עומס התיקים המתנהלים בבתי המשפט בישראל ובבתי הדין לתעבורה, מביא לכדי מצב בו הליכים משפטיים נמשכים שנים ארוכות, לעיתים תוך "עינוי דין" של התובעים והחלשת האפקטיביות שטמונה בענישה בסמוך למועד ביצוע העבירה. המחוקק ומערכת בתי המשפט מנסים בדרכים שונות להקל על העומס המצטבר, אולם שיפור ניכר אינו נראה באופק.
"קבעו לי את הדיון בתיק שלי לשעה שמונה בבוקר. הגעתי לבית המשפט שם המתינו איתי עוד ארבעים נאשמים שקבעו להם את הדיון לאותה השעה. אין לי מושג איך סדרו את הסדר של הדיונים אולם נאלצתי להמתין שעות עד שהגיע מועד הדיון שלי. האם זה סביר ששופט נדרש לדון בלמעלה מ-80 תיקים ביום? זה מטורף, עם כזה עומס איך השופט יכול לדון בכל תיק כמו שצריך? אני לא מבין איך זה ייתכן".
אורי מתאר באופן מדויק את המציאות היום יומית שמתקיימת בין כותלי האולמות. כובד האכיפה של משטרת התנועה לצד מחסור בשופטים יצר מצב בו עומס תיקי התעבורה שמוטל על כתפי שופטי בתי הדין לתעבורה כבד ביותר והדיונים נערכים פעמים רבות חודשים רבים לאחר מועד ביצוע העבירה, ובתיקים של עבירות חמורות - לעיתים עוברות שנים עד שלב מתן גזר הדין.
לכאורה, מדובר על בשורה טובה עבור הנהגים שמעוניינים לדחות ככל שניתן את מועד המשפט וכניסת הענישה לתוקף, אולם למצב זה יש השלכה ישירה על אפקט ההרתעה, תוך אובדן הטעם הציבורי שכרוך בענישת נהג סורר.
מרווחי הזמן
עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה: "יש חשיבות מהותית לקיום מועד הדיון המשפטי קרוב ככל שניתן לזמן בו בוצעה העבירה, אולם יש לזכור כי תכלית השפיטה היא ליצור איזון ראוי בין הצורך לגזור את עונשו של הנאשם במועד קרוב ככל שניתן לזמן ביצוע העבירה לבין הזכות הבסיסית למשפט ראוי והוגן. כאשר מדובר על תיקי תאונות קטלניות, לרוב מובאים עדים - דבר אשר מצריך מבית המשפט להקדיש לשמיעת העדות זמן רב, אשר למעשה אינו קיים מבחינת השופט שנדרש לטפל באותו היום בתיקים נוספים. וכך מפאת חשיבות העניין, לא נותר לשופט אלא לדחות את מועד הדיון לעת בה היומן שלו מאפשר זאת.
המציאות מלמדת כי במקרים רבים מתברר שחולף זמן רב ממועד ההכרעה בתיק ועד מועד גזר הדין. לעיתים, מדובר על עבריינים שהורשעו בעבירות תנועה חמורות, תוך שקיים אינטרס ציבורי מובהק לשלול את רישיונם מוקדם ככל שניתן. הסיבה לכך , מסביר עו"ד שור : "במקרים של הרשעה בעבירות תנועה חמורות מאוד, נשלח הנאשם לתסקיר של שירות המבחן לאחר שנתקבלה הכרעה בתיקו. שירותי הרווחה אמונים על ביצוע תסקיר אולם העמוס המוטל עליהם רב ולא מאפשר לקבוע מועד קרוב לביצועו. לרוב חולפים מספר חודשים".
לצד ריבוי תיקי התעבורה המתנהלים בבתי המשפט, קיים עומס כבד מאוד גם על כתפי שופטי בתי המשפט שדנים בתביעות אזרחיות שפסק הדין בהם ניתן לרוב תוך מספר שנים מיום פתיחתם. האם העומס הוא הסיבה היחידה לכך? ממחקר שקיימה מחלקת המחקר של מערכת בתי המשפט עולה, כי למעלה ממחצית הדיונים בבתי המשפט השונים נדחים ממועד הדיון המקורי, לבקשת הצדדים או ביוזמת בית המשפט.
במסגרת המחקר, נמצא כי מרבית בקשות הדחייה הן מטעם הצדדים לתיק, ורק 5% מהדחיות הן ביוזמת השופטים עצמם. כמו כן, התברר כי משמעות דחיית הדיון מוסיף בממוצע כ-3חודשים למשך ההליך האזרחי. ניתוח תוצאותיו, מלמד כי כמעט באופן גורף ערכאות בתי המשפט מתעלמות מנוהל דחיית הדיונים שפרסמה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש בינואר 2010. ניתן למתוח קו ישר בין דחיית הדיונים להארכת משך חיי התיקים בתוך המערכת, עד שהם נסגרים בפסק דין.
חברות הביטוח מתישות את המבוטחים
לדברי עו"ד מאירה זוהר מומחית לתביעות ביטוח סיעודי ואובדן כושר עבודה, אין ספק כי חלק בלתי מבוטל מהאחריות להימשכות ההליכים המשפטיים רובצת על כתפיהן הרחבות של חברות הביטוח, אולם אין טעם ליפות את המילים ויש מקום לקרוא לילד בשמו: "חברות הביטוח מנהלות מלחמת התשה מול המבוטח ומבקשות באמצעות גרירת ההליך לעייפות, מתוך רצון ברור להגיע לפשרה שתיטיב עימן. כמובן שיש מקרים בהם הימשכות ההליכים משרתת את המבוטח שנדרש במהלך הזמן להמציא עוד אסמכתאות המעידות על חומרת הפגיעה, אך בל נשכח כי כיסן הוא הכיס העמוק והן עושות כל שביכולתן על מנת להשהות את מתן הפיצוי.
הדבר חמור שבעתיים, כאשר מדובר על תביעות סיעוד שכן במקרים רבים מתקבל הרושם כאילו הן ממתינות למותו של המבוטח. לאחר מכן, התביעה הופכת לתביעות עיזבון שאומנם אינה מבטלת כשלעצמה את הזכויות אך מחלישה את המסוגלות לשקף באופן ממשי לבית המשפט את מצבו הרעוע של המבוטח.
העומס הרב לא נסתר מעיני הממשלה וכך, במסגרת המאמץ להקטין את הסחבת בהליכים המשפטיים אשרה לאחרונה ועדת הכספים תקנות שיאפשרו להנהלת בתי המשפט, לעודד שופטים שפרשו לגמלאות, לחזור ולשמש שופטים במעמד "שופט עמית" ע"י קביעת שכר לשעה בגובה 301 ש"ח. לצד זאת, לאחרונה אף הוחלט לתקן את החוק לבתי המשפט על פיו רשמיי בית המשפט יוכלו מעתה לדון בתיקים שסכום התביעה בהם יוגדל ל 75,000 שקל מ 50,000 שקל.
אומנם התיקון לא יפחית את העומס בתיקים "הכבדים" , אך עשוי לשנות במעט את התמונה הכוללת - נתונים סטטיסטיים שהובאו בפני הוועדה בכנסת מלמדים כי על שולחן בית המשפט מונחים כ 3,200 תיקים שסכום התביעה בהם נע בין 50 אלף שקלים ל-75 אלף שקלים. הרשמים, נכון להיום הרשמים אינם רשאים לדון בתיקים אלו ולפיכך העומס שמוטל על השופטים גדול ביותר.
לשחרר את הסתימה
עו"ד וד"ר אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין מברך על החלטות אלו: "אין צל של ספק כי רמת הידע והמקצועיות של הרשמים מאפשרת להם לדון באופן עינייני ומקצועי בתביעות, גם בסכום של 75,000 שקלים ואף יותר מכך. את ניסיונם הרב והמומחיות שהם רכשו במהלך השנים, אשר באים לידי ביטוי בפסיקותיהם הרבות, יש לתעל באופן שישחרר את מערכת המשפט מהעומס הרב שמוטל עליה, דבר אשר ייטיב עם הציבור שנאלץ בעל כרוחו להמתין כיום חודשים ארוכים ואף שנים לקבלת החלטה בעניינו".
מנגד, מסבירה עו"ד זוהר, כי "חברות הביטוח יודעות לנצל היטב את לשון החוק היבשה שמשחקת לטובתן. השופטים אינם רואים בעין יפה את הימשכות ההליכים אולם לא תמיד ידם משגת לעצור את הסחבת מפאת לשון החוק היבשה והדינים השונים שחלים שמאפשרים לחברות לגרור את רגליהן במשך זמן רב".
עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב