לאן אתה נוסע? מכונית ליסינג זה לא ג'יפ

עם בוא הגשמים, רבים מאיתנו מגלים עניין רב לצפות מקרוב באיתני הטבע בפעולה, ונוסעים לשם כך למדבר או לכל מקום אחר בו ניתן להתרשם מעוצמת הגשמים ומהאופן בו הם מפלסים את עורקי השטח. אין ספק כי מדובר במחזה נהדר, אולם ההשלכות של נסיעה למקומות אלו עם הרכב, קל וחומר כאשר מדובר על רכב שכור או בליסינג, יכולות להיות דרמטיות, הן לבריאותו של המבוטח והן לכיסו. בור גדול יכול להיפער גם בכיס.

במה אמורים דברים: קיימת תפיסה בקרב ציבור שוכרי הרכבים והליסינג כי מאחר ומדובר על רכב שאינו בבעלותם, אין מקום לשמור עליו "בחרדת קודש". משכך, גם דרכים שאינם סלולות, אשר טומנות בחובן לא מעט סכנות בדמות מהמורות וסלעים, מתאימות בהחלט לנהיגת רכב פרטי בהן. אולם בפועל, הנחת העבודה כי מדובר ברכב זחל מוכחת לעיתים קרובות כשגויה ומביאה את שוכר הרכב לכדי סאגה מיותרת עם חברת ההשכרה שבסופה – תשלום בגין הנזק לרכב תוך מימון עצמי

חברות ההשכרה מצידן שילמו במהלך השנים סכומי כסף נכבדים ביותר לצורך תיקון נזקים שנגרמו למרכב הרכב לאור נסיעת המשכיר בדרכים לא סלולות. על מנת לשים סוף לדפוס פעולה זה, הן החליטו להוסיף לחוזה ההשכרה סעיף בו לרוב נכתב כי הכיסוי הביטוחי שניתן אינו כולל נזק למרכב הרכב.

ישנם לא מעט מקרים בהם הרכב הנפגע הינו רכב שניתן לעובד במסגרת הסכם ליסינג, אולם נדמה כי קציני הרכב אינם מחדדים די הצורך את העובדה, כי העובד עלול למצוא את עצמו נפרד מסכומי כסף נכבדים ביותר בשל תאונה שנגרמה בנסיבות שאינן מכוסות בחוזה שנחתם עם חברת ההשכרה. החברה המעסיקה נעמדת פעמים רבות לאחר קרות הנזק על רגליה האחוריות ומסרבת לממן את תיקון הרכב. בצדק או שלא, זו אינה הסוגיה הרלוונטית, אלא השורה התחתונה מבחינת העובד : הכנסתו לתוך מעגל הנתבעים

ישנו מושג אותו צריכים שוכרי הרכב להטמיע בטרם יעלו על רכב שכור – " מנהג בעלים". אותו הכרח להתייחס לרכוש כאילו היה רכוש שלו, אולם בפועל, מידי שנה, מוגשות לחברות ההשכרה עשרות רבות של תביעות המבוססות על פגיעות ברכב שמקורן בכניסה של הרכב לשטחים אסורים.

השופט מנחם קליין כתב בעבר במסגרת פסק דין שדן בנזק שנגרם בעטיה של כניסת הרכב לדרך לא סלולה כי "העובד עשה שימוש בלעדי ברכב, כל נזק בלתי סביר ושאינו מכוסה ע"י הביטוח חל עליו, בדומה לחיוב עובד בגין דו"חות חנייה או קנסות תעבורה ובנסיבות אלו – יש לחייב את צד ג' בנזק שנגרם לרכב".


ובאותה הנשימה , נדמה כי זו העת להזכיר גם לבעלי הרכב הפרטיים כי עליהם לנהוג ברכב בזהירות כאילו אין זה מבוטח ומצופה מהם כי ישאלו את עצמם האם היו מכניסים את הרכב לערוץ הנחל אם לא הייתה מבטחת שנושאת בחובת תשלום הנזק, במקרה בו הרכב יושבת או יפגע. אי לכך, במידה והמבוטח נקלע לכביש עירוני מוצף, הרי שעפ"י הפסיקה , בית המשפט מוצא פעולה זו כסבירה אולם וישנו אולם משמעותי – בית המשפט דורש מהמבוטח כי יעריך קודם לכן את הסיכוי שיוכל לצלוח את המעבר בשלום.

באשר לרכבי השטח , הרי שניתן להיכנס עמם לשטח אולם יש לנהוג בסבירות, ולדוגמא לנסוע רק בשבילים מוכרים של רשות שמורות הטבע, ולא באתרים בהם היו הצפות ואזהרות שלא להיכנס אליהם.

במידה והמובטח נסע בשבילים שמוכרים ע"י הרשות להגנת הטבע, הרי שבמידה ונגרם לו נזק - יוכר הכיסוי ביתר קלות כי המקום הוכשר , נבדק ואושר לנסיעת כלי רכב 4*4.

מוצע כי היכן שקיימת התלבטות, הרי שעדיף שלא להעמיד את הרכב בסיכון של אי מעבר וגרימת נזק שיכול ולא יכוסה ע"י המבטחת.

הכותב הוא ד"ר ועו"ד , מומחה בדיני ביטוח ונזיקין
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב