האם הנהג תמיד אשם בתאונה עם אופניים?

מרבית התאונות בין רכב לאופניים אינן מסתיימות במותו של הרוכב, אולם במקרים רבים, האוחז בכידון מוצא את עצמו בבית החולים, לעיתים לפרק זמן ארוך לצורך החלמה מפציעה קשה. התפיסה כי לעולם נהג הרכב הוא האשם בתאונה אינה נכונה, והמציאות מלמדת כי גם לרוכב האופניים, יש במקרים רבים אחריות תורמת. קיימת אי בהירות לא מעטה לגבי סוגיות משפטיות, חובות וזכויות של רוכב האופניים בהיותו משתמש בדרך. להלן מספר שאלות מהותיות ותשובות עליהן :

הרוכב רשאי לרכב אך ורק על הכביש, אלא וככל שקיים שביל לרכיבת אופניים. במקרה כזה, חל איסור על רכיבה בכל חלק אחר של הדרך, מלבד שביל האופניים.

תשומת הלב כי רכיבה שלא כחוק יכולה לגבות מחיר יקר מהרוכב: את הלקח הזה למדו הוריו של ילד, שפגע תוך כדי רכיבה על המדרכה בקשישה וגרם לה נזקי גוף. ההורים חויבו לשלם לה פיצויים בסך 84 אלף שקל, במסגרת הסכם פשרה שאושר בבית-משפט השלום בתל-אביב כפסק-דין.

מלבד האמור, חל איסור לרכב בכל מקום בו מוצב תמרור שאוסר על רכיבת אופניים כמו גם רכיבה בתוך מנהרה.

החוק קובע כי רוכב אופניים הוא למעשה עובר דרך ומשכך עליו להתנהג כפי שהיה מצופה ממנו אם נהג בכלי רכב כלשהוא, לרבות חובת הזהירות לאי גרימת נזק, ציות לחוקי התנועה וכדומה.

משפגע רוכב האופניים בהולך הרגל, הרי שהוא עלול להימצא אחראי לתאונה ולהיתבע בשל כך בתביעה נזיקית.

לא רבים יודעים שבחלק מפוליסות הדירה בפרק האחריות כלפי צד ג', שרובנו מחזיקים, קיים כיסוי של המבוטח גין נזק גוף או רכוש שיגרום לצד ג' ברשלנותנו וקובעת כי במקרה של פגיעה, תכנס חברת הביטוח בנעלינו ותפצה את הנפגע על כל סכום שיחויב או יהיה חייב על פי כל דין לשלם לצד שלישי כפיצויים בגין תאונה שגרמה מוות, או נזק גופני או נזק לרכושו של הצד השלישי בכל מקום בשטח מדינת ישראל והשטחים שבשליטתה, תוך תקופת הביטוח.

יש לציין כי בחלק מן הפוליסות נותנות גבול אחריות הנע סביב מיליון שקלים

על המבוטח שפגע בצד ג', חלה החובה להודיע לחברת הביטוח מהר ככל הניתן על האירוע. שכן, לא פעם, טוענות חברות הביטוח כי המבוטח לא מסר להן את ההודעה על דבר התאונה במועד ובכך הכשיל את יכולתן לברר את אחריותן.

כמובן שאסור למבוטח לחתום על שום מסמך המכיר באחריותו לתאונה ללא אישורה המפורש של המבטחת. לצד האמור, כמובן שמוטלת על הפוגע החובה המוסרית והמשפטית להושיט עזרה ולמסור פרטים מזהים בסיסיים.

בשונה מסיטואציה ממצב בה רוכב אופניים נפגע מרכב מנועי , כאשר מדובר בתאונה עצמית של רוכב האופניים ו/או בהתנגשות בין שני רוכבי אופניים ,הרי שבהעדר מעורבות של רכב מנועי בתאונה לא חל חוק נפגעי תאונת דרכים ורוכב האופניים שניזוק יידרש להגיש תביעה נזיקית במסגרתה יידרש להוכיח כי התרשלות של הצד הפוגע הובילה לקרות התאונה.

שלילי. החובות שמציבים הרמזורים והתמרורים חלים באופן זהה על רוכב האופניים ועל הנהג ברכב.

על פי תקנת התעבורה בנושא הרכבה על אופניים, תקנה 124:
124 (א) - הרוכב על אופניים לא ירכיב אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר, אלא אם הם עשויים כאמור.

124 (ב) - על אף האמור בתקנת משנה (א) , מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד, המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם.
124 (ג) - מי שטרם מלאו לו 14 שנים, לא ירכיב אדם אחר על אופניים.

ככל שהנפילה התרחשה בשל מפגע כלשהו שהיה בדרך הרי שניתן לתבוע את האחראי על המפגע. כך למשל, כאשר רוכב אופניים נפגע עקב מהמורה מסוכנת בכביש. בתוך כך, המציאות מלמדת, כי לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע ובתי המשפט קבעו לא פעם כי, "...רחובות ומדרכות עיר אינם "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים, כאלו או אחרים".

ניתן יהיה להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש, אם מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה, והוכח כי לא היה כל שלט, תמרור או סימון שקיימת הפרעה ואף שהנהג היה זהיר מספיק ובכל זאת לא היה ביכולתו לזהות את ההפרעה מבעוד מועד.

כך למשל, קבע בית המשפט השלום באשדוד, כי נהגת שנכנסה לשטח פתוח ובו מהמורות ומפגעים בדמות בורות ביוב בולטים, אשר מתוך הראיות עלה כי קשה היה שלא לראותם - לא תקבל פיצוי והיה עליה לצפות כי רכבה עלול להיפגע.

במקרה אחר, לעומת זאת, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים, כי בור בעומק העלול לגרום לפגיעה בגלגלים ולעיקום חישוקי מגנזיום, הוא מפגע בטיחותי אשר היה על העירייה לתקנו בהקדם ולא נראה כי על הנהגים בדרך לצפותו שעה שהכביש מוצף. וכך, במקרים רבים,קובע בית המשפט, שבור ביוב פתוח בכביש, ללא כל שלט או תמרור המזהירים על קיומו, ובמיוחד אם ידוע לעירייה על עצם קיומו יחשב בגדר מפגע.

תאונת דרכים שקרתה בדרך לעבודה או ממקום העבודה לבית מוגדרת גם כתאונת עבודה - ועקב כך קיימת זכאות לקבל החזר ימי מחלה וגמלה בגין הפגיעה מביטוח לאומי, אף אם זו התרחשה תוך כדי רכיבה על אופניים.

תשומת הלב כי הכיסוי שניתן במסגרת החוק הוא רק לגבי סיכוני הדרך. לשון החוק מצמצמת את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה" ואף קובעת שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה האירוע לא יוכר כתאונת עבודה

הכותב הוא ד"ר ועו"ד, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין

לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב