בחישה נחושה בהילוכים, כשהמצערת מוברגת עד לעצר, מגלה שיש כאן עם מה לעבוד. אין כאן שפע של סוסים או קג"מים, אבל הרטט הזה והדחף הנחוש קדימה מעורר לנו את בלוטות החשק שמפעפעות אדרנלין למוח. איך זה שכל כך מעט אופנוע עם יחסית מעט מנוע מצליח לעשות כל כך הרבה על הכביש? נתמודד עם השאלה הזו אחר כך, כשנעצור לקפה ונתבונן בק.ט.מ דיוק 390 החדש.
לא נחדש לכם דבר אם נספר לכם שעולם הדו-גלגלי מאבד את הקהל הצעיר. זה שהתמיד ברכישת קטנועים קטנים ושדרג עם גדילת התאבון לאופנועים למתחילים. אולם למרות ההתכווצות, יצרניות האופנועים משחררות בכל רגע אפשרי, אופנוע שאמור להוציא לצעירים האלה את העיניים ולגרום להם להתחנן להורים לפתוח את הארנק.
אז אחרי שק.ט.מ האוסטרית-הודית שחררה אלינו ולעולם את הדיוק בגרסאות 125 ו-200 סמ"ק, הם מצרפים את החוליה החסרה שתחבר את משפחת הדוכסים אל ה-690 המדליק ובקרוב, גם אב המשפחה יגיע לכביש, הסופר דיוק החדש - הטורף שמבטיח להבהיל אפילו את האספלט האוחז ביותר. אז בינתיים, אנחנו שמחים להגיש לרוכבים הצעירים שעדיין מוגבלים ל-33 כ"ס עוד בשורה - אתם יכולים כבר מעכשיו להתחיל במסכת התחנונים להורים.
קטן כמו גדול
הדיוק 390 הוא אופנוע קטן. פיצי והוא גורם לי להראות כמו נפיל על ידו. ממדיו זהים למעשה לגרסאות ה-125 וה-200 סמ"ק וזה מעולה, כי מה שחסר לנו באופנועים אלה במבחנים שערכנו להם, זה כוח. הממדים הקטנים רק הופכים אותו ליותר פסיכי בהתנהלות. וכן, גם לצמיגים שלו יש תמורה עצומה ליכולות שלו.
בעולם הכתום הזה מפיק 45 כ"ס וכמעט 4 קג"מ, אבל בארץ שלנו שמפגרת אחרי התקינה העולמית, רישיון הביניים עדיין תקוע בגזרת ה-33 כ"ס וזו בדיוק ההגבלה שנקבעה לתפוקת המנוע. עדיין לא ברור לנו כיצד היבואנית עשתה זאת והצליחה לקבל לכך את ברכת משרד התחבורה, שכן בעולם כלל לא קיימת גרסת 33 כ"ס, אבל העיקר שהצליחו כי גם עם הכוח המוגבל הזה, אפשר לעשות המון.
העליה על המושב שלו קלה כמו עליה על קטנוע. הדיוק הזה נמוך מאוד לישיבה ושתי הרגליים שלנו מגיעות במלואן לקרקע עם כיפוף קל בברכיים. זה מעולה כמובן לרוכבים ורוכבות בגבהים ממוצעים, אך עדיין לא גורם לגבוהים להרגיש עליו כמו גיבנת מיותרת. תנוחת הרכיבה דיוקית ומוכרת המושב קשיח ונמוך, הכידון רחב וקרוב, הרגליים כמעט מתחת לגוף וגבוהות. תנוחה שמזכירה מאוד את זו של אופנועי הסופר מוטו, אך נוחה יותר לאורך זמן בזכות המושב הרחב. עדיין, היינו שמחים לקבל בו יותר ממילימטר של רכות כדי למנוע את הכאבים שמתעוררים אחרי 150 קילומטרים רצופים. מבחינת צריכת הדלק, נורית החיווי דלקה רק לאחר 170 קילומטרים למרות התנאים הקשים ואל המכל נמזגו 8 ליטרים - כלומר צריכה ממוצעת של 21 קילומטרים לליטר.
כמו חוט ומחט
הדיוק 390 הוא חיית עיר. טורף אורבני זריז וחמקמק. בתוך התנועה של גוש דן הוא מתפתל ומשאיר אחריו גם שליחים עקשניים על קטנועים. הוא כל כך רזה שנדמה שאפשר להשחיל אותו בין כל מרווח מזדמן של כלי רכב ולהאיץ משם מבלי להביט לאחור. המנוע שלו צריך סל"ד כדי לזוז. יש אותות חיים בסביבות 5,000 סיבובים, אבל כוח אמיתי מופיע מעל 6,500 סל"ד. ב-7,000 מגיעה בעיטת כוח שמקורה בשסתום הכוח, אבל החגיגה נחתכת ממש בשיא, בסביבות 9,500 סל"ד. דווקא שם נראה שיש למנוע עוד כל כך הרבה להציע, אבל נידונו לחיות בשלב זה עם ההגבלה ל-33 כ"ס כאמור.
תחום הסל"ד הזה אמנם מחייב בחישה מתמדת בהילוכים, אבל זה רק משום שהוא מפתה להאיץ כל הזמן בשיא הכוח וגם לבלום באותה הנחישות. שימוש פחות ממהר יגלה ש-3,000 הסל"דים של רצועת הכוח הם בהחלט משהו שאפשר לחיות ולעבוד איתו וכמובן גם ליהנות. אם כבר נגענו בבלמים, נספר שלמרות העובדה שמדובר בגרסה הזולה של בלמי הברמבו (BYBRE), הדיסק היחיד מלפנים וגם מאחור מייצרים כוח עצירה מצוין שממשיך לעבוד ולקזז מהירות בעצמה גם לאחר התעללות ממושכת. לטובת הבטיחות יש בו גם מערכת ABS שעובדת נפלא ומאפשרת בלימות חזקות מאוד מבלי לחשוש מפני נעילת הקדמי. את החלקות האחורי היא מחסלת, אם לא מכבים אותה.
139 קילוגרמים בלבד האוסטרי-הודי הזה שוקל וזה ממש מעט במושגים של אופנוע. במקרה שלנו, המעבר מהאפריליה SRV שנמצא אצלנו במבחן ארוך טווח אל הדיוק, הרגיש כאילו מישהו קשר לנו לגב בלון הליום ענק ושחרר אותנו לכביש. משקל הוא האויב של כל אופנוע - הק.ט.מ הזה מביס את הקילוגרמים בהניף גלגל. למרות זאת, המתלים הבסיסיים שלו (אינם מתכווננים) מכויילים קשיח מאוד וזה מורגש בכל מפגש עם אי שלמות בסלילת הכביש בעיר ומחוץ לה. דריסת עין חתול מעבירה זעזוע מעיק לאורך כל עצמות עמוד השדרה עד לבסיס הגולגולת. בעיר ובעמידה ברמזור, יש גם לשים לב לחימום הרב שהוא מייצר באיזור הרגליים.
הצמיגים שעושים את כל ההבדל
במבחנים שערכנו לאחיו הקטנים, יכולנו לחוש היטב ביכולות הגבוהות של השלדה והמתלים, למרות הרמה הבסיסית שלהם. אולם הצמיגים מייצור הודי היו לחוליה החלשה והרופפת שלהם. האחיזה לא הייתה אחידה, לא הרגשנו שניתן היה לסמוך עליהם במצבי קיצון וגם התחושות היו פגומות.
הדיוק 390 החדש מביא מזור בדיוק לנקודה כואבת זו ומרפא אותה עם זוג צמיגי מצלר שהולמים את יכולותיו הרבה יותר. כבר מהרגע הראשון אפשר לחוש בחדות שהם מכניסים להיגוי, ביכולת שלהם להתמודד עם כוח המנוע, גם בתנאים חלקים ובמיוחד בכך שהם מאפשרים לרוכב לקבל פידבק מהכביש ולהשכיב אותו עד שהגששים ברגליות חורצים את האספלט.
כיאה מאופנוע קל כל כך שנולד מהכלאה בין אופנוע סופרמוטו לנייקד ספורטיבי, ההיגוי שלו חד וצפוי ולא צריך להתאמץ כלל כדי להפליק אותו מפניה לפניה. הוא מגיב מצוין להעברות משקל ומרגיש כמו חומר ביד היוצר בכבישים הנכונים. צריך ממש לדחוק אותו לקצוות כדי להרגיש שהמתלה האחורי הוא זה ששם את הגבול, אבל המקומות בארץ שמציעים אחיזת כביש רבה מספיק מעטים מדי וברוב המקרים פסיעות קלות של האחורי (הקדמי נותר נטוע תמיד) יבהירו היכן הקו נחצה.
אם בעיר הדיוק הזה הרגיש שובב מאוד, הרי שבכביש הרכיבה שפקדנו בימי המבחן, אנו יכולים לומר שברגעים מסויימים, מבלי להצטנע, הוא אפילו היה מסעיר אמיתי. המהירות המרבית שהוא מסוגל להשיג נרשמה על 170 קמ"ש, אבל זה לגמרי לא הקטע שלו ושיוט בהילוך שישי ב-100 קמ"ש מרגיש מסורבל שכן ב-5,000 סל"ד המנוע עוד לא ער מספיק כדי לדחוף ולכן יש להסתפק בהילוך החמישי במהירות זו. אולם ברכיבה ספורטיבית, החלוקה של ההילוכים מרגישה נכונה יותר כשהדפדוף בין הרביעי, לשלישי ואפילו לשני בסיבובים חדים ואיטיים מאוד, נעשה באופן אינסטינקטיבי.
לא זול אבל מהנה
בואו נדבר רגע על כסף ותמורה. במבחן שלנו הדיוק 390 החדש מסיים עם לייק מצדנו. נכון, הוא בסיסי ברכיביו, לא ממש נוח לרכיבה ממושכת וגם יכול היה להיות יותר חזק אם משרד התחבורה היה מתעורר לפני שבע שנים בערך, אבל הוא החזיר לנו שעות של כיף שלא האמנו שאפשר לקבל מכל כך מעט אופנוע בין הרגליים. מסתבר שפחות זה עשוי להיות הרבה יותר.
אבל הרבה, זו מילה שמתאימה גם למחיר שמבוקש עבורו. ד.ל.ב מוטוספורט הצמידו לו תג מחיר של 56,000 שקל באופן רשמי ומחיר השקה של 49,000 שקלים. זהו לא רק סכום גבוה שמעמיד אותו בתחרות מסוימת מול הקוואסאקי נינג'ה 300 או משפחת ה-500תים של הונדה (במידה ורישיון הרכיבה אינו מוגבל או אף לאחר תיקון מדרגות הכוח), זה עלול להיות גם סכום שרוכב צעיר יתקשה להעמיד לצורך רכישת אופנוע שכזה, שקרוב לוודאי גם יזדרז למכור מיד עם הקפיצה ברישיון ללא מוגבל תוך שנה. זה כבר יצריך תחנונים רציניים מההורים, אבל לפחות האופנוע מגניב.
עוד על KTM בוואלה! רכב
קונים אופנוע חדש? קבלו מבחן דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל