמי: 27 מעלות
מתלה אחורי: זרוע יחידה, בולם יחיד, 155 מ"מ מהלך
בלם קדמי: צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ, קאליפרים רדיאליים 4 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד צף, 282 מ"מ, קאליפר 2 בוכנות
צמיג קדמי: 110/80 R19
צמיג אחורי: 150/70 R17
אורך, רוחב, גובה: 225, 1,050, 1,480 מ"מ
גובה מושב: 82-84 ס"מ
משקל (יבש): 251 ק"ג
מכל דלק: 32 ליטר
טיפולים ואחזקה:
טיפול 1,500 ק"מ: 950 שקל
טיפול 10,000 ק"מ: 1,600 שקל
טיפול 20,000 ק"מ: 1,660 שקל
טיפול 30,000 ק"מ: 1,600 שקל
טיפול 40,000 ק"מ: 1,660 שקל
סה"כ 40,000 ק"מ: 7,470 שקל
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל