בישראל, ניתן לחלק באופן סכמטי את דפוסי פעילות המבוטחים לשני סוגים: המבוטח הנמהר והמבוטח המושכל. להלן דוגמאות לאופן ההתנהלות של "הטיפוסים", לצד עצות כיצד יש לפעול בכל מצב ומצב.
תיקון ללא חשבונית
בלא מעט מקרים, הרכב שהיה מעורב בתאונה עצמית, אינו מבוטח בביטוח מקיף ועל כן, במקרים של נזק קל לרכב, שלא גרם לפציעות גוף חמורות, נוטים המבוטחים לתקן ראשית כל את הרכב, לעיתים "במוסכי מדרכה" , ללא קבלת חשבונית מס או כל אסמכתא אחרת. במקרים כאלו, בהם המבוטחים תיקנו את הרכב ורק כעבור מספר ימים חשו ברע ופנו לטיפול רפואי, יכולה חברת הביטוח לתהות פשר אמיתות הגרסה.
העצה: בכל אימת בו מדובר על נזק קל שאינו מצריך מעורבות של שמאי רכב , יש להתעקש לקבל מהמוסך חשבונית המוכיחה כי הרכב תוקן בשל תאונה. טופס קטן שחוסך טרחה ועוגמת נפש רבה. כן, יש להקפיד לצלם את הנזקים בטרם תיקון כולל אסמכתא על מועד הצילום.
אל תמהר להתפשר
במקרים רבים, לאחר תאונת דרכים, המבוטח זקוק לקבל את סכום הפיצוי מוקדם ככל שניתן אולם הוא ניצב בפני דילמה : האם לקבל את הסכום הנמוך אותו הציעה לו המבטחת כפשרה, או לבחור בחלופה של התדיינות ארוכה עם המבטחת בבית המשפט.
לא אחת, לאחר מספר חודשים מקרות התאונה, פונה חברת הביטוח למבוטח בפוליסת החובה ומציעה לו לקבל ממנה סכום כסף כפיצוי סופי עבור נזקיו. המציאות מלמדת , כי במקרים רבים,מימדי הנזק הסופיים מתבררים רק כעבור שנה ואף יותר. לפיכך, הצעת פשרה בגובה אלפי שקלים, שמהווה "אוויר לנשימה" עלולה להתברר כלא משתלמת.
העצה : אין המדובר על עצה גורפת וייתכן כי במקרים מסוימים, ההצעה שתתקבל הולמת את אופי הנזק, אולם לרוב, מומלץ למבוטח הנמהר להמתין עד לגיבוש הנזק והתייצבות המצב הרפואי, בתום הטיפולים
אל תאחר להתפשר
כשמדובר בנזקים שטחיים, חבלות קלות וחתכים שטחיים, רצוי לשקול היטב האם להיכנס לסאגה של ניהול תיק בבית המשפט. מתן הצעת פשרה אינה מאלצת את חברת הביטוח להסתייע בשירותים חיצוניים של עורך דין, ולפיכך גם עלויות ניהול התיק קטנות. מבוטח שממהר לגרור את המבטחת לבית המשפט, מאלץ אותה לשכור מייצג משפטי, ולפיכך, היא תטה ותנסה לחסוך בעלויות , ע"י התעקשות להקטין את הסכום המוצע כפיצוי.
העצה : כל עוד התיק לא הגיע לבית המשפט, יכול המבוטח להתבסס על הערכות של רופא מומחה פרטי. מאידך, ברגע שהתיק עבר לבית המשפט, השופט הוא הגורם שממנה מומחה רפואי, מהלך שלא תמיד ייטיב את המבוטח. כמו כן, הצגת מסמכים לבית המשפט כפופה לדיני הראיות, ולא כל מסמך שניתן לשלוח לחברת הביטוח בטרם הגיע התיק לבית המשפט, יוכל לשמש את המבוטח בעת המשפט. קל יותר לפעול בהסכמה מול נציגי התביעות בחברת הביטוח ולהעביר להם אסמכתאות רפואיות, שלא היו מתקבלות בבית המשפט.
אל תקמץ במידע בפני העו"ד
מעורבות בתאונת דרכים עלולה לגרור מחלות כרוניות או להחמיר קיימות. אלא שהנמהר לא מקשר בין השניים והוא אינו זוכה לפיצוי. מחלת היאפים עשוייה להיגרם לאחר תאונת דרכים ובמהלך
הזמן הוברר, כי בין שאר המחלות שמתעוררות נמצאת גם מחלת הפיברומיאלגיה מחלת רקמות שבאה לידי ביטוי בעיקר בכאבי שרירים, סכרת, טרשת נפוצה וזאבת. מחלות נוספות העלולות להתפרץ או להחמיר כתוצאה מתאונת דרכים
ניתן לממש את הזכות להכרה במחלות, כל עוד לא ניתן פסק דין בתיק התביעה. וכל עוד לא תם מועד ההתיישנות בתביעת ביטוח , כעבור שבע שנים
העצה : מומלץ לכל נפגע בתאונה למסור לעורך דינו מידע מפורט אודות הכאבים והתחלואים, גם כאלה שלא נראים כקשורים לתאונה. עורך הדין יבחן את האפשרות לקשור בין השניים, ככל שהדבר מעוגן במציאות, ויעשה כמיטב יכולתו על מנת שהתובע יקבל את הפיצוי המגיע לו
לא חבל על הכסף? טפל בעצמך בגבולות הסביר
לא אחת, נוטים נפגעי תאונות דרכים הנמהרים לצרוך טיפול רפואי רב מידי, שאינו מתאים לאופי פגיעתם ואינו מתקבל על הדעת. חברות הביטוח, נאחזות בלשון החוק, שקובעת כי על המבוטח קיימת החובה להקטין את עלות הטיפולים בו, וכך, במקרים רבים, המבוטח אינו זוכה לקבל את מלוא ההחזר עבור הטיפולים שזה עבר. אין להקל ראש בכך, המציאות מלמדת, כי טיפולים רפואיים יכולים להאמיר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
העצה : מוצע בשלב הראשון, לפעול לקבלת טיפולים רפואיים במסגרת קופות החולים, בהתאם לחוק בריאות ממלכתי. אין צורך לפנות לרופאים פרטיים במקום שהשירותים יכולים להינתן ע"י קופ"ח, באופן סביר נפגע שלא עבר את הפרוצדורה המתבקשת, ופנה באופן עצמאי לטיפול ע"י רופא פרטי , יכול לדרוש מן הרופא הפרטי כי יכתוב התייחסות שכוללת מענה לשאלה מדוע הטיפול שהוענק באמצעותו לנפגע ,עדיף על זה שהיה מקבל דרך קופ"ח
ואם תהיתם מיהו המבוטח המושכל, להלן מספר דוגמאות לכך:
דוגמא: בעקבות התאוששות מתאונת דרכים, מבוטחים רבים מצמצמים את היקף עבודתם, וצוברים בשל כך חובות. חלקם נוטלים הלוואה לצורך כך. המבוטח המושכל מודע לעובדה כי אם יוכח שבעקבות התאונה, ההלוואה נטלה בשל היעדר מקורות הכנסה, יתכן ובימ"ש יאשרה כנזק בר פיצוי.הסיכויים לקבלת החזר מלא יגברו, אם המבוטח יוכיח כי עמד בחובתו להקטין את הנזק, כלומר שההלוואה נטלה בתנאים סבירים, לאחר ביצוע סקר שוק, ומתוך כוונה למזער ככל שניתן את עלויותיה.
דוגמא : המבוטח המושכל זוכר כי בד"כ, פוליסה לביטוח דירה ותכולתה, מתירה כ-6 חודשים (ולעיתים יותר) להגשת הוכחת הרכישה שנדרשת על מנת לקבל מהמבטחת את ההפרש שבין הסכום שנתקבל (כמשומש) לבין סכום הרכישה, יש להקפיד כי הרכישה תתבצע במסגרת הזמן שנקוב בפוליסה, או לסכם את הארכה מראש ובכתב. כמו כן, ערכו של הפיצוי לפריט מוגבל בהתאם להערכת השמאי כרשום בדו"ח. אם קיימות השגות לכך, יש לדאוג להביא זאת לידיעת הסוכן. המבטחת לא תשלם מעבר למצוין בדו"ח. מעבר לכך, ניתן בהחלט לערער על קביעת השמאי ואין לראות בה "זה ראה וקדש".
דוגמא: מבוטח מושכל זוכר כי סעיף 61 לחוק חוזה ביטוח קובע, כי כל ההוצאות להקטנת הנזק שהוציא המבוטח, אף שהינם מעבר לגבולות האחריות של הפוליסה, ישולמו למבוטח. משמעות העניין היא, כי כל ההוצאות ההכרחיות שהוצאו ע"י המבוטח לשם להקטנת הנזק, אף אם נכשלו ואף אם הן מעבר לגבולות האחריות שנקובים בפוליסה ישולמו לו וכך לדוגמא, דירה שתכולתה בוטחה במאתיים אלף שקל, וניזוקה באופן קשה, גם הוצאות שהושקעו בסך של 50,000 ¤ בניסיון לשקם או להציל חלק מתכולתה, ונכשלו, ישולמו למבוטח, הרי הפיצוי שיקבל המבוטח יהיה גבוה יותר מסכום הביטוח בפועל.
כמובן שמדובר בהוצאות הכרחיות וכך, אם יתברר למבטחת כי המבוטח יכול היה למזער את גובה ההוצאות, הרי שהיא לא תסכים לשאת בהן במלואן. לדוגמא, אם מחשב נייד ניזוק בשל שריפה והמבוטח החליט לשלוח אותו למעבדה בחו"ל בעוד שניתן למצוא בארץ מעבדה מורשת שתתקן את הנזק, הרי שמדובר בהוצאה שאינה הכרחית ומשכך כאמור, יכולה חברת הביטוח לטעון כי אין היא מסכימה לשלם את מלוא הסכום שהוצא.
דוגמא: המבוטח המושכל זוכר, כי בעידן של ימנו, הבלאי השנתי שמנוכה ממכשירי חשמל ואלקטרוניקה הינו בשיעור גבוה מאוד ועומד על 15% בשנה. יש לזכור כי לחברת הביטוח נתונה הזכות גם לתקן את הרכוש ובמקרים רבים, כדאיות תיקון המכשיר יורדת באופן דרסטי. משכך, יש לבדוק את האפשרות עם המבטחת שלא לתקן את הרכוש ולקבל פיצוי כספי שכן תיקונו או הטיפול בו אינו כלכלי
לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב