תנו לנו גראס: המדינה מתעלמת מפצועי תאונות דרכים?

"לפני כשלוש שנים עברתי תאונת דרכים. פציעה בדרגת חומרה בינונית. שכבתי בבית כשבועיים ימים בהם החלמתי והרגשתי די טוב. האמת היא שבהשוואה למה שעובר עליי עכשיו זו הייתה תחושת גן עדן. אבל אם צריך להצביע על אשם מלבד הנהג, אני מפנה אצבא מאשימה אל משרד הבריאות. המשרד שאמון על החלמתי. אני לא מאמין שהגעתי לנקודה שצריך ממש לומר את זה אבל אלה פני הדברים: הוא ולא אחר מזיק לי באופן ישיר. לאט לאט הגוף שלי מצטמק בגלל המדיניות שלו ואינני מקרה פרטי. יש בישראל אלפי נפגעי תאונות דרכים שנמצאים במצבי הזה והסטטיסטיקה אומרת שיש עוד אלפים רבים שייכנסו בעל כורחם לתוך המעגל המסויט שאני נמצא בו".

את העדות הזו מסר אורי לוואלה! רכב, נפגע תאונת דרכים אשר משקף את המציאות העגומה של רבים מהנפגעים שנאלצים לצרוך משככי כאבים חזקים - והתמכרו. בתוך כך, עולה כי מרביתם סובלים מתופעות לוואי חמורות ביותר. טענתם העיקרית של הפצועים והחולים היא, כי משרד הבריאות מאלץ אותם להציג עדויות כתובות על נטילת תרופות ומשככי כאבים במשך שנה, בטרם יוכלו לפנות ולהגיש בקשה לקבלת היתר לצריכת גראס רפואי. התור לזכאות ארוך ומייגע, ומספר הגורמים שרשאי לאשר זאת מצומצם ומדיניות מתן ההיתר קפדנית ביותר. לטענת רבים מהם – על גבול ההתעללות.

הכדורים שניתנים לרוב מורכבים חומרים אופיואידים סינטטיים וכוללים תכשירי מורפין, אוקסיקודון, פנטניל ואוקסיקונטין, צורה ארוכת-טווח של אוקסיקודון. תרופות אלו מצויות בשימוש נרחב ולדברי אלון, נפגע תאונת דרכים שצורך תרופה בשם טרגין על בסיס יום יומי - וממתין לקבלת ההיתר, קיים פער תהומי בין היד הקלה של הרופאים במתן הסמים הקשים לציבור הפצועים והחולים, לבין ידה הקפוצה של המדינה במתן אישורים לשימוש בגראס רפואי.

"קיימת לכאורה אי בהירות של ממש בקרב הציבור בכל הנוגע לכך. אבל נראה שהמגמה היא כזו, שהמדינה נותנת לנו "היתר" לשימוש בסמים קשים מצד אחד, אולם מנגד, מעבירה אותנו מדורי גהנום עד שהיא נאותה לאפשר לנו כלל להגיש בקשה לעישון קנאביס רפואי. זו בדיחה עצובה והיא על חשבוננו. על חשבון בריאותי הנפשית והפיזית", כך מתאר אלון את ההתנהלות מול מערכת הבריאות. אורי מצידו מחזק את דבריו ומשמיע טענות דומות: "בהמלצת הרופאים, התחלתי ליטול באופן קבוע משככי כאבים. ואם למישהו נדמה כי מדובר על אקמול – הוא טועה. בפועל, הגעתי למצב בו אני מקבל מדבקות של חומר בשם פנטיל שחזק פי מאה ממורפין; תרופה שהשפעתה דומה להפליא להרואין. כן, אותו חומר ממכר שמוריד את צרכניו לאשפתות - וגם אני עוד דקה שם. הגוף מפתח סבילות לחומרים, ממש כמו נרקומן. ואם לפני שלושה חודשים כדור מסוים היה מיטיב עימי, הרי שכיום, הוא אינו מדגדג את קצה הכאב האיום שלי. אז אני נאלץ לקחת חומרים מוטרפים בעוצמתם. מה יהיה הסוף?"

אותן תרופות משפיעות באופן דרמטי על אורחות חייו של הנפגע. רבים מהם אינם יכולים לעבוד בשל תחושת הדכדוך , ותחושת הערפול החושית שהתרופות גורמות לגופם, כך אומר עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין, שמספר לוואלה רכב כי לנפגעים קיימות שתי אפשרויות: "או לסבול מכאבים עזים וחריפים ביותר, או ליטול את משככי הכאבים. חלקם, בהיעדר טיפול רפואי נפשי הולם נכנס גם למעגל של דכדוך ודיכאון בשל הפגיעה התפקודית האנושה שנגרמת עקב נטילת התרופות.

כל זאת, אומר ורשה "מבלי שדברנו על הפגיעה הכלכלית האנושה בשל חוסר היכולת לעבוד והעובדה כי במקרים רבים, ישנן חברות ביטוח שגוררות את המבוטח להליך מתיש של מימוש זכויותיו לקבלת פיצוי. לעיתים בהיעדר טיפול משפטי נכון, יכולה חברת הביטוח למשוך את המבוטח במשך שנים רבות ומיותרות, במהלכן הוא אינו עובד ואינו מקבל הכנסה משמעותית ממקורות אחרים. אומנם, קיימת האפשרות לקבל תשלום על חשבון התביעה אולם גם זו פרוצדורה שיש לעבור".


עדות נוספת היא של דנית, שנפצעה קשה גם היא בתאונת דרכים וסובלת מכאבים חריפים בצווארה. לטענתה, הרבה גופים תוחבים ידם לצלחת כשכל אחד מנסה להיטיב את מצבו הכלכלי. "אם למישהו נדמה כי העיסוק בנושא חף מאינטרסים של קבוצות פיננסיות חזקות אז מוטב שיתעורר ומייד", כך מספרת לנו דנית שממתינה זה שנתיים להיתר שימוש בגראס רפואי. "מחקרים שנעשו מוכיחים באופן חד משמעי כי צריכת הקנאביס מורידה דרמטית את צריכת משככי הכאבים. ומי ניזוק מהירידה? חברות התרופות כמובן שמצדן מפעילות את כל כוחן בכדי שמשרד הבריאות יטיל עוד ועוד גזירות שונות ומשונות.

האם יהיה זה מופרך להגיד כי לחברות התרופות יש השפעה גם על הנעשה בכנסת? האם אני קונספירטיבית? האם אין לוביסטים בכנסת מטעם חברות התרופות? דבר אחד אני יודעת בוודאות: שישראל היא מהמובילות בעולם בתחום המחקר והפיתוח, אולם מעט מידי פצועים וחולים ישראלים נהנים מכך".

בסופו של דבר, ההחלטה על שינוי המדיניות מוטלת על שרת הבריאות, אולם לפי הכרזותיה במליאת הכנסת לפני מספר חודשים אין מזור לחולים: "קנאביס איננו תרופה ועד היום לא הוכחה מחקרית יעילותו, אך יש עדויות לסיוע בכאבים. הוא מוגדר כסם מסוכן ולכן יש צורך בהיתר לשימוש בו. בארץ מחלקים קנאביס רפואי יותר מאשר בכל מדינה אחרת באירופה". זו פשוט בדיחה עצובה מסבירה דנית לוואלה רכב: "הרי בהולנד למשל אין כל צורך של החולה לגשת לבית המרקחת על מנת לקנות את הקנאביס. הוא פשוט ניגש לקופי – שופ".

"אני יכולה להבין את החשש של המדינה כי הקנאביס הרפואי יזלוג לציבור הרחב ולא יאושר בגבולות החולים" אומרת דנית, אולם לדבריה" לא ניתן לשפוך את התינוק עם המים. אסור לפגוע בפצועים ובחולים בשל החשש הזה. ח"כ משה פייגלין התבטא בעבר בסוגיה ואמר: "כדי למנוע את השימוש בקנאביס מהציבור הרחב, מונעים אותו מהחולים שבאמת זקוקים", וקרא לאפשר שימוש בקנאביס על פי המלצת רופא המכיר את החולה .

מעבר לכך, נזקקים טוענים כי הקלה על מתן ההיתרים וזליגת החומר לכלל הציבור, תוביל למצב בו נוהגים תחת השפעת הסם: דבר אשר עלול להגדיל עוד יותר את המספר האסטרונומי של תאונות הדרכים בישראל. את הטענה הזו הודף אורן ליבוביץ' עורך אתר "קנבאיס – מגזין עם כיוון" שמסביר כי במחקר חדש ומקיף שפורסם במגזין 'פורבס' הוצג סיכום מחקרים המראים שלגליזציה של קנאביס מובילה לירידה בשימוש באלכוהול, לירידה בכמות תאונות הדרכים ולעלייה בבריאות הכללית של הציבור.

המחקר מצא כי הגבלת גיל השתייה בארה"ב ל-21 הביא לעלייה בצריכת המריחואנה בגילאים צעירים, וכי צריכת המריחואנה צונחת משמעותית בקרב אותם צעירים בהגיעם לגיל 21. שצעירים-בוגרים מתייחסים לאלכוהול ומריחואנה כמחליפים האחד של השני" כך פורסם.

מסתמן, שגם אם החולה קיבל אחרי מסע הייסורים את ההיתר לשימוש רפואי בקנביס, מצבו מבחינה חוקית רחוק מלהיות פשוט, מסביר עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה. "בפועל, על פי הגדרת החוק, אם ברגע נתון קיימים בגוף הנהג תוצרי חילוף של סמים, אף שעישן שעות רבות או ימים קודם לכן, הוא נחשב כנוהג תחת השפעתם. שרידי הסם משאירים עקבות בשתן עד שלושה שבועות מצריכתו, ולפיכך אין הם יכולים לנהוג כלל. הענישה במקרה של עבירת נהיגה בשכרות לפי פקודת התעבורה, היא קשה - פסילת רישיון לתקופת מינימום של שנתיים, כמו גם עונש מאסר".

עוד משפט וביטוח בוואלה! רכב