84 רוכבים הגיעו לאירוע שהתקיים השנה בחוות צל מדבר שבמצפה רמון ממנה ייצאו ליומיים של רכיבת מדבר אתגרית בהובלתם של ערן לביא, גיא רדר, סוכנים בכירים ורוכבי קבוצת המרוצים של קי.טי.אם.
מועדון קי.טי.אם ישראל הוא מועדון הלקוחות הוותיק ביותר בתחום הדו גלגלי בישראל והוא בהחלט מהווה ערך מוסף, שלקוחות המותג זוכים לו כבר כ-23 שנים ברציפות. לא כולם יודעים, אך הרעיון שמאחורי רבות מפעילויות קי.טי.אם העולמיות במסגרת K.T.M ADVENTURE החלו את דרכם במועדון קי.טי.אם בישראל. לאורך השנים המועדון חווה עליות וירידות בפעילותו וההשתתפות באירוע הנוכחי גרמה לי להבין שהמועדון כיום הוא גדול ומגובש מאי פעם וללא ספק מהווה את אחת מנקודות החוזק של מותג קי.טי.אם בישראל. לרוב פעילויות המועדון מחולקות לאופנועי האנדורו ולאופנועי האדוונצ'ר, אך הפעם התאחדו כולם לאירוע השנתי, כאשר רק מסלולי הרכיבה הותאמו לסוגי האופנועים השונים ולרמת הרכיבה.
הגשם שירד בכמויות מכובדות בצפון ובמרכז בימים שקדמו לאירוע הגיע רק בקטנה לאזור מצפה רמון, אך תרומתו להפחתת כמויות האבק והשלוליות הרבות שהיו פזורות באפיקי הנחלים הסלעיים הוסיפו רבות לחוויה המדברית. בנוסף לכך, הטמפרטורה הממוצעת לא עלתה על 15 מעלות צלסיוס, גם באמצע היום ובזכות כך זכו המשתתפים לתנאים אידאליים לרכיבת שטח במדבר.
מסלולי הרכיבה נבחרו בקפידה על ידי מנהלי המועדון בכדי להתאים לרמות רכיבה וסגנונות רכיבה שונים וכך כל רוכב הצליח למצוא בדיוק את סגנון הרכיבה שהוא אוהב. ביום הראשון הקבוצות היו אמורות לצאת לשלוש שעות רכיבה, עד החושך, אך בפועל התשוקה וההתלהבות של המובילים והרוכבים מהתנאים ומהשטח גרמה לקבוצות רבות למשוך לתוך החושך וכך זכינו גם ליותר משעה של רכיבת לילה מדברית מאתגרת במיוחד. למרות הזמן הקצר יחסית, רכבנו כ-90 קילומטרים בקצב מהיר בהחלט במסלול שכלל את מעלה רמון, מחמל ועוד המון נחלים ושבילים מהירים.
לפני ארוחת הערב, אבי ששון, מנהל מותג קי.טי.אם בישראל, בחר להודות לרוכבי קבוצת המרוצים על כך שכל המקומות הראשונים בקטגוריות המקצועיות נכבשו על ידי רוכבי קי.טי.אם וזה כמובן הוסיף הרבה לאווירת השמחה ששררה במקום. לאחר ארוחת ערב מפנקת, שכללה הרבה בשר, בירה ואפילו כנאפה מתוקה התקיים ערב הווי עם זמר שהצליח להשאיר את הנוכחים ערים לעוד כשעה לפני שהם נפלו לישון.
יום הרכיבה השני היה ארוך במיוחד וחלק מהקבוצות רכבו כ-180 קילומטרים במסלולים הרבה יותר טכניים ומאתגרים מהיום הראשון. המסלול של קבוצות האנדורו כלל את מעלה זיק, שהיה במצב הקשה ביותר שזכור לי כאשר עומק הפודרה בחלקים הבעייתיים הגיע כמעט למטר וכתוצאה מכל לא ניתן היה לראות את הסלעים שמסתתרים תחתיו. בסביבות השעה 14:00 מרבית הקבוצות חזרו לחניון לאחר יום רכיבה מאתגר ומהנה ביותר שגרם לכל מי שהיה שם להצטער על כך שזה נגמר.
לאחר פרידה קשה מהמקום, מצוות ד.ל.ב מוטוספורט ומחברי המועדון יצאנו חזרה לתל אביב עם תחושה של עוד ועם המון הוקרת תודה לכל מי שעבד כדי שנזכה לחוויה מדהימה שכזאת. תודה רבה לחברת ד.ל.ב מוטוספורט, לאבי ששון וצוותו המסור ולמובילי קבוצות הרכיבה על חווית המדבר המדהימה שהעניקו לנו.
האופנוע עליו רכבתי קי.טי.אם 250 TPI
יצא לי כבר לרכוב לא מעט על גבי שתי הפעימות המוזרקים של קי.טי.אם, אך לרוב זה היה במסלולים, בסינגלים והרבה בקטעים טכניים מסולעים ואיטיים. במהלך הטיול הנוכחי זו הייתה עבורי הפעם הראשונה שבה רוכב עליהם במסלול שכולל גם שבילים מהירים, אספלט בנוסף לקטעים טכניים איטיים ומאתגרים. ראשית הם הרבה פחות מעייפים ברכיבה ממושכת לעומת אופנועי שתי הפעימות הישנים בגלל העדר הרעידות והפעולה האחידה של המנוע שמאפשרת גם שיוט בסל''ד קבוע ללא צורך בשינוי מתמיד של מצב ידית הגז.
בתחנות הדלק הופתעתי מצריכת הדלק הנמוכה שעמדה על כ-14 קילומטרים לליטר ונהניתי מאוד מהעובדה שלא הייתי צריך לסחוב איתי בקבוק שמן ולהתחיל לחשב כמויות. למרות התנהגות מפנקת זאת, בכל הקטעים שפתחתי גז המנוע שיתף פעולה והטיס אותי קדימה ובירידות הארוכות והאיטיות מעולם לא דומם והמשיך לייצר בלימת מנוע סבירה בהחלט. התגובה לשינויים במצב ידית הגז היא ברמה פחות טובה מאופנועים עם מאייד, אך לאחר נסיעה קצרה על האופנועים של גיל קינן ויוסי גוטמן, רוכבי קבוצת המרוצים של קי.טי.אם, שאופנועיהם זכו לכיוון מיוחד של שסתום הפליטה, הבנתי שניתן לכוון את המנועים כך שיעבדו הרבה יותר טוב בעיקר בנושא התגובה לגז.
במאבק הממושך מאוד שניהלתי עם מדרגות הסלעים והפודרה במעלה זיק הבנתי שלא ניתן לגרום למנועים הללו לרתוח ולא משנה מה אעשה, תמיד נקודת ההפרדה של המצמד, התגובה לידית הגז ומהירות ההתנעה של המנוע של לא ישתנו. תכונות אלו עוזרות מאוד להתגבר על מכשולים ואתגרי עבירות קשים גם עבור רוכבים שנעצרים ונזקקים לסיוע מצד האופנוע כדי להצליח לעלות. השילוב בין הנוחות, הביצועים בקטעים המהירים והעמידות בקטעים הטכניים האיטיים הם ברמה הרבה יותר גבוהה לעומת אופנועי שתי הפעימות הישנים ולכן האופנועים החדשים מוצלחים כל כך עבור מגוון רחב מאוד של רוכבים. אם אלו הביצועים בשנת הדגם הראשונה למהפכה, אז אני בטוח שהעתיד נמצא במנועי שתי פעימות מוזרקים.
