בחודש פברואר של שנת 2002 ירד ש' הקשיש מהאוטובוס בתחנה וביקש לחצות את הכביש לעברו השני של הרחוב. אולם בטרם הספיק לעשות כן, הוא מצא עצמו מוטל על הכביש ללא הכרה. ש' כמובן פונה לבית החולים על ידי אמבולנס של מד"א, אך מרגע זה החל סיפור המקרה להסתבך ואף יותר מפעם אחת ובמספר גרסאות.
בסמוך לאותו אירוע הפציעה של ש' נהג מ', עובד חברת תדיראן במקום ברכב העבודה בקרבת אותה תחנת האוטובוס כשהוא בפסילה ולכן ללא רישיון נהיגה בתוקף כשלצידו עובדת חברה נוספת. על פי העדות, מ' יצא מרכבו במהירות והבחין בש' השרוע על הכביש. הוא הזעיק משטרה ופינוי רפואי ואל הסייר שהגיע למקום סיפר שש' נפגע ככל הנראה מרכבו כשנסע לאחור.
אולם דקות אחר כך, כשהגיע בוחן התנועה למקום, שכן מדובר בתאונת דרכים, שינה מ' את גרסתו ואליו גם הצטרפה העובדת שנכחה איתו ברכב, כי לא נסע לאחור ולדבריו, ש' נפגע כתוצאה מנפילה אל הכביש משפת המדרכה הגבוהה. בוחן התנועה ציין את דבריו של מ' וחיזק אותם בכך שלא ראה סימנים על אחורי הרכב המאובק ולכן הסיר את החשד לכך שמדובר בתאונת דרכים.
התובע נפטר, העד בדה את זהותו
המשפט התגלגל במשך שנים במשרדי בתי המשפט ובינתיים ש' הלך לעולמו והתביעה לפיצוי כנפגע תאונה עבר אל זוגתו וילדיו של ש'. בנוסף לכך, כאשר התגלה שמ' נהג ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף, צורפה גם קרנית לתביעה וזו אימצה בלהט את דוח הבוחן המשטרתי שמציג תמונה כי ש' כלל לא נפגע מרכבו של מ'.
בבית המשפט המשיך מ' לדבוק בגרסתו המתוקנת כי הוא לא פגע בקשיש המנוח, ולמעשה לא היה כלל מגע בין הרכב שלו לבין המנוח. מ' המשיך להיעזר בעדות העובדת ואף העדות אדם אחר, שגם מאוחר יותר התגלה כי השתמש בזהות גנובה של אדם אחר.
משפחתו של הקשיש המנוח, שיוצגה על ידי עו"ד מאירה זוהר, טענה בבית המשפט כי אין לקבל את מסקנות דוח בוחן התנועה המשטרתי, היות ודו"ח זה נשען על גרסה מתוקנת של הנהג הפוגע בה הוא מתכחש לאחריותו , להבדיל מגרסה ראשונית וספונטנית שניתנה על ידו לשוטר סיור ששוחח עימו קודם להגעתו של בוחן התנועה למקום, ובעדות ראשונית זו הוא הודה כי פגע במנוח.
1 או 10 מטרים?
בליל העדויות, המורכבות של הסיפור והסתירות העמוקות בעדויותיו של מ' והעדה מצדו לדוגמה בכל הקשור למרחק שבו נמצא גופו של ש' שרוע על הכביש לאחר רכבו של מ' (בתחילה הצהיר מ' על מטר אחד ואח"כ על בין 5 ל-10 מטרים), גרמו לכבוד השופט הראל יחזקאל מבית משפט השלום בהרצליה, לקבל את טענתה של התובעים וקבע כי אין לקבל את חוות דעתו של בוחן התנועה המשטרתי. לדבריו, אין די בהעדר סימני אבק על הרכב כדי לקעקע את הראיות שהוצגו בפניו המביאות למסקנה שהישיש המנוח נפגע מן הרכב.
ולפיכך פסק כבוד השופט יחזקאל כי הנהג הפוגע, באמצעות תדיראן מעסיקתו וקרנית- קרן הביטוח לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יפצו את משפחתו של הקשיש ז"ל בסכום של כ-100 אלף שקלים.
עוד מקרי משפט וביטוח בוואלה! רכב
ממשיכים לדבר על תביעות ביטוח בוואלה! רכב
"לייק" אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל