רכבת על אופניים שיכור? אתה עלול להישלח למאסר ולאבד את רשיון הנהיגה

בחודשים האחרונים פרסמנו מספר כתבות שעוסקות ברכיבתם הפזיזה והמסוכנת של רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים ברחובות תל אביב, משם עלתה תמונה מפחידה של סיכון ממשי שנוטלים הרוכבים המסכנים מלבד את עצמם, גם את שאר המשתמשים בדרך. לאחרונה, לצד המלחמה של משרד' התחבורה ומשטרת ישראל ברוכבים הסוררים, נתקבל פסק דין מהפכני בבית המשפט לתעבורה בו הורשע נהג קורקינט חשמלי בנהיגה בשכרות ונגזר עליו שלילת רישיון נהיגה במכונית, כמו גם קנס בגובה 2,000 שקל - קנס שהוא יידרש לשלם לא כולל עונש מאסר על תנאי שתלוי מעל ראשו.

פסק הדין בהחלט מהפכני ותקדימי, שכן גם אופנים לא חשמליים מוגדרים על פי כך כרכב. ועל כן, משתמע כי ניתן להגיש כתב אישום כנגד רוכב אופניים שנהג בשכרות. האם תם העידן בו נראה רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים מסיימים את הבילוי הלילי בבאר ורוכבים לביתם שיכורים?

במקרה זה, הוגש כתב אישום כנגד הנהג לאחר שרכב על אופניים חשמליים בכביש מס' 32 (נתיבי איילון) כשהוא שיכור.

בבדיקת דם שנערכה לו לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, נמצאו בגופו 322 מ"ג אלכוהול, לכל 22. מ"ל דם. לאור כך, במסגרת כתב האישום שהוגש, נכללו בין היתר עבירות נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לתמרור עצור.

במסגרת הדיון המשפטי, נטען ע"י צוות ההגנה כי משטרת ישראל אוכפת את החוק באופן בררני. כלומר, כי מעולם לא הוגש כתב אישום כנגד נהג בגין נסיבות אלו וכן על השופט פסק לזכותו בשל "הגנה מן הצדק" – הרוכב היה מעורב יחיד בתאונה עצמית והגשת כתב אישום כנגדו הינה "בגדר אכזריות לשמה".

סוגיה נוספת ומהותית שהתעוררה היא האם אופניים מהווים למעשה כלי רכב. בפסק הדין נכתב כי בפקודת התעבורה מוגדר המונח "רכב" בשפה ברורה, בהירה, שאינה ניתנת לפרשנות השנויה במחלוקת: "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן". השופט כתב כי הוא דוחה את ניסיון ההגנה, להסית את הזרקור בסיכומיה, לעניין אופנים עם מנוע עזר במסגרת התיקון לתקנות התעבורה, בה נכתב כי קיים פטור מחובת רישום ורישוי חובת רישיון נהיגה לאופניים עם מתקן עזר ( )ס' 2.

אומנם, כתב השופט "כי יש להבחין בין הגדרת "רכב" בפקודת התעבורה, לבין הגדרת "רכב מנועי" כמוגדר בפקודה ובתקנות העוסקות ברישיונות מתאימים לסוגי רכב שונים, אולם מאחר ושר התחבורה לא פטר אופניים מהוראת פקודה זו, "כולן או מקצתן", לא ניתן לקבל את פרשנותה המוצעת של ההגנה לפיה אופניים אינם רכב, לעניין עבירה של נהיגה בשכרות".

כמו כן, בחן השופט את הסוגיה האם ניתן לייחס לרוכב אופניים -נהיגה בשכרות. לדבריו "אין מנוס מלקבוע כי המחוקק כלל אף את רוכבי האופניים כנוהגי רכב, כמי שהאיסור על נהיגה בשכרות חל אף עליהם. חזקה, כי המחוקק אינו משחית מילותיו לריק, אילו חפץ להוציא את "הרוכב".

השופט סיכם וכתב: "אופנת האופניים החשמליים, היא סוג תחבורה חדיש, שהגיעה רק עתה, זה מקרוב למקומותינו. האופניים עלולים להוות כלי מסוכן לרוכב עצמו, ולעוברי הדרך שמצויים ונוסעים לידו. מדרך הטבע יש להקפיד ולהבהיר שגם רוכבים אלה מחויבים לציית לפקודת התעבורה ולתקנותיה. הדעת לא תסבול שרוכבים אלה יטענו לחסינות גורפת מפני הציות לחוק. קל וחומר אלה הרוכבים -שעה שהם שיכורים".

לדברי עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: היות והחוק מתייחס לאופניים רגילים ככלי רכב, באופן עקרוני, לאור פסק הדין, ניתן להגיש כתב אישום כנגד רוכב שנתפס כשהוא במצב של שכרות, ואף לפסול את רישיון נהיגתו. וכך למשל, מתעוררת השאלה מה הדין במקרה בו ילד בן 16 נתפס כשהוא רוכב בשכרות על אופניו? לילד כלל אין רישיון נהיגה אולם בית המשפט רשאי לפסול אותו מלנהוג בכלי רכב.

החוק קובע מינימום שנתיים פסילה, אולם אין לו כלל רישיון נהיגה. פסק הדין יוצר אף מצב בו נהג שנפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה לאחר שנתפס כשהוא נוהג בשכרות והוטל עליו עונש מאסר על תנאי - ולאחר מכן נתפס כשהוא נוהג בשכרות בקורקינט או באופניים חשמליים או באופניים רגילים - ניתן במקרה זו לאור פסק הדין להפעיל כנגדו את עונש המאסר. פרדוקסים אלה הינם תוצר של פקודת התעבורה ותקנותיה אשר בנויה טלאים טלאים, ומשאירה סוגיות רבות שאינן פתורות בעלטה.

לדברי עו"ד שור, כך או אחרת, פסק הדין מלמד על הקשחת עמדתו של בית המשפט בכל הנוגע לרוכבי הקורקינטים ועשוי בהחלט לדרבן את משטרת התנועה לאכוף ביתר שאת את חוקי התנועה שחלים על כל המשתמשים בדרך ובכלל זה גם על רוכבי הקורקינטיים. בו בעת, לא ניתן להפריד סוגיה זו מההכרח של הממשלה לנתב משאבים על מנת לייעד כבישים ומסלולים לרכיבת אופנים וקורקינטים , באופן שתיווצר הפרדה הכרחית בינם ובין כלי הרכב.

פסק הדין מעלה סוגיה מהותית: האם רוכבי האופניים החשמליים מחויבים גם לבטח את השימוש באופניים אלה בביטוח חובה, ככל רכב אחר, או לא.

לדברי עוה"ד עופר שנקר וערן יעקובוביץ' ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות המומחה בדיני ביטוח: התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, מאחר וישנם היבטים ושיקולים לכאן ולכאן, ולמרבה ההפתעה אין פסק דין העוסק בשאלה זו.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "רכב מנועי" החייב בביטוח חובה כ"רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית". לכאורה, אופניים חשמליים מקיימים את ההגדרה הבסיסית הזו, ועל כן יש לערוך להם ביטוח חובה בהתאם לחוק, באופן אשר יבטיח פיצוי הולם למי שנפגע בגופו עקב שימוש באופניים כאלה. יחד עם זאת, בשנת 2010 קבע ביהמ"ש העליון כי הקורקינט המכני אינו עונה על הגדרה זו, והגישה הרווחת היא כי אם קורקינט מכני אינו מהווה "רכב מנועי" החייב ביטוח חובה, אז גם על אופניים חשמליים חל אותו דין.

ואולם, הנמקת ביהמ"ש העליון לכך שהקורקינט המכני אינו מהווה "רכב מנועי" מבוססת בעיקר על כך ש"עיקר ייעודו" של הקורקינט אינו לשמש לתחבורה יבשתית, אלא לשמש ככלי משחק בידי ילדים, והוא מוגבל בכמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור.ספק אם גם עיקר ייעודם של האופניים החשמליים הוא לשמש ככלי משחק בידי ילדים, מה גם שבאותו פסק דין שבו קבע ביהמ"ש העליון כי הקורקינט המכני אינו "רכב מנועי" הוא העיר כי אופניים (רגילים) אינם מוגדרים כ"רכב מנועי" מאחר שאינם מונעים בכוח מכני.

לדברי עוה"ד עופר שנקר וערן יעקובוביץ' נראה כי נקודת המוצא של ביהמ"ש העליון היתה כי עיקר ייעודם של האופניים הוא אכן לשמש לתחבורה יבשתית, וכפועל יוצא כאשר מדובר באופניים המונעים בכוח מכני (אופניים חשמליים) נראה כי אין סיבה של ממש שלא לראותם כרכב מנועי החייב בביטוח חובה.

כמו כן, נראה כי גם משרד המשפטים סבור כך, שכן בימים אלה נדונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית לתיקון הגדרת "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שייקבע במפורש כי אופניים חשמליים אינם מהווים "רכב מנועי" החייב בביטוח חובה. הצעה זו עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ונדונה כעת בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כאשר בדיון שהתקיים בחודש פברואר האחרון הודיעה נציגת משרד המשפטים כי העניין ייבחן מחדש.

יתכן אפוא שהפסיקה האחרונה, אשר אינה פוטרת את רוכבי האופניים החשמליים מחובתם לציית לפקודת התעבורה ותקנותיה, מבשרת רק את תחילתו של שינוי, אשר המשכו בהטלת חובת עריכת ביטוח נזקי גוף, אשר יבטיח פיצוי לנפגעים מרכב זה, אשר מספרם הולך וגדל בשנים האחרונות.

עו"ד וד"ר אסף ורשה מסכם: "אין ספק שפסק הדין מהווה צעד משמעותי במלחמה כנגד הרכיבה הבריונית וחסרת האחריות של חלק מהרוכבים, אשר מנצלים את האכיפה הרופפת, לטובת שימוש במרחב הציבורי לצורכיהם כאילו היה זה קניינם הפרטי. במרוצת השנים האחרונות אנו רואים עליה עקבית במספר תאונות הדרכים בהם מעורבים כלים אלו, תוך ביצוע עבירות של נהיגה פרועה על המדרכה, חציית צמתים באור אדום ועוד שורה של עבירות מטרידות.

אולם, לצד זאת, האכיפה אינה יכולה להיות חד כיוונית – על המדינה למגר התנהלות בריונית של נהגי רכבים כלפי קבוצה זו ולאפשר להם להגיע בשלום לביתם".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב