פעמים רבות, נאלץ בעל רכב שניזוק בתאונה בעקבות נהיגה רשלנית של נהג רכב אחר, להמתין זמן רב עד לקבלת הפיצוי במהלכו בוחנת חברת הביטוח של הפוגע את אחריותה. בתום בדיקתה, היא מחליטה האם לדחות את התביעה, או לשלם לתובע פיצוי נמוך מהמבוקש. משמעות הדבר היא, כי לעיתים עוברים חודשים מיום התאונה ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט.
הסיבות לכך רבות: חוסר מסוגלות בשל פציעה ואי יכולת לטפל בניירת המשפטית, קושי באיתור חברת הביטוח של מי שפגע ברכב - כמו גם סדר עדיפויות שדוחק את הפנית הדרישה הכספית לפוגע ולמבטחת שלו למקום נמוך ברשימת המטלות השגרתית.
אם כן, מהו הדין במקרה של תאונת דרכים, שבגינה נרשמה ירידת ערך לרכב אולם בעליו טרם מכר את רכבו? האם חברת הביטוח שמבטחת את הנהג הפוגע, צריכה לפצות את בעל הרכב בהתאם לשווי הרכב ביום התאונה - או ביום הגשת הדרישה או התביעה? ובכלל, האם זה סביר והגון כי חברת הביטוח שמבטחת את הנהג הפוגע תגזור קופון, רק בשל העובדה כי הנפגע שהה בבית החולים חודשיים ימים ולא מצא משאבים נפשיים (בין היתר) לטפל במקרה?
מחשבים ירידת ערך: מתי וכמה?
בשנת 1998, קבע המפקח על הביטוח כי במקרה בו צד ג' טרם מכר את רכבו ותבע את הפיצוי בגין ירידת ערך באיחור ניכר, רשאית חברת הביטוח לשלם לו פיצוי בגין ירידת ערך - פיצוי אשר מחושב לפי שווי הרכב ביום הגשת הדרישה. אולם לשיטת ביטוח ישיר, גם חודשיים ימים מהווים איחור משמעותי.
עתה, בואו לא נקל ראש במשמעות הכספית של העניין: שוק הרכב הישראלי תנודתי מאוד, שוויו של הרכב יכול לרדת בעשרות אחוזים בפרק זמן של חודשים, או שנה או שנתיים. שיעור הפיצוי שיתקבל בגין ירידת הערך יורד משמעותית. כך למשל, אם בדו"ח השמאי נקבע כי שווי הרכב ביום התאונה הוא 50,000 שקל ונגרמה ירידת ערך בגובה 10% (דהיינו ירידת הערך היא 5,000 ש"ח), יוצא כי כעבור פחות משנה, בהנחה כי שוויו יורד ל 30,000 שקל, בעליו הפסיד לכאורה רק 3,000 ש"ח ולא 5,000 ש"ח.
במקרה המדובר, רכב המבוטח בביטוח ישיר הגיח מאחור במהירות ובחוסר זהירות, והדף את רכב התובעת לעבר רכב שהיה לפניו. בעקבות התאונה, נגרמו לרכב נזקים בהתאם לדוח השמאי בסך של 15,579 שקלים, וכן ירידת ערך בשיעור של 6.5%, שהם 4,202.64 שקלים - נכון ליום חוות דעת השמאי. לפיכך, שלחה חברת קרדן (התובעת) דרישה לפיצוי, בין השאר בגין ירידת הערך, וזאת ביום 1.7.12, פחות מחודשיים ימים לאחר התאונה, כאשר חוות דעת השמאית מטעם התובעת הוצאה ביום 24.6.12.
טענות הנתבעת
לטענת חברת ביטוח ישיר, מדובר על איחור של ממש בהגשת התביעה לירידת ערך וכי יש לפצות לפי ירידת ערך הרכב ליום הדרישה ולא ליום התאונה לה גרם מבוטחם.
במסגרת פרוטוקול הדיון הפנתה ביטוח ישיר לתיק אזרחי 76720/95, שם נקבע "כי יישום העיקרון שבדיני נזיקין הוא השבת המצב לקדמותו בצורה מדויקת יותר, ופסיקת פיצוי בגין ירידת ערך של רכב שטרם נמכר, תהיה נגזרת מערכו של הרכב ביום מתן פסק הדין, וזאת אם הרכב לא יצא מרשותו של הניזוק"
אולם בסופו של הליך, כב' השופטת ליאורה פרנקל, דחתה את טענתם וקבעה כי לא ניתן להתייחס לחודשיים ימים כאיחור וכי יש לפצות לפי ירידת ערך בחוות דעת השמאי - ירידת ערך ליום התאונה וליום הנזק. לדברי השופטת: "גם אם היה נכון להיעתר לבקשת הנתבעות ולאמץ את הנחיית המפקח על הביטוח, הנחיות שיש לפרשן בהרחבה וליתן להנחיות המפקח את תוקפן הראוי, לא ניתן להיעתר לבקשתן של הנתבעות, בהיעדר חוות דעת נגדית לעניין ערך הרכב במועד מתן פסק הדין, או לחלופין, במועד הדרישה".
אל תנהל וויכוחים בבית המשפט
לדברי ד"ר ועו"ד אסף ורשה, בא כוחה של חברת קרדן: "בית המשפט הנכבד רואה את הצדק מול עיניו ומפעיל שיקול דעת באופן שאינו מאפשר לכרסם בכספי נפגעים. פסק הדין בעל משמעות צרכנית מכרעת ומהווה אבן דרך בשמירה על כספי אלו שרכבם נפגע בתאונה כך שיקבלו מן המזיק את מלוא נזקם ליום התאונה. באופן הזה יושב מצבם לערב קרות התאונה.
פסיקה זו רלוונטית לכל בעל רכב אשר בהתאם לסטטיסטיקה המצערת של תאונות הדרכים בישראל, עלול למצוא את עצמו במוקדם או במאוחר ניצב אל מול חברת ביטוח המבקשת, לכאורה, שלא לפצות על הנזק שגרם מבוטחה ביום התאונה.
חשוב לומר, כי לא כל חברות הביטוח מעלות טענות כאלה, אולם לו עמדת ביטוח ישיר היתה מתקבלת, הרי שמעתה והלאה, כל עיכוב בדרישה לפיצוי מן הנהג שגרם לנזק או מחברת הביטוח שלו, עלול היה להקטין את הפיצוי לו זכאי בעל הרכב הניזוק. כך שלכאורה, יתאפשר למבטחת לנהל עם ציבור המבוטחים "ריבי סרק" בבית משפט, תוך עיכוב הפיצוי לו הם זכאים".
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב
לאתר של עו"ד וד"ר אסף ורשה